אחרי לילה סוער ומטלטל, שחקני בית"ר ירושלים חגגו את הזכייה בגביע המדינה במסעדה בגבעת אולגה. לאחר המשחק מרבית השחקנים היו בהלם מהאירועים והיה שקט מאוד בחדר ההלבשה, גם בשל הדיבורים על כך שהגביע יישלל מהקבוצה והכעס של כל אנשי המועדון בעקבות האירועים.
בסופו של דבר השחקנים, שזכו בצדק בגביע, נסעו למסעדה בגבעת אולגה עם חגיגה קטנה משל עצמם, כאשר עשרות אוהדים שהגיעו למקום הצטרפו לחגיגה. "לקחנו את הגביע בזכות, מגיע לנו לחגוג ואף אחד לא ייקח לנו את זה", אמרו במועדון.
בהחלט מגיע לשחקנים. הם ניצחו על הדשא ולקחו גביע אחרי שעברו בחצי הגמר את מכבי תל אביב ואמש (שלישי) את מכבי נתניה, הבקיעו שלושה שערים בכל משחק והיו ראויים לתואר. אחרי הקיץ שעבר על בית"ר, לא פלא שיוסי אבוקסיס הגדיר את זה "כגביע הכי מרגש ועוצמתי שזכיתי בו".
"כל תואר מרגש, אבל במקרה הזה זאת גם סגירת המעגל האמיתית שלי עם בית"ר וגם הישג אדיר בעונה שלא ידענו אם בכלל יהיה מועדון או קבוצה. זה בלתי נתפס", אמר המאמן. "רק מי שהיה כאן באוגוסט ומסתכל עכשיו על הזכייה בגביע, מבין כמה זה מטורף".
אפשר לכתוב ספר על העונה הזאת של בית"ר, גם כשאברמוב הפך לבעלים, מרבית ההכנסות הלכו לכיסוי של חובות מיידיים שהקבוצה התחייבה בפני הבקרה לשלם העונה. לשכר שחקנים וצוות מקצועי נשארו 13 מיליון שקלים, וצורפו שחקנים עם שכר של 10,000 שקלים לחודש ופרמיות. הצוות המקצועי היה מצומצם מאוד, ללא סקאוט או אנליסט. הוא הורכב מאבוקסיס ומעוזר מאמן, כשגל כהן עובד מול סוכנים, בודק מחירים וגם עורך וידאואים. זאת קבוצה שבאוקטובר אחרי הפסדים לריינה וחדרה, פנטזה על הישארות בליגה.
הגביע הזה הגיע אחרי 14 שנים שחונות בבית"ר. בפעם האחרונה שהיא לקחה גביע בניצחון 1:2 על מכבי חיפה ב-2009, מנהל הקבוצה אלירן דנין שיחק בהרכב, דוד אמסלם נכנס כמחליף ובחיפה שיחקו ב-11 ניר דוידוביץ', יניב קטן וגוסטבו בוקולי, במשחק שנערך באיצטדיון רמת גן הנוסטלגי, כשאת השערים לזכות בית"ר כובשים כריסטיאן אלברס ואבירם ברוכיאן.
העונה הנוכחית החזירה את בית"ר לחיים. כבר בניצחון בחצי הגמר על מכבי תל אביב, אפשר היה להרגיש את גודל האירוע. זה תהליך שהתבשל לאורך השנה עם החיבור המחודש של הקהל למועדון, כמויות האוהדים שליוו את הקבוצה, אפילו המשחקים בשבת בצהריים שהביאו ילדים ומשפחות. השיא הגיע עם הביקוש המטורף לכרטיסים למשחק הגמר. אין אבא שלא רצה לקחת את הילד שלו למשחק, קרוב ל-7,000 אוהדים חידשו מנוי בשביל כרטיס, אנשים היו מוכנים לשלם מחירים של 4 ספרות רק כדי להיות באירוע ולקחת בו חלק. אלו אנרגיות שבבית"ר כבר הספיקו לשכוח מהן.
הקרדיט כאן מגיע לברק אברמוב, שמעבר לעובדה שלקח את המועדון והחל לייצב אותו מקצועית וכלכלית, הביא קודם כל שקט. בניגוד גמור לתקופתו כבעלי בני יהודה, הוא התרחק מהתקשורת, לא התראיין, היה שם מול הצוות הניהולי והדובר אסף נחום בכל רגע בו היה רעש על מנת להנמיך להבות. הוא פשוט עמד על המשמר כדי שיהיה שקט בבית"ר ירושלים אחרי כל כך הרבה שנים שהיא הפכת לבדיחה תקשורתית. כשמבינים מה הצרכים הבסיסיים של בית"ר, אפשר להתקדם ולעשות דברים יפים גם ללא תקציבים גדולים.
יוסי אבוקסיס עבר עונה לא פשוטה. בדרך כלל מה שמאפיין קבוצות שלו זאת עמידה טקטית איתנה. נגד הקבוצות שלו תמיד קשה לשחק. השנה השחקנים הדירו שינה מעיניו עם 58 שערי חובה לאורך העונה בליגה, ועם כל כך הרבה משחקים שהקבוצה סופגת שערים קלים ושטותיים. קשה היה להאמין שדווקא הקבוצה הזאת תעשה את זה ותיקח את הגביע. אבל כשדיברו לפני המשחק על כך שהיתרון הכי גדול של בית"ר הוא בעמדת המאמן, צדקו. זה בא לידי ביטוי גם מול אייטור קראנקה וגם מול רן קוז'וך. אבוקסיס הביא את השחקנים שלו לכושר הכי טוב שלהם במאני טיים. בשני המשחקים החשובים של העונה, הם היו הכי ממושמעים ואחראיים.
בית"ר הגיעה אתמול למשחק כשעל הנייר היא נחותה מנתניה. לאבוקסיס כמעט ולא היה ספסל למשחק הזה, כשדן עזריה יצא היה לו רק את עדי יונה כאופציה לשלישיית הקישור, ועם כל הכבוד לילד המוכשר שאולי יתפתח בעתיד, הפיזיות של נתניה הייתה גדולה עליו. גם המומנטום היה עם נתניה. לא במקרה אבוקסיס מיהר להכניס את פרד פריידיי, הוא הרגיש שצריך כוח, מישהו מקדימה שישמור על הכדור וייתן לשחקנים קצת לנשום.
פריידיי התחיל את הקדנציה בבית"ר בתור מי שנראה כפלופ, ומסיים את העונה כשחקן הקלאץ' של הקבוצה. זה לא רק השער או המהלך היפה לפני ההחמצה, מדובר בשחקן שכל הקריירה שלו הוגדר כחסר חשק, ופתאום הוא מלא במוטיבציה ונותן את כל מה שיש לו, אפילו האמוציות שלו אחרי שער והריצה לקהל, זה משהו שכמעט ולא רואים לאורך הקריירה שלו.
ויש את ירדן שועה. מסירת מפתח בגול הראשון, בישול בגול השני, פנדל מוצלח בשלישי. בחצי הגמר הוא בישל את הראשון והשני, ואתמול הוא נתן גם גוף בהגנה עד כדי כך שאפילו עמיחי שפיגלר התבלבל וחשב שמדובר בגריגורי מורוזוב. פריידיי ושועה הם טיפוסים דומים בכל מה שקשור לשריר החשק, אבל לאבוקסיס יש את הכישרון לשמור את השריר הזה חם – וזה לא פשוט בכלל.
בית"ר הולכת לקיץ לא פשוט בכלל. גם לאחר מימוש האופציות הצפויות על מורוזוב ופריידיי, השניים יחד עם שועה וניקולאסקו חתומים לעונה אחת בלבד ובבית"ר ישאפו להחתימם על חוזים מעבר לשנה הבאה. עדיין לא ברור מה יקרה בקבוצה ינסו להשאיר גם שחקנים שמסיימים חוזה כמו אוראל דגני, אופיר קריאף, דן עזריה ואבישי כהן. החלטה לא פשוטה צריכה להתקבל בנוגע למיגל סילבה. מכסת הזרים מאוד בעייתית, ובמקביל נשמעים גם הקולות מכיוונו של דנילו אספרייה שמתלבט אם להישאר בישראל עונה נוספת.
בבית"ר רוצים לשמר את מרבית הסגל, לצרף בלם וקשר אחורי זרים ועוד מספר ישראלים שיוסיפו תחרות ועומק לסגל. שכר השחקנים יגדל בלפחות 3 מיליון שקלים, אבל לא פשוט למצוא שחקנים איכותיים בשוק כל כך דל כמו השוק הישראלי, ולכן המטרה הראשונית תהיה לשמור על כמה שיותר שחקנים מהסגל הקיים.
"נחגוג ונשמח כמה ימים, ואז נתחיל לעבוד. בניגוד לשנה שעברה, המטרה היא לצאת השנה למחנה האימונים כשהבסיס של הסגל לעונה הבאה כבר חתום", סיכמו במועדון.
