מאת: דורון בר
מעט לפני אולימפיאדת רומא, ב–21 ביוני 1960, הדהים האצן המערב גרמני, ארמין הארי, כאשר גמא 100 מטרים ב–10 שניות. גם הקנדי הארי ג'ירום, השיג תוצאה דומה. אולם עדיין, המועמד לזכייה במדליית הזהב, היה אלוף ארה"ב, ריי נורטון.
לפני התחרויות, עסקו הכותרות בארמין הארי, פקיד מהעיר פרנקפורט בן 23 שלו הודבק התואר "גנב הזינוקים". יריביו טענו כי הוא מחונן "בחוש שישי", המאפשר לו לזנק ברגע שבו נשמעת יריית הזינוק, ולא אחריה כנדרש.
כמעט בכול תחרות הוא רשם פסילה אחת, וזינוק היציאה שלו היה המושלם ביותר שנראה. התואר "גנב הזינוקים", ליווה אותו גם לרומא, וכבר ברבע הגמר שבר את השיא האולימפי ממלבורן 1956 של האמריקאי מורו, 10.5 שניות, כשקבע 10.2שניות.
הקנדי הארי ג'ירום, בעל השיא העולמי (יחד עם הארי), מירר בבכי בגלל התכווצות שריר, שמנעה ממנו הופעה בגמר. 90 אלף הצופים באצטדיון ברומא דממו. ממרחק של שני ק"מ מהאצטדיון אפשר היה לשמוע את צפירות המכוניות, מהאוטוסטראדה.
הארי, שלמד שנה בארה"ב, לא היה אהוד בקרב הספורטאים והתקשורת. בתחילה סירב להפגש עם ג'סי אואנס, מנצח אולימפיאדת ברלין 1936. אחר כך התנצל ותפס תמונה ראשית בעיתונות העולמית בזינוק משותף עם אואנס.
בחזרה לגמר. בזינוק הראשון, פסילה. 35 אלף גרמנים ביציעים שאגו: "הארי, הארי". זינוק שני, ושוב פסילה של ארמין הארי. הספורטאים שמסביב הצביעו על הגרמני: "תפסנו אותו, הארי הוא גנב הזינוקים". בפעם השלישית רכנו האצנים, מרוטי עצבים, על קו הזינוק. הארי היה חייב להישמר הפעם. למחרת הייתה הכותרת בעיתונות הגרמנית: "הארי יצא לדרך כמו שאלוהים ברא אותו".
הוא רץ במסלול השישי והיה ראשון כל הדרך. אחרי 50 מטר הוא היה ראשון בפער של יותר ממטר, לבסוף, היה הגרמני לפני כולם אך ממש כחוט השערה. הארי סיים עם 10.2 שניות.
התזמורת האיטלקית השמיעה את הסימפוניה התשיעית של בטהובן במקום ההמנון הגרמני. סיכום מוקדם על כך הושג, כי ברומא הופיעו שתי הגרמניות – המזרחית והמערבית במאוחד. "יש להארי מהירות טבעית ששום בן אנוש לא יכול היום לנצח אותו", אמר ג'סי אואנס, והוסיף: "הזינוק הקטן, יש בכוחו לחרוץ את גורל הקרב כולו".
מה דעתך על הכתבה?