הצטרפותו של דקלן רייס לארסנל אמנם קיבלה את החותמת הסופית כעת, אבל לאורך שניים עשר החודשים האחרונים הוא היה השם הדומיננטי ביותר בדיונים השונים שמיקל ארטטה קיים עם המנהל הספורטיבי של התותחנים, אדו, בנוגע לסוגיית הרכש והחיזוק של ארסנל. רייס הפגין בשנים האחרונות בגרות ועקביות יוצאי דופן- גם במושגי הפרמייר ליג- ובמקביל לשלל האיכויות השונות שהוא מציע, אלו היו שתי התכונות המרכזיות שהפכו אותו בעיניו של ארטטה לחלק החסר בפאזל שהמנג'ר הספרדי יוצר באמירויות מאז מינויו לתפקיד לפני קרוב לארבע שנים. המפגש האחרון בין קבוצתו לשעבר של רייס, ווסטהאם יונייטד, וארסנל באביב האחרון העניק את העדות האחרונה לחשיבות של רייס עבור שני המועדונים, כאשר התותחנים כבר הוליכו בנוחות בפער של שני שערים בדרבי הלונדוני מול יריבתה ממזרח העיר בידיעה מוחלטת שניצחון יפתח פער של לא פחות משש נקודות בינם ובין האלופה המכהנת, מנצ'סטר סיטי, שדלקה אחריה בטבלת הפרמייר ליג.
רייס זיהה את נסיון המסירה של מגנה של ארסנל, קירן טירני, לכיוונו של תומאס פארטי במחצית המגרש של ארסנל, השתלט על הכדור לאחר ספרינט מתוזמן היטב ומסר אותו בדיוק ללוקאס פאקטה שהוכשל ברחבה וזכיה את הפטישים בפנדל מוצדק. סאיד בנרחאמה היה אמנם האיש שכבש מהנקודה הלבנה אבל הוצאת המהלך לפועל היה תוצר של דקלן רייס במיטבו- נחוש, אגרסיבי וחד כהרגלו- והשער שווסטהאם כבשה הוביל לשינוי מומנטום מוחלט, חילוץ נקודה ביתית בדרבי לונדוני לוהט שהפך לאיבוד נקודות קריטי בסופו של דבר במאבק האליפות של ארסנל.
רבים מצביעים, וייתכן שבצדק, על הסכום הגבוה שארסנל שילמה על מנת לרכוש את הקשר בן ה-24 כאשר 105 מיליון לירות שטרלינג לא רק זיכו את רייס בתואר 'העברת הקיץ' בפרמייר ליג, אלא גם היוותה אמירה של ממש כאשר התותחנים ניפצו את שיא ההעברות של המועדון אי פעם. במציאות הכלכלית הקיימת במולדת הכדורגל היה ברור לכל המעורבים בעסקה שכל קבוצה שחשקה ברכישת שירותיו של רייס תיאלץ לפתוח את הכיסים באופן העמוק ביותר, אבל עדות נוספת לכדאיות המקצועית הכרוכה בה באה לידי ביטוי בכך שאף גורם מקצועי בענף- פרשנים או כתבים ותיקים כאחד- לא ממש הטיל ספק בשדרוג המקצועי שארסנל זכתה לה לאחר שזכתה בשירותיו.
דקלן רייס מוגדר בממלכה ומחוץ לגבולותיה כאחד הקשרים היציבים ביותר שהתפתחו ביבשת בעשור האחרון. כילד צעיר, הוא בכלל צמח באקדמיה המפוארת של צ'לסי ונמנה על אותו המחזור של מייסון מאונט (חברו הקרוב, שעזב לאחרונה את הבלוז לטובת מנצ'סטר יונייטד) וחלוצה של ארסנל, אדי נקטייה. רייס ונקטיה שוחררו מהאקדמיה התובענית במערב לונדון בהיותם נערים ונאלצו לבחור ביעד אחר והאופציה של ווסטהאם יונייטד לא הייתה היחידה שנפתחה עבורו עת שוחרר מצ'לסי.
הטלפון הראשון שקיבל לאחר ההודעה המאכזבת מהבלוז הייתה דווקא מאגדת המועדון, ג'ון טרי, שניסה לרומם את רוחו של הנער שגדל בבית של אוהדי צ'לסי אדוקים ובחר (למרות הצעות ממועדונים סמוכים לביתו, בדמותם של פולהאם וקריסטל פאלאס) לנדוד מזרחה לווסטהאם.
במדי הפטישים רייס נהג לשחק בעמדת הבלם המרכזי והקשיחות הנדרשת בתפקיד כה תובעני סייעה לו להמשיך ולהתפתח גם כשהוסב לתפקיד הקשר האחורי. הדומיננטיות של רייס במרכז השדה עזרה לו לנפק מספרים מרשימים בקטגוריות אידיאליות לעמדתו, כשבין היתר הוא הוביל את טבלת הליגה בשתי קטגוריות במקביל- כמות חטיפות הכדור (63) וכמות החילוצים (334), כשרק כובש השער שהנחית את גביע אירופה לאלופות לראשונה אי פעם עבור סיטי, רודרי הספרדי, דולק אחריו במקום השני.
אותה השתלטות על הכדור בעימות הישיר האחרון בליגה בינו ובין ארסנל אי שם בשלהי העונה שעברה שהובילה לשער המצמק הייתה סימבולית במיוחד במאבק האישי בינו ובין תומאס פארטי. לאחר עזיבתו לאחרונה של גרניט צ'אקה, פארטי הוא למעשה השריד האחרון במרכז הקישור המזדקן שארטטה הצליח לאזן לאורך כהונתו בצד האדום של צפון לונדון. בגיל 30 ולאחר שלקח חלק ב-71% ממשחקי הליגה של ארסנל בשלוש השנים האחרונות, פארטי נכנס כעת לשנתיים האחרונות בחוזהו באמירויות, בזמן שרייס- הצעיר מהקשר הגנאי בשש שנים- לקח חלק פעיל מלא פחות מ-93% ממשחקי הפרמייר ליג של ווסטהאם בחמש השנים האחרונות.
בעונה האחרונה בה ארסנל הוליכה את טבלה הליגה בנינוחות לאורך מרבית שלביה, אלו לאו דווקא חוסר הניסיון של מאמנם על הקווים (ביחס ליריבו והבוס שלו לשעבר, פפ גווארדיולה) או הגיל הצעיר של שחקניה שעלו לה בסופו של דבר בזכיה באליפות, אלא עייפות החומר והתחושה שברגעי האמת התותחנים- ובעיקר חוליית מרכז השדה שלהם- פשוט נפלו מן הרגליים והיו תשושים.
רייס עזב את המועדון שהעניק לו הזדמנות מחדש כנער באופן מושלם ולאחר שהנחית את הקונפרנס ליג בלונדון סטדיום, הוא כבר עכשיו מוגדר כאגדת מועדון, אולם גם מאמנו לשעבר במזרח לונדון, דייויד מויס, ידע היטב שזמנו של רייס בווסטהאם יונייטד קצוב לנוכח האיכויות יוצאות הדופן שהקשר האנגלי מציע:" 60 מיליון פאונד עבור דקלן? המספר הזה מעלה גיחוך", ענה מויס כשנשאל עוד בתחילת העונה שעברה מה יהיה תג המחיר הראוי לכל מועדון שיחפוץ בשירותיו. "דקלן הוא קפטן נבחרת אנגליה עתידי, אין לי ספק בכך. הוא יכול להיות עבור המועדון הבא שלו מה שרוי קין היה עבור מנצ'סטר יונייטד בעבר", הדגיש והעצים את רף הציפיות כאשר השווה את רייס לדמות שנחשבת לגדול הקשרים האחוריים בתולדות הליגה.
כאשר בחודשים האחרונים מועדוני פאר שונים בדמותם של מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן שורבבו לרשימת המתעניינות הפוטנציאליות ברכישתו של רייס, הרושם העיקרי היה שארסנל היא המועמדת הטבעית האידיאלית עבור השחקן, שהעדיף להישאר קרוב למשפחתו בלונדון. ארסנל אמנם איבדה מומנטום בעקביות בשלבי הסיום של העונה שעברה וסיימה את העונה ללא שום תואר, אך במקביל שבה לליגת האלופות ובעיקר העניקה מימד של ריגוש אדיר שהולך והתעצם. עזיבתו של אחד מגיבורי הטרבל באת'יחאד, אילקיי גונדואן (שקושר בעצמו למעבר לאמירויות אבל בחר בסופו של דבר בברצלונה) עשויה להעיד על חולשה נקודתית של סיטי, אך באותה נשימה תחת הנהגתו של גווארדיולה הסיטיזנס הם עדיין המועמדים הפייבוריטים הברורים לזכיה באליפות פרמייר ליג נוספת. כשיונייטד וליברפול התחזקו בקיץ האחרון, צ'לסי לא תאפשר לעצמה לשחזר עונת שפל נוספת וניוקאסל הולכת ומתעצמת, המאבק על תואר האליפות שכלל שתי קבוצות בלבד בעונה שעברה צפוי להתרחב בעונה הקרובה באופן משמעותי.
אבל ההחתמה של דקלן רייס היא לא רק תוספת כוח עוצמתית. רייס הוא התכשיט שכל קבוצת צמרת אירופאית הייתה שמחה להתהדר בו, הוא מציע שילוב נדיר של קור רוח, בשלות ואיכות יוצאת דופן ובעיקר- הוא החתמה שוברת שוויון שעשויה להיות הסיבה העיקרית לזכיה ראשונה בתואר האליפות עבור התותחנים לאחר עשרים שנות יובש.
