סיכום השנה בכדורגל הישראלי

מאת: מערכת ספורט 2      צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל

שנת 2012 מורידה מסך והכדרור עובר קדימה לעבר חודש מאי בו תסתיים העונה. הסיבוב הראשון ופתיחת הסיבוב השני מראים על כדורגל כמעט שוויוני, בו כל תוצאה כבר אינה מפתיעה. ליגת העל אמנם מתוחה, אך שולחת כמעט כל שחקן לבעוט ולכדרר באירופה – נותרנו עם כדורגל פחות מלהיב, אך על הכדורגל הזה גדלנו, ואתו נמשיך.

11 הנבחרים של השנה:

אפולה אדל (הפועל ת"א): השוער היציב של ליגת העל. הקמרוני שמשחק לפני מערך ההגנה מהחלשים בליגה שמר את האדומים בתמונת האליפות, עם ספיגת 14 שערים בלבד מתחילת העונה (רק מכבי חיפה ומ.ס. אשדוד ספגו פחות).

עופר ורטה (מ.ס.אשדוד) : המגן ההתקפי הצעיר של אשדוד בשנת הפריצה שלו קדימה. המאמן הלאומי כבר הזמין אותו לנבחרת ומועדונים באירופה סימנו אותו. הליגיונר הבא בדרך?

איתן טיבי (מכבי ת"א) : הבלם היציב בליגת העל. עושה עבודה שקטה ונחשב למעוז ההגנה  הצהובה, אין ספק שהצדיק את הריב בין עירוני ק"ש לראשי הצהובים על שירותיו.

יא יא פטי (מ.ס. אשדוד) : נחשב לבלם המצטיין של הליגה, האיש שאחראי על המקום בצמרת של קבוצתו. פציעה והיעדרות ממספר משחקים הוכיחו את חשיבותו בקבוצה מעיר הנמל.

אפולה אדל – השוער היציב של ליגת העל (עדי אבישי)

חיים מגרלשוילי (בית"ר ירושלים) : עונת החזרה של המגן הוותיק לימיו הגדולים. אחרי שלא נספר במכבי חיפה, השחקן משלב יכולות בהגנה ובהתקפה, אחראי ומסור לתפקיד באגף שמאל בהגנה.

מהארן ראדי (מכבי ת"א) : האיש המרכזי בקישור האחורי של קבוצתו. עושה הסדר והאחראי על קצב המשחק, תפקיד שהוא מבצע גם בנבחרת הלאומית. מוסיף גם בפן ההתקפי, בעיקר עם בעיטות בעוצמה אדירה.

חנן ממן (הפועל ת"א) : שנת הפריצה של השחקן הפעלתן והיצירתי שהגיע הקיץ מהפועל חיפה. השתלב לצד השחקנים המובילים והפך בורג חשוב בקו הקדמי של הקישור.

אלירן עטר (מכבי ת"א) : אחרי תקופת גמגומים, עטר הפך לשחקן המוביל בקבוצתו שתלויה בביצועיו. אימת ההגנות, מוביל את טבלת הכובשים בליגת העל, אולי בקצב של שבירת שיא הכיבושים העומד על 30 שערים לעונה.

שמעון אבוחצירה (עירוני קריית שמונה) : חלוץ קלאסי בסגנון האירופי שמשתבח ממשחק למשחק. שחקן רחבה מצוין שכבר נקרא לנבחרת ישראל.

הפסיק לגמגם והפך לאימת ההגנות בליגת העל – אלירן עטר (עדי אבישי)

טוטו תמוז (הפועל ת"א) : חלוץ שנתגעגע אליו בקרוב. שחקן סופר התקפי שיודע לכבוש ולשחק קרוב לשער ומחוץ לרחבת העונשין. עוצמתי, חד עם חוש לכיבוש שערים.

תומר סויסה (הפועל ב"ש) : מהחלוצים היעילים בליגת העל. ניחן במיקום מצוין, כדרור ובעיטה מרשימים ומומחה מהנה לביצוע בעיטות חופשיות.

מאמן השליש הראשון – יוסי מזרחי (מ.ס. אשדוד)

המאמן הוותיק של אשדוד הפך לצלע השלישית אחרי מכבי והפועל תל אביב במאבק על תואר האליפות. הקבוצה מעיר הנמל מציגה שחקנים שברובם אלמוניים, אך משחקת עם סגנון משחק התקפי, ומראה על חשיבה אחרת בכדורגל, ולא על מבחן התוצאה וההישרדות. מאמן שמבין את מקומו של הכדורגל הישראלי ולא ניתלה בהשוואות עם ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד או יובנטוס ודוגל בעבודה קשה ובאהבת המשחק.

השחקן המצטיין – אלירן עטר (מכבי ת"א)

העונה הנוכחית היא עונת המבחן והפריצה של החלוץ הכישרוני. כשקבוצה שלמה תלויה בשחקן אחד, הדבר מחייב המשכיות וחשיבה אחרת של אלירן עטר. יכולות הכדרור, הבעיטה והנוכחות שלו מול ההגנה שניצבת מולו מלהיבה בטעם של עוד. 14 השערים שכבש עד כה הם ממוצע מרשים, אך ההמשך כבר נמצא בראשו, כששחקן בקבוצתו אמר עליו: "הוא צריך להתנהל כמו מראדונה ולא כמו מדונה"

המאמן הכושל – ראובן עטר (מכבי חיפה)

הכישלון הגדול של העונה ואולי בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי. ראובן עטר, אחד הסמלים הגדולים של מכבי חיפה ככדורגלן, כשל נחרצות בעמדת המאמן. עטר זכה מהנשיא יעקב שחר ליד חופשית לשינוי פני הקבוצה, כשהיעד המוצהר היה להביא את תואר האליפות למרגלות הכרמל. הכישלון הדהד כבר ממשחק הליגה הראשון, אווירה חשדנית שררה באימונים והתנהלות מוזרה מול שחקנים מובילים, בהם הקפטן יניב קטן הייתה השיא. הקבוצה לא שיחקה עבור המאמן שהלך ואיבד את חדר ההלבשה והפך את חיפה לקבוצת תחתית מובהקת. שפת הגוף וחוסר הניסיון של עטר הביאו למהלך עזיבת המאמן וניפוץ דרכו של 'אגדת דשא' נוספת בכדורגל הישראלי.

המוניטין והזכרונות של עטר במועדון לא הספיקו כדי לתרץ פתיחת עונה מזעזעת (אסף קליגר)

ניר קלינגר וטל בנין

ראובן עטר לא לבד. לא כל שחקן ענק יכול להיות מאמן בנוסח שהיה ככדורגלן. ניר קלינגר מאמן הפועל חיפה ושחקן עבר מצליח שקוע במקום האחרון בטבלה. האור בקצה המנהרה נראה כמו גפרור זעיר להמשך הקריירה של המאמן שתהילתו הבודדת היא באליפות לפני עשור עם מכבי תל אביב. במצב דומה נמצא המאמן של מכבי נתניה, טל בנין השקוע בתחתית הבוערת. הקבוצה במשבר מקצועי עמוק והפגנות האוהדים והקריאה שבנין יארוז ויעזוב את עיר היהלומים כואבת. צירופו של מרדכי שפיגלר לצוות המקצועי מוכיחה את חוסר האמון בדרכו של המאמן שזוכה לגיבוי לא מובן של ההנהלה.

השחקן המאכזב – אחמד סבע (מכבי נתניה)

בעונה שעברה כדרר החלוץ בקלילות אל תואר מלך השערים בליגת העל. הפרשנים קראו למאמן הלאומי, אלי גוטמן להציבו בחוד ההתקפה, אלט שסבע נבלע בפתיחת העונה בחור שחור. מלבד שער מרהיב נגד קריית שמונה, סבע כאילו אינו קיים ונדמה שעיסוקים אחרים מוציאים ממנו את חדוות הגול ואהבת המשחק – אכזבה ענקית.

כוכב נולד – אופיר קריאף (בית"ר ירושלים)

צמח בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים. המאמן אלי כהן זיהה את כישוריו של הכדורגלן הצעיר ונתן לו את חולצת ההרכב. קריאף שחקן הנבחרת הצעירה של ישראל, הפך למרענן של בית"ר ירושלים ושווה להמשיך לעקוב אחריו. שחקן נוסף ששווה מעקב מקצועי הוא משה אבוטבול מהפועל רמת השרון.

קבוצה במבחן – מכבי תל אביב

המועדון שעשה את המהפך הגדול ביותר העונה. הבעלים מיץ' גולדהאר הביא לקריית שלום את המנהל הספורטיבי ג'ורדי קרויף ואתו צוות ספרדי. מהנוף בקרית שלום נעלמו הישראלים ואיתם גם ההדלפות מחדר ההלבשה.

למרות כל אלו, מכבי תל אביב תחת המאמן אוסקר גרסיה אינה הקבוצה שהבטיחו לאוהדים. לא טיקי טקה, לא ברצלונה ב' ולא שום דבר שיחזיר את הכדורגל היפה, היצירתי והמלהיב למאות האלפים. שיטת המשחק של קרויף וגרסיה עם שלושה שחקני קישור אחוריים ועם שחקני רכש מוזרים מקצועית, שאינם תורמים להרמת היכולת על כר הדשא, נשארו הספרדים עם מבחן התוצאה ועם האמירה של המאמן האגדי, הלניו הררה: "את המנצח לא שואלים העיתונאים והאוהדים לעולם, מדוע הפסיד".