שומע את הקולות: התגובה של גולדהאר לכישלון של מכבי תל אביב

בסוף מרץ 2018, כינס מיטש גולדהאר מסיבת עיתונאים בה הודיע שג'ורדי קרויף יעזוב את מכבי תל אביב אחרי שש שנים: "מפעם לפעם הארגון מבין ובוחן את עצמו", אמר הבעלים. "הגענו להבנה שיש צורך בשינוי משני הצדדים". בהמשך דבריו, החמיא הקנדי להולנדי וכינה אותו: "אדם שעומד במילה שלו". מחמאות ג'נטלמניות מאותו סוג חזרו על עצמן גם בהודעות הרשמיות שבישרו על עזיבות בן מנספורד ("עבודה קשה ומסורה"), שרון תמם ("שירות נטול אנוכיות… מנהיגה נאמנה ומסורה") וברק יצחקי ("מהימן ונאמן, אדם עם יושרה").

מילות פרידה מכובדות? לא רק. גולדהאר מעריך ומתגמל נאמנות ומסירות ובד בבד, הוא ביזנסמן פרקטי שדורש מהארגון שלו תוצאות ומדי פעם מרגיש שיש צורך לבחון איך הדברים עובדים ואם הגיע הזמן לשינוי. חמש שנים אחרי הפרידה מקרויף, הארגון הגיע לאותה מסקנה. התהליך שהתחיל ביום שאחרי קרויף הגיע לקיצו. מכבי תל אביב בונה מחדש מערכת ניהולית-מקצועית מתוך הבנה ברורה: הארגון צריך פרונטמן או במילים פשוטות יותר, אי אפשר עוד להמשיך עם התלות במאמן זר כזה או אחר.

העונה הנוכחית לא הייתה מהמורה בדרך, אלא הדגמה חיה לצורך בשינוי. זה מעבר ליכולת, התוצאות או הבחירה באייטור קראנקה. הפער בין הציפיות שיצרו חזרתם של ולאדן איביץ' וערן זהבי למה שקרה בפועל יצר שבר עמוק. פיצוץ שהעמיד בסימן שאלה גם את אבני היסוד עליהן מושתתת כל מערכת ניהולית צהובה בעידן גולדהאר, אותו שילוש קדוש: הבעלים מעל הכל, איפול תקשורתי, מאמן זר. לא רק הארגון בחן את עצמו. הקהל בחן את הקשר שלו לארגון. הפסיקו לקבל על עיוור את מה שנחשב כמובן מאליו. שום דבר לא נשאר אותו דבר.

הפעולות האחרונות של גולדהאר ממחישות שהוא לגמרי ער לכל מה שקרה – לכישלון של המערכת ולתגובה של הקהל לכישלון של המערכת. תגובה שבאה לידי ביטוי חזק וברור בפלטפורמות התוכן השונות. החזרה של מנספורד לעמדת המנכ"ל, באה להגיד דבר פשוט: "שמעתי. אני מטפל". זה מהלך שאמור לייצר שקט לטווח הקצר. מנספורד עזב כאיש מקצוע מצליח שעזר למועדון לצלוח את סיום עידן קרויף תוך התמודדות עם אתגרי הפייר פליי. הוא יקבל יותר קרדיט מכל מנכ"ל חדש שהיה מגיע, אבל בהחלט ייכנס למצב לא פחות מורכב מזה שהיה בכניסה שלו ב-2017.

אתגר היציבות

המשימה העיקרית של קדנציית מנספורד השנייה תהיה לבטל את מה שהתחיל בקדנציה הראשונה שלו – התלות האובססיבית במאמן. ההגעה של דמות דומיננטית כמו איביץ' מילאה את החלל שנשאר אחרי ג'ורדי. ההצלחה המסחררת על הדשא עשתה את השאר. מאז, מכבי תל אביב חיפשה את איביץ' של 2018 בכל איש מקצוע שהגיע, כולל איביץ' של 2022. ב-11 השנים האחרונות מכבי תל אביב ביצעה 15 חילופי מאמנים, אבל רק שלושה מהם פוטרו במהלך העונה. החילופים התכופים הם כידוע חלק בלתי נפרד ממדיניות החתמת מאמנים זרים, אבל יש כאן הרבה מעבר.

בכל מקום מאמנים באים והולכים. חיי המדף של מאמן נמוכים משל שחקן. מערכת יציבה היא כזאת שיודעת להתכונן ליום שאחרי, למלא את עצמה באנשי מקצוע נכונים מתוך המערכת. חלק מהמאמנים הזרים שעבדו במכבי תל אביב בעידן קרויף סיפרו שההולנדי ישב עליהם חודשים ואף יותר. רק לאחרונה, ג'ורדי טען שניסה להחתים את אריק טן האח. כשמדברים על יציבות, הכוונה היא מערכת שיודעת להיות ערוכה לכל תרחיש ועמידה בפני זעזועים. בפועל, מכבי תל אביב זזה בשלוש השנים האחרונות מלפתח ציפיות כשמגיע מאמן חדש ל-להתהפך עליו כשהוא לא הצליח וחוזר חלילה.

אתגר העצמאות

שרון תמם וברק יצחקי נתפסו, כנראה שלא לגמרי בצדק, כדמויות שלא קיבלו את כל הסמכויות. מכבי תל אביב הבינה דבר אחד די ברור השנה: אי אפשר לנהל מאחורי הקלעים, אי אפשר לנהל בשלט רחוק ואי אפשר להסתתר מאחורי מדיניות תקשורתית מחמירה. תמם ויצחקי עברו תהליך. הם צמחו מתוך המערכת, גדלו ממנה וקודמו לתפקידי המנכ"ל ומנהל מחלקת הכדורגל. המעבר הזה היה צריך לשים אותם בפרונט, אבל זה לא קרה. קולם נשמע מעט מדי. זה שידר החוצה תחושה שהעסק לא מנוהל, שלא סומכים עליהם מספיק. הם הפכו לשעירים לעזאזל. כתובת לכל אוהד שרוצה, אבל לא מסוגל לצעוק גולדהאר.

כשהבוס בקנדה והעסקים הרווחיים הנוספים שלו גוזלים ממנו (ובצדק) את מירב תשומת הלב, העסק הקטן (במונחים של גולדהאר) בישראל צריך אבא במשרה מלאה. ההיעדרות של אחד כזה הובילה לראשונה העונה אחרי מספר אכזבות למצב שבו גולדהאר עצמו הפך קצת פחות חסין ביקורת והחל לספוג אש. מנספורד יבוא לנהל והוא יצטרך גם לדבר את המעשים שלו. יש הרבה אספקטים בהם מכבי תל אביב תחזור במובן מסוים לימי קרויף, ויש אחד משמעותי שזמנו עבר: השושו התקשורתי. ימי בד היוטה נעלמו. אוהדי מכבי תל אביב רוצים להרגיש שיש מישהו בבית שמנהל את העסק.

כשמכבי חיפה חיפשה מחליף למנכ"ל אסף בן דב, התעוררה מחלוקת בקרב האנשים מחזקים במועדון. היו כאלה, ביניהם אור שחר, שחשבו שהדבר הנכון הוא להביא "מנכ"ל מההייטק". כלומר, פרופיל של איש מקצוע ניהולי מוכח, שהוביל בהצלחה תהליכים בארגון גדול עם תקציבים גבוהים, אבל לא בהכרח בעל זיקה לכדורגל. לאחד כזה, על הנייר יש יתרונות גדולים וחיסרון מובהק. הנשיא יעקב שחר הטיל וטו וטען שהמנכ"ל חייב להיות מתחום הכדורגל, וכך הפור נפל על איציק עובדיה. מנספורד מגיע מתוך תובנה דומה. במצבה, מכבי תל אביב צריכה מנכ"ל מהכדורגל.

האתגר המקצועי

מנספורד הגיע למכבי תל אביב ב-2017 כדי לעזור לה להתמודד בעיית הפייר-פליי הפיננסי. הפעם, הוא יצטרך להביא גם את היכולות שלו באיתור שחקנים וככל הנראה גם מאמנים. מכבי תל אביב של תמם ויצחקי זזה מאוד לאט וכמעט לא הציגה יכולות מרשימות בשוק העולמי. פעם זה בא לידי ביטוי ברכש מאוחר, בתהליך איתור איטי של מאמנים ומועמדים לחיזוק, בניהול מו"מ, בפעולות טקטיות בחלון ההעברות מול היריבות ועוד. זה חלק מאותה בעיה של בוסים בלי שיניים שתהיה חייבת פתרון. מכבי תל אביב חייבת לזוז מהר, להגיב מהר וגם לתכנן לטווח ארוך.

היא צריכה להראות יכולות בין אם במשיכת שמות אטרקטיביים, בתגובה מהירה לאירועים או בתמרון בשוק ההעברות. ג'ורדי חשב מהר ולא הפסיק לזוז ולהתכונן. בתקופתו, לא היו לו מתחרים בארץ לדברים שהוא היה מסוגל לעשות בזכות הקשרים והכישורים שלו. מכבי חיפה ובאר שבע הדביקו מזמן את הפער הזה, בעוד מכבי תל אביב נשארה מאחור. במוקדם או במאוחר, מנספורד אולי יצרף לידו מישהו כזה בתחילת דרכו. בהקשר הזה, השם של האריס מדוניאנין שמושמע שוב ושוב בסביבת מכבי תל אביב מתאים בול לפרופיל. מדוניאנין, עדיין שחקן פעיל להזכירכם, יכול להיות בדיוק מה שהיה ג'ורדי כשרק הגיע לישראל.

אגב, הפער המקצועי מבחינת סגל שחקנים לא בהכרח כזה גדול. אי אפשר להגיד ששחקנים כמו דניאל פרץ, יונתן כהן, דן גלזר, דור פרץ, גבי קניקובסקי, פארפה גיאגון, דן ביטון, ניר ביטון, ג'ורג'ה יובאנוביץ', אנריק סאבוריט וכמובן זהבי לא מהווים בסיס טוב. גם אם מישהו מהרשימה יימכר, מכבי תל אביב לא נמצאת במצב בו היא צריכה מהפכה בסגל ולהמציא את עצמה מחדש. היא כן תצטרך זרים איכותיים ולהתאים את המאמן לאופי השחקנים הקיימים מה שבפירוש לא קרה במהלך העונה הנוכחית. זאת בדיוק הסיבה שקראנקה לא יכול להמשיך. החיבור לא עובד ולא יכול לעבוד. קשה לראות מצב שבו תהיה התעלמות כל כך בולטת מדעת הקהל בחוץ ודעת שחקנים בחדר הלבשה בפנים.

תארים

לפני כשנתיים, השתתף גולדהאר בוובקאסט של הארגון PEO LEADERSHIP. בסרטון, שאפשר למצוא ביוטיוב, הוא דיבר למעלה משעה בעיקר על נדל"ן, יזמות והחלטות עסקיות שביצע. "היינו יכולים לעשות פיירסייד צ'אט (שיחות ליד האח) על כל הכסף שהפסדתי. אם תחבר את כל העסקאות שהפסדתי בהן כסף, תקבל עסק גדול או שתהיה איש עשיר", הוא צחק. כנשאל על בחירת שותפים עסקיים, הוא ענה: "הקריטריון שלי פשוט מאוד. אני שואל את עצמי האם אני אהנה מהשותפות? האם הם חושבים לטווח הארוך כמוני? אני חושב על הטווח הארוך בכל עסק שלי, למרות שאני מזדקן, אני תמיד עושה דברים לטווח הארוך".

גולדהאר לא נהנה ממה שראה השנה ממכבי תל אביב, מקצועית וארגונית. אפשר במובן מסוים לדמות את החלפת המערכת הניהולית-מקצועית בבחירת שותפים עסקיים. גולדהאר צריך אנשים שיחזיקו לבד. הוא צריך אנשים שייצגו אותו, והוא ייהנה בזכות ומההצלחה שלהם. זו לא הפעם הראשונה שגולדהאר מדבר על הנאה וטווח ארוך באותו משפט. הוא אמר את זה גם באותה מסע"ת פרידה מקרויף: "אני חושב לטווח ארוך. יש לי סבלנות בעסקים באופן כללי. אז כל עוד אני נהנה אני מתכנן להמשיך". מה יגרום לגולדהאר ליהנות? קודם כל לראות שהשינויים מחזירים את הארגון למסלול הנכון.

מכבי תל אביב לא יכולה לחיות עם עונה לא תחרותית כמו העונה. מצד שני, זו לא הסיטואציה אליה נכנס ג'ורדי ולא זו אליה נכנס מנספורד. יש קבוצה שצריך לעשות לה התאמות ויש יריבות שצריכות גם הן להתמודד עם טלטלה – מכבי חיפה עם עזיבת ברק בכר והפועל באר שבע עם צורך בהחלפת כמות גדולה יותר של שחקנים. לא פחות חשוב מתהליכים לטווח ארוך ובניית מערכת יציבה בעלת יכולות, מכבי תל אביב בפשטות צריכה לשים את הכל על התואר כבר בעונה הבאה. לכל הפחות, זה יגרום לבוס לחייך.