זה היה אמור לקרות במונדיאל האחרון. כאשר העפילה אוקראינה לגמר פלייאוף העליה לפני שנה, צפה העולם בניסיונה להביא תהילה ספורטיבית לאומה שהותקפה באכזריות על יד האויב הרוסי. ההפסד לוויילס שבר את הלבבות, ולא רק את של האוקראינים עצמם. כאשר הנבחרת של גארת בייל נכשלה באופן מביך למדי בקטאר, עוצמת הפספוס רק התחדדה, כי היה ברור לגמרי שהבחורים בצהוב-כחול היו תורמים לטורניר הרבה יותר.
כעת, באיחור ניכר, כאשר כולם מחוץ לאוקראינה כבר "התרגלו" לזוועות המלחמה ומקדישים תשומת לב פחותה הרבה יותר לדיווחים על הקרבות, הגיעה אוקראינה לטורניר כדורגל משמעותי וחוללה סנסציה מרעישה. הניצחון 1:3 על צרפת, הפייבוריטית הבכירה לזכיה במדליות הזהב באליפות אירופה לנבחרות צעירות, גרם לעולם הכדורגל להתרגש – אמנם לא מדובר בגביע העולם, אך גם ההעפלה למשחקים האולימפיים מהווה כותרת לא מבוטלת. המאמן רוסלן רוטאן ניצל את ההזדמנות כדי להקדיש את החגיגה לחיילים בחזית, ולהביע תקווה כי ההישג יביא קצת נחת לאומה שסובלת כבר יותר משנה.
לצרפתים, עם הסגל עמוס הכישרון, לא היה ספק בעליה לחצי הגמר, קל וחומר אחרי השער המבריק של ריאן שרקי, אחד הכוכבים הבולטים של הטורניר. אולם, התברר שהבמה היתה שייכת למיכאילו מודריק – האיש שעבר רכבת הרים של ממש בעונה החולפת. משחקן אלמוני למדי, הוא נסק לגבהים בזכות מספר הופעות חיוביות בליגת האלופות, ערכו נופח מעבר לכל פרופורציה וצ'לסי הפכה אותו לאחת הרכישות הגדולות ביותר בתולדותיה בינואר. משם הדרך למטה היתה כצפוי קצרה, כי עם כל הכבוד לפוטנציאל המרשים, לא היה לאוקראיני הצעיר סיכוי להתאקלם מיידית במועדון השרוי במשבר עמוק ולעמוד בציפיות המוגזמות. הוא לא כבש כלל, הוגדר כסוג של פלו וגם סבל מפציעות. בעיות בריאותיות אלה העמידו בסימן שאלה את עצם שיתופו באליפות אירופה, אבל רוטאן כלל אותו בסגל, גם בידיעה כי לא יהיה כשיר לשלב הבתים.
מודריק שולב לראשונה רק ברבע הגמר, אבל זה הספיק כדי להפגין את המהירות שהדהימה בליגת האלופות בשלהי 2022. הבלונדיני הזריז להט באגף השמאלי, סחט עבירה שהובילה לפנדל ואז בישל גם את שער היתרון לגיאורגי סודאקוב במסירת עומק פנטסטית שחתכה את העורף הצרפתי. "הוא לא מנהיג", אמר עליו אולכסנדר אלייב לפני ההתמודדות. מבחינה ציבורית, יש לו זכות להעביר ביקורת – גם כי התגייס לצבא אחרי הפלישה הרוסית וגם כי היה חלק מהנבחרת הצעירה שהגיעה עד הגמר באליפות אירופה ב-2006, בסגל שכלל גם את הנער הסורר ארטיום מילבסקי. זה קרה שבועות ספורים לפני שהנבחרת הבוגרת עלתה לרבע גמר המונדיאל בגרמניה, ובאופן כללי היתה זו השנה המוצלחת ביותר בתולדות הכדורגל האוקראיני, אבל אלייב וחבריו דווקא זוכרים אותה כסוג של פספוס. אחרי שניצחו את הולנד בשלב הבתים, הם האמינו בסיכוייהם לשחזר את התוצאה גם בגמר, אבל הובסו 3:0 מול קלאס-יאן הונטלאר ודניאל דה רידר, קשר הפועל תל אביב לעתיד.
הפעם, איש באוקראינה לא העלה בדעתו כי אוקראינה מסוגלת להגיע לגמר, או אפילו להתקרב לשחזור ההישג מלפני 17 שנה. הציפיות היו נמוכות ורוב הפרשנים ניבאו לנבחרת פיאסקו. ההתבטאות של אלייב הייתה רק דוגמה לשורה של ציטוטים לא מחמיאים של הפרשנים כלפי החבורה של רוטאן, שגם הוא לא זכה להערכה ראויה. ויקטור לאוננקו, כוכב דינמו קייב לשעבר שידוע כפרשן שנהנה למשוך תשומת לב, דאג לרמוס אותו אפילו אחרי הניצחון 0:2 על קרואטיה בפתיחת שלב הבתים. "הם משחקים לאט מדי, אי אפשר להתקדם אם כל החלטה לוקחת שלוש שעות", הוא הצהיר.
היה משהו קצת מוזר ביחס לנבחרת הזו. דווקא בשעת מלחמה, התמיכה הציבורית היתה אמורה להיות בשיא, אבל העיתונאים האוקראינים עסקו בעיקר בהלקאה עצמית והדגישו את החסרונות של הסגל. אכן יש לו מגבלות, והיכולת הטכנית של חלק ניכר מהשחקנים אינה ברמה העולמית הגבוהה, אבל רוטאן הצליח להכין את חניכיו מבחינה טקטית ומנטלית והם מתמודדים מול כל יריבה ללא רגשי נחיתות. כך היה בשלהי שלב הבתים, כאשר הובילו האוקראינים פעמיים מול ספרד בקרב ישיר על המקום הראשון ורק שער שוויון בזמן פציעות איפשר לאדומים לסיים בפסגה בזכות הפרש שערים עדיף. כך היה גם מול צרפת שנפלה קורבן להתקפות המתפרצות – הנוכחות של מודריק גרמה לקצב המשחק האוקראיני להיות אחר לגמרי.
"בדרך כלל אני נותן למודריק מסירות כאלה", אמר סודאקוב אחרי הסנסציה. "זה נכון, אבל אני מוכן לעשות הכל למען החבר שלי. רק שיכבוש. כך אעזור לו לעבור לקבוצה גדולה", השיב בחיוך הקיצוני. כאשר נשאל אם ירצה לראות את עמיתו לצידו בצ'לסי, ענה מודריק מיד: "ברור, זה יכול להיות נפלא" – והדבר מדגיש את האווירה המצוינת בסגל. "כאשר אתה משחק עם חברים אמיתיים, הכל הולך קל יותר. כאשר המאמן סומך עליך ב-100 אחוזים, אתה מגלה שאפשר לעשות הרבה יותר", טען מודריק, ואולי שלח על הדרך עקיצה קטנה לעבר גרהאם פוטר ולפרנק למפארד.
כעת הוא מרוכז במשימה מול ספרד (22:00, ספורט1), אחרי שנעדר מהמשחק הקודם נגדה בשלב הבתים, והשינוי הזה עשוי להיות משמעותי. "אנחנו לא רוצים להסתפק בחצי הגמר", הכריז סודאקוב. הקפטן ארטיום בונדרנקו, שכבש את השער השלישי וכך נעץ את המסמר האחרון בארונה של צרפת, הדגיש: "אנחנו חשים אושר אינסופי כי עמדנו במטרה שהצבנו לעצמנו והעפלנו לאולימפיאדה, אבל השאיפות לא מסתיימות כאן. אנחנו מסוגלים ליותר. המאמן הסביר לנו שהיריבות לא מפחידות כפי שמנסים לצייר לנו, ושאנחנו מסוגלים להיות כוכבים כקבוצה. זה מה שעשינו".
רוטאן, שהיה מועמד להפועל תל אביב כשחקן בקיץ 2016, תלה את הנעליים בחלוף שנתיים ומונה כמעט מיידית למאמן הנבחרת הצעירה, השתיק כך את כל המלעיזים. "לא חשבתי שהוא מסוגל, אבל זה רק הופך את התוצאה לנעימה יותר. ברכות לכולם, יש לנו נבחרת נהדרת", כתב העיתונאי ארטיום פרנקוב. המאמן סוחט מחמאות על הגמישות הטקטית ועל החילופים שהוא מבצע בעיתוי הנכון כדי לרענן את השורות בשחקנים הנכונים. שבחים גדולים קיבל גם השוער אנטולי טרובין, מגיבורי שחטאר דונצק שחיזק מאוד את המוניטין שלו בשבועות האחרונים – במיוחד כאשר עצר את ההתקפה האימתנית של צרפת.
תעסוקה רבה צפויה לו גם נגד הספרדים, אבל ברזומה שלו כבר יש ניצחון על ריאל מדריד בליגת האלופות, כאשר מנור סולומון להט ב-2:3 בחוץ באוקטובר 2020 – אז אין סיבה לחשוש. אוקראינה תילחם שוב למען האומה והחיילים, ומי יודע – אולי התסריט המוזר בטורניר הזה יפגיש אותה בסופו של דבר עם ישראל בגמר.
מה דעתך על הכתבה?