זיכרון אחד מושלם: האתגר של ברק בכר עם המעבר לכוכב האדום בלגרד

play
ברק בכר מאמן מכבי חיפה | מאור אלקסלסי
שוב נעצרה בטדי: מכבי חיפה ספגה בדקה ה-90 והפסידה להפועל ירושלים 03:22

עם ההבנה שהזיכרונות מרגעי הקסם שלו בחיפה יכולים להימחק כפי שקרה כשהתרסק בבאר שבע, המאמן המעוטר יודע שזה הטיימינג הנכון לצאת לקריירה בחו"ל. אבל האם המקפצה שבחר בדרך למעלה מסוכנת מדי? על אתגר מורכב ולא פופולרי

קבוצות: מכבי חיפה
(גודל טקסט)

לכוכב האדום בלגרד יש שש אליפויות רצופות תחת שלושה מאמנים שונים. בהתחלה בא ולאדן מילוייביץ'. שחקן עבר לא מאוד משמעותי, עם עבר מוצלח כמאמן במחלקת הנוער של המועדון וזכייה בגביע עם צ'וקאריצ'קי. מילוייביץ' הצליח להחזיר את התואר בעונה הראשונה בתפקיד, להעפיל לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית ולהוביל את המועדון לשתי העפלות לשלב הבתים בליגת האלופות כולל ניצחון על ליברפול. אחרי שנתיים וחצי, כשהקבוצה מובילה את הטבלה ב-11 נקודות, מילוייביץ' התפטר. מאז, הוא הספיק לעשות שני סיבובים בערב הסעודית, לאמן תקופה קצרה את א.א.ק אתונה וכיום הוא באפואל ניקוסיה.

אחרי מילוייביץ' בא דיאן סטנקוביץ', שחקן עבר מפואר שלא צריך להציג. סטנקוביץ' עזב את תפקידו במחלקת הנוער של אינטר כדי לקבל את התפקיד בכוכב האדום בגיל 41. הוא השלים את הזכייה באליפות והוסיף עוד שתי זכיות רצופות. תחת הדרכתו, הכוכב האדום עברה פעמיים את שלב הבתים בליגה האירופית ואפילו הגיעה עד שמינית הגמר בעונה שעברה. סטנקוביץ' נפרד אחרי ההדחה מול מכבי חיפה ובהמשך מונה למאמן סמפדוריה, איתה הוא צפוי לרדת ליגה העונה. אחריו בא מילוש מילוייביץ' בן ה-40. הוא זכה באליפות קלה, שעוד יכולה להפוך לדאבל, אבל זה לא יספיק לו כדי להמשיך.

ההודעה הרשמית על מינויו של בכר כמאמן הבא של הכוכב האדום היא עניין של זמן וכנראה תלויה בכמה מהר תבטיח מכבי חיפה את האליפות. הכוכב האדום מחפשת כל הזמן את הדבר הבא. המאמן הצעיר הבא שיעשה משהו מעבר למובן מאליו. המובן מאליו זה אליפות. דאבל זה נחמד. הצלחה אירופית משמעותית מעבר לניצחון בודד זה כבר מרשים. בניגוד לשנים הקודמות, הכוכב האדום נכנסת אוטומטית לשלב הבתים בליגת האלופות וזה מה שבין היתר משך את בכר להסכים להצעה הסרבית. מה שיקרה שם, יגדיר את הקדנציה של בכר בסרביה. הוא יודע את זה. בדיוק בשביל זה הוא בחר באופציה הסרבית.

ברק בכר מאמן מכבי חיפה עם עומר אצילי
בכר עם אצילי בסיום | ברני ארדוב

בכר הלך על אתגר מורכב ולא פופולרי. התחושה היא שמעבר לקבוצת צמרת בסקוטלנד, בלגיה או יוון היה מתקבל כאן בצורה חלקה יותר ולא מעלה את השאלה: "אבל מה יש לו להרוויח?". הכוכב האדום מאפשרת לו להישאר עוד שנה לפחות בליגת האלופות ולהראות את עצמו על הבמה הגדולה באירופה. שם, המשמעות של כל הישג גדולה פי כמה וכמה. ניצחון אחד בליגת האלופות גדול מאליפות. הופעה מרשימה מול סיטי, ריאל או באיירן שווה יותר מדאבל מקומי. קמפיין אירופי בלתי נשכח עושה קריירה של מאמן כמו בכר ופותח דלתות. ימי התהליכים מאחוריו. בכר רוצה לשבת בשולחן של הגדולים ולשחק עם הכסף הגדול.

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, בכר יגיע בקרוב לנקודת שיא שממנה כבר אין לאן לעלות. הוא בנה לעצמו מעמד על של מאמן בלתי מנוצח. אחד שלא מפסיק להשתנות, להתחדש ולייצר הרתעה מעצמו. אם נחטא לרגע בהשוואה הלא נכונה בין קריירה של שחקן ומאמן, בכר הוא טאלנט בסדר גודל של ברקוביץ', בניון, סולומון ואוסקר. קריירה בחו"ל היא הצעד הטבעי הבא בהתקדמות שלו. כל אחד מהם, בהתאם לתקופה בה שיחק (ולמעמד של הכדורגל הישראלי באירופה באותם ימים) בחר במקפצה הבאה לקריירה. אבי לוזון נוהג לומר שאם סולומון היה ברזילאי הוא היה שווה פי שלושה או ארבעה יותר. נשאלת השאלה: ואם בכר היה פורטוגלי או ספרדי? התשובה היא שכנראה הדרך הייתה מתקצרת.

הכוכב האדום עבור בכר היא מקפצה. מקפצה מסוכנת, אבל מקפצה. כשאתה משחק עם כסף גדול, יש כמובן סיכוי שתפסיד בגדול, אבל מצד שני, כמו שכבר אמרנו, גם הישארות מהווה סיכון. הדרך של מכבי חיפה לליגת האלופות לא תהיה קלה יותר בעונה הבאה. דמיינו רגע מה יקרה אם בכר נשאר, נתקל בהגרלה קשה ומודח בשלב מוקדם? הוא מתחיל עונה במינוס בהשוואה להישגי העבר. בירידה. הוא יודע שהכדורגל הישראלי יחכה לו עוד שנים רבות בזרועות פתוחות. מבחינתו, זה הטיימינג המושלם לצאת ולכבוש את העולם. לעשות מה שיחידי סגולה עשו בתחום האימון – להצליח מעבר לים.

אוהדי הכוכב האדום בלגרד
אוהדי הכוכב האדום בלגרד | רויטרס

יש לנו נטייה לחשוב שאצלנו הכל שכונה ובמקומות אחרים, הכל מתנהל בצורה סופר מקצוענית. זה פשוט לא נכון. מנהלי הכדורגל בישראל לא המציאו את פיטורי המאמנים. בכל מקום, האצבע מאוד קלה על ההדק בכל הקשור למשרת המאמן. הנה, בפרמיירליג נשבר השנה שיא פיטורי מאמנים. בגרמניה, באיירן מינכן פיטרה את יוליאן נאגלסמן רגע לפני משחק העונה. ראשיה הסבירו שהיה צורך להציל את העונה בכל המסגרות והדליפו נרטיב של מאמן שאיבד את אמון חדר הלבשה והשחקנים הבכירים. והנה, הפלא ופלא, תוך חודש באיירן איבדה שני תארים ושבה למקום השני בליגה. מצלמות הטלוויזיה מחפשות לתפוס ביציע את המבטים על פני המנהלים שקיבלו את ההחלטה. אותם מנהלים שהכל עומד להתהפך עליהם בקרוב.

בסופו של דבר, לצד כל הניתוחים, הנתונים, הסטטיסטיקות והטקטיקה, כדורגל זה עסק כפוי טובה של תוצאות. כשהן לא טובות, מישהו משלם את המחיר. שחקן כדורגל יכול להעביר קריירה שלמה במקום אחד ולהיחשב לאגדה. בסוף, יזכרו לו את הנאמנות וההקרבה ולא יספרו לו מסירות מפתח. מאמן כדורגל נמצא על הגריל אחרי כל הפסד, מקסימום עונה לא מוצלחת אם יש לו קרדיט. ברמה הכי בסיסית, מאמן צריך להותיר חותם, להשפיע תוך זמן קצר, לייצר זיכרונות מעצמו (למשל על ידי קידום צעירים, הישגים נקודתיים באירופה וכמובן תארים) ובעיקר לדעת מתי להתקדם הלאה. זה לא תמיד בשליטתך, אבל אם אפשר, תעזוב לפני שדברים יוצרים משליטה ויעזיבו אותך. העסק הזה של ייצור זיכרונות הרי עובד לשני הצדדים.

בכר יודע את זה. אחת התכונות החזקות אצל בכר היא להרגיש מה עומד לקרות. הוא עזב את קרית שמונה כשהבין שאין לאן להתקדם. בבאר שבע הוא הגיע קרוב לאותה נקודה, אבל האובססיה להגיע לליגת האלופות לא עזבה אותו. הוא ויתר על הצעות, לא מינף את הקמפיין המוצלח בליגה האירופית, איבד שליטה והתרסק. במכבי חיפה הוא כבר השלים הכל. אליפות ראשונה אחרי תקופה ארוכה, המשכיות, העפלה לליגת האלופות וכנראה זכייה באליפות אחרי הופעה בשלב הבתים בצ'מפיונס.

במילים אחרות, הוא שוב הגיע למקום ממנו אי אפשר להתקדם. לנקודת הזמן בה הזיכרונות חזקים, השליטה עדיין אצלו והוא יכול לבחור לאן לנווט את הספינה. הכלל פשוט: זיכרונות חיוביים מייצרים המשכיות, זיכרונות שליליים מוחקים זיכרונות חיוביים וגורמים לך לשקוע.

ברק בכר מאמן עירוני קרית שמונה עם פאולו סוזה מאמן מכבי תל אביב
עכשיו הוא לוקח מקל נדודים כמוהו. בכר וסוזה | קובי אליהו

יציבות והצלחות לאורך זמן כמו שהשיג בכר בכדורגל הישראלי, זה מצרך נדיר – גם בכדורגל העולמי. כבר כמעט ואין בעולם מאמנים דינוזאורים שמשתקעים במועדון אחד. כולם מחפשים לזוז. עכשיו בכר הגיע לשלב בו הוא צריך לייצר הישגים נקודתיים משמעותיים שייקחו אותו כל פעם צעד קטן קדימה. במשך שנים, בכר נאבק כאן בצוותים זרים שהעמידה מולו מכבי תל אביב. הפרופיל של המאמנים השונים שעבדו כאן דומה. כמעט כולם נוודים. מאמנים שבאים לתקופה קצרה וממשיכים הלאה, לאתגר גדול יותר או לכסף גדול יותר. מולם הוא עמד כאי של יציבות. עכשיו בכר לוקח מקל, תרמיל, טאבלט וכמה אנשי צוות מוכשרים ועובר לתפקיד הנווד. הנווד הדיגיטלי הישראלי הראשון בתחום אימון הכדורגל.

בכר לא מגיע לכוכב האדום כדי להשתקע בסרביה. הוא מגיע כדי לעשות משהו שיחזיק מספיק כדי לעורר עניין במקום אחר. ואז עוד פעם. ואז עוד פעם. להיות שנה כאן, שנתיים שם, לזוז, להתקדם כל פעם לליגה משמעותית יותר. הוא עושה את זה בידיעה שבכל רגע נתון יחכה לו כל תפקיד בכדורגל הישראלי. בדרכו שלו, בכר רוצה להיות אברם גרנט.

כבר מעל 15 שנה שגרנט זז בין תפקידים. היו הצלחות, היו גם כישלונות ופיטורים וביקורות. היו תקופות שהוא כאילו נעלם, אבל בעצם תמיד היה שם מאחורי הקלעים ושמר את השם שלו בתודעה וזה מספיק כדי לקבל עוד משרות. הכוכב האדום בלגרד עבור בכר משמעותית לשדרוג קורות החיים. היא אנדורסמנט בלינקדאין. עוד פיסה בתיק העבודות שהוא בונה, מתוך מטרה כללית לזוז הרבה ולחזור לכאן כמה שיותר מאוחר. זה מה שיהפוך אותו לגדול מכולם.

עוד באותו נושא: ברק בכר, מכבי חיפה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי