מאת: דורון ברוש צילום: עדי אבישי
1. לא ברור אם המהומה על חוק המושאלים היא כזאת שמייצרת התקשורת שמחפשת סקנדל יומי חדש, או כעס אמיתי שמגיע מהקבוצות הגדולות שמשאילות שחקנים. עוד יותר לא ברור על מה המהומה. הפועל ת"א עם בן רייכרט כושלת באותה מידה כמו הפועל ת"א ללא בן רייכרט. והפועל פ"ת עם עומרי אלטמן בוודאי לא גורמת לפאקו נדודי שינה ומשגרת אותו לטלפן בבהלה לג'ורדי, שיציל אותו ערב משחק מול האריות הכחולים מתחתית הטבלה.
- מכבי תל אביב רוצה את טוטו תמוז
- "אלי כהן רק רוצה לברוח מהפועל תל אביב"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
גם הטענה כאילו שחקן מושאל עשוי למצוא עצמו במצב מנטלי חצוי, אם למשל ייאלץ לשחק במשחק שימנע ממכבי ת"א אליפות, היא מעט בעייתית. מירב הנזק שיכולים לגרום שחקנים בפלייאוף תחתון לקבוצות האם שנאבקות בפלייאוף העליון הוא להסתכל על שחקניהן בקנאה ולקלל אותם מהיציע.
כל עוד לא תוקם בישראל ליגת מילואים – וחבל, כל כך חבל שלא מוקמת כזו – שאיפת קבוצות האם צריכה להיות ששחקני הסגל הרחב שלהן ישחקו וישתפשפו כמה שיותר, במקום לגדל יבלות על הישבן ברביצה חסרת תכלית על ספסל המחליפים. יש אגב לליגת מילואים יתרון נוסף: היא תעניק למנהלי ועסקני הקבוצות הגדולות תעסוקה נוספת ותצמצם להם את הזמן לבלבל את המוח.
רייכרט. הפועל תל אביב שקעה לפניו ושוקעת איתו (עדי אבישי)
2. חודשיים וחצי – עד המשחק מול בוסניה – נחיה עכשיו על המחצית השנייה מול בלגיה. נהיה מאוכזבים כמו אלי גוטמן, אבל מעודדים. הרי בכל זאת ראינו שיש לנו כדורגל. כל משחק מוליד תזה משלו, שעליה אנחנו חיים עד המשחק הבא, שמוליד כמובן בעצמו תזה חדשה משלו, שעליה אנחנו חיים עד המשחק הבא וכך זה חוזר חלילה. אחרי וויילס אמרה התזה שאנחנו לא פוגעים, ושהשחקן הישראלי בתוספת לשאר מגבלותיו, לא יודע להזהר מגול על סף המחצית.
הביטוי "השחקן הישראלי" מושמע בדרך בתוספת יללה בכיינית. בדרך כלל משתמש בביטוי שליימה שרף, שייאמר לזכותו שהוא עושה זאת באופן רב גוני ובווירטואוזיות רבה. לעתים "השחקן הישראלי" אליבא דשליימה "מוכיח" שיש עוד דרך ארוכה להדביק את הפער בינו לבין הכדורגלן האירופי.
בפעמים אחרות, למשל כמו במחצית השנייה נגד בלגיה, "השחקן הישראלי" "מוכיח" שהוא יכול להתמודד שווה בשווה עם השחקן האירופי, אם הוא רק רוצה. לפעמים צריך להיפטר מגוטמן. לפעמים צריך למנותו למלאך. ככה שהתזה משתנה ממשחק למשחק. אין דבר שהוא קבוע. הכל חולף. השחקן משתנה ממשחק למשחק. גם המאמן. רק הפרשן לא משתנה. רק הפרשן יודע הכל. תשאלו את שליימה.
עכשיו חודשיים וחצי נחייה על המחצית השניה מול בלגיה. גוטמן (אתר ההתאחדות לכדורגל)
מה דעתך על הכתבה?