עד לפני שבועיים, דיבור על דניאל פרץ כשוער באיירן מינכן היה נשמע לרבים כבלתי הגיוני. אחרי הכל אלופת גרמניה היא קבוצת כדורגל בסדר גודל עולמי ולא כל אחד יכול ללבוש את מדיה. אבל לעתים המציאות עולה על כל דמיון. כי פרץ אכן ילבש את חולצת המשחק שלה, שהיא כאמור בבחינת חלום לכל כדורגלן בעולם.
לי אין ספק שבאיירן החליטה לבחור בשוער הישראלי הצעיר לאחר שעקבה אחריו והגיעה למסקנה שהוא עדיף על פני אחרים. העובדה שבמשחק הנבחרות הצעירות של גרמניה וישראל באליפות אירופה שהסתיים ב-1:1 בלם פרץ שתי בעיטות עונשין גרמניות, ודאי תרמה לאותה בחירה. בסיום אותו משחק אמר מאמנה של נבחרת גרמניה, אנטוניו די סאלבו: "צריך לתת קרדיט לשוער הישראלי על ההצלות שביצע". באיירן לא קונה חתול בשק.
על שוער אומרים ובצדק, שהוא שווה חצי קבוצה, והדברים נכונים גם לגבי באיירן. לכן משך שנים היא דאגה לכך שעל שערה יגוננו תמיד הטובים ביותר בעולם. ספ מאייר, ששיחק בשורותיה בשנות ה- 70, רשם 95 הופעות במדי הנבחרת. לאוליבר קאן, שוער שנות ה- 90, ישנן 86 הופעות בנבחרת גרמניה, ולמנואל נוייר 116 הופעות. המחשבה על כך שדניאל פרץ ילבש את אותה אפודת שוער, היא עבורו מחמאה עצומה. למעשה, אין גדולה ממנה.
ברור שאין לדעת מתי ישחק דניאל בהרכבה הראשון של הקבוצה, אבל עליו לזכור שהצטיינותו באימונים לא תעלם מעיני המאמן. זו כמובן משימתו של השוער הישראלי, שימתין בסבלנות להזדמנות שלו. בינתיים רק תועיל לו העובדה שיוכל להתאמן בקביעות בצוותא עם מנואל נוייר. יש לו מה ללמוד ממי שנחשב לאחד מגדולי השוערים של תקופתנו.
דניאל פרץ נפרד ממכבי תל אביב, ועליו להעריך אותה על שלא התעקשה להשאירו בשורותיה. כי גם עבורה השוער שווה חצי קבוצה.
מה דעתך על הכתבה?