הגם שיש מי שהופך אותו למדע, כדורגל הוא משחק פשוט. המתמטיקה מגבילה אותו ל-11 שחקנים על המגרש וככל שהם עומדים במקומות שהם רגילים אליהם, הם משפרים את המשחק שלהם. פשוט, ממש פשוט.
מסאי דגו סיבך אתמול את הפשטות. עודף רצון (טוב), עם עודף תחכום, ועודף אמביציה, מייצרים בסוף פיאסקו. דגו לקח הרחקה של שחקן – פייר קורנו – וערבב את מכבי חיפה שלו. זה עלה בתבוסה לא מחויבות המציאות ובהדחה מליגת האלופות.
לכאורה, הייתה מן החוכמה – לא רק הברקה – לשחק עם שלושה בלמים, אבל כאשר משחקים עם שלושה בלמים, צריך להציב בעמדות הווינג-בק (הכנפיים ההגנתיות), שחקנים עם אוריינטציה מתאימה.
דגו, שגם כך משתמש בדולב חזיזה כווינג-בק ימני, שחקן שברבע השעה הראשונה בחיפה טמטם את המגן שלו מיאנג בויז, הציב אותו הפעם בתפקיד של קורנו ושם בימין את ענאן חלאילי, שאף פעם לא שיחק בתפקיד דומה, או לפחות לא הכין את עצמו למהלך כזה בקריירה הקצרה שלו.
וכדי להקדיח את הקדרה, לא הפיק דגו לקחים מהמשחק בחיפה, בו התגלתה יאנג בויז כקבוצה שמשתמשת המון ביתרון הגובה של סדריק איטן (1.90 מ'), והעדיף להשאיר את שלישיית הבלמים המקורית שלו, שכזכור כוללת שני מגינים טבעיים – גולדברג וסונדגרן – ולהציב מול המטריה האווירית של השווייצרים רק את עבדולאי סק.
וכל זה, בשבוע שבו הגיע לורנצו שימיץ' (1.95 מ'), על תקן המחליף של דילן בטובינסיקה, אבל כזה שגבוה אפילו יותר מסק ואיטן ביחד, בלם שיכול לגרום פחות נזק בהכללתו מאשר באי הכללתו. באותה נשימה, הוכנס במחצית השנייה סוף פודגוראנו, שחקן ווינג-בק טבעי, מתאים מאוד למערך של שלושה בלמים וגם שמאלי. אם כבר הולכים על שחקן לא מנוסה בתפקיד כזה, כדאי לפחות לשים שחקן טבעי (פודגוראנו משמאל) מאשר לא טבעי (חלאילי) ולהציב את חזיזה באזור הנוחות שלו. לענאן חלאילי צפוי עתיד מבטיח מאוד, הוא מפלצת של כישרון, אבל במשחק הזה הוא לא היה צריך לפתוח, ואם כן, אז בתפקידו כחלוץ.
וכאשר כל האלמנטים האלה מוכנסים למשחק על ליגת האלופות, משחק חוץ, שבו צריך לנצח, אזי גם פתיחת משחק טובה, או מהלכי כדורגל מצוינים ואפילו טעויות של היריב, לא מצליחים למנוע את המפולת.
מכבי חיפה סיימה 180 דקות מול יאנג בויז מבלי לכבוש שערים – לעומת 15 שערים בששת המשחקים הקודמים – וספגה אתמול שערים קלים, קלים מדי.
להאשים דשא סינתטי (באיכות גבוהה) יהיה מגוחך. באותה מידה הדשא הטבעי בחיפה היה אמור להפריע לשווייצרים ולא זאת היא. יאנג בויז לא הייתה טובה יותר מהכוכב האדום אשתקד או באזל ב-2015, היא פשוט קיבלה מולה יריבה שעשתה יותר טעויות.
כדי שקבוצה ישראלית תעפיל לליגת האלופות באופן סדיר, בעיקר ברציפות, היא צריכה לדעת ליצור יתרון ולא רק לנצל חיסרון. הגול המטורף של זהבי בבאזל בדקה ה-96 או הגול העצמי של מילאן פאבקוב בדקה ה-90 בעונה שעברה במרקאנה, רק מוכיחים שזה לא משהו עקבי, כזה שאפשר לבנות עליו כגורם מכריע.
למרות שבארבע העונות האחרונות – בעיקר בזכות כניסת הקונפרנס ליג – צוברות הקבוצות הישראליות יחד ניקוד כזה שמציב אותן כרגע (ערב ההכרעות בליגה האירופית ובקונפרנס) במקום ה-15 בדירוג, הרי שהניקוד של האלופה נמוך מדי כדי לקבל הגרלות נוחות יותר. הפעם נהנתה חיפה מהגרלות אפילו סבירות מדי, גם ביחס לעונה שעברה, ולא הצליחה לנצל אותן.
האם היא פחות טובה מהעונה שעברה? לא בהכרח, בוודאי ביחס לכדורגל הישראלי. האם היא פחות טובה ביחס למכבי חיפה אשתקד? ככל הנראה, לפחות כרגע, אבל הדברים יכולים עוד להתחבר אפילו יותר במהלך העונה. האם זה יביא את מכבי חיפה למקומות טובים בליגה האירופית? זה יהיה תלוי בהגרלה, באווירה הכללית, ובהפקת הלקחים.
יש שיגידו שמכבי חיפה נחלשה בעמדת השוער. אסור להיות נחרצים בקשר לכך. ג'וש כהן הוא לא דניאל פרץ ולא עומרי גלזר. הוא עוצר פנדלים מצוין, אבל ספק אם היה עוצר אתמול איזה שהוא שער, בפרט ששניים היו למעשה עצמיים. ג'וש כהן בהחלט היה יכול להקרין ביטחון גדול יותר על שחקני ההגנה מכפי שמקרין כעת איתמר ניצן. הגלישה של סק בשער השני, היא גם חוסר הביטחון שלו ביכולת של ניצן לצאת בעצמו לכדור. שחקני הגנה שנוטים לבצע פעולות מורכבות, ולפיכך גם טעויות, הם שחקנים שלא סומכים על סביבתם. לבוגדן פלאניץ' היו קטעים כאלה, גם לעבדולאי סק יש.
סונדגרן נחלש. הוא לא המגן התוקף שחיפה צריכה, והוא גם לא בלם. לאורך זמן, שימיץ' צריך לתפוס מקום במרכז ההגנה, וסק בעמדת הבלם הימני. האם מכבי חיפה צריכה לשחק עם 3 בלמים כי יש לה בערך שישה בלמים בסגל? ממש לא. זה מוריד ממנה כוח אש.
מכבי חיפה הגיעה למשחק הכי חשוב שלה העונה כששני זרים לא פותחים בהרכב. שואו, כי שיחק במוקדמות האלופות במדי לודוגורץ ושימיץ' כי הגיע ממש מאוחר. זה לוקסוס שקבוצה עם יתרון מקצועי מובהק בסגל שלה על פני יריבותיה הישראליות, לא יכולה להרשות לעצמה ברמות האלה. שואו עם עלי מוחמד זה סיפור אחר לגמרי, שרי עם סבע בקישור במקום בלם שלישי, זה סיפור אחר בפני עצמו.
ההופעות בליגה האירופית לא יהיו שונות בהרבה מההופעות בליגת האלופות. לא יהיה המנון כמובן, ולא יהיה אולפן ליגת אלופות, והמשחקים יהיו בימי חמישי – מה שיכריח אוהדים להגיע יותר גם באמצע השבוע למשחקי ליגה – אבל חוץ מזה מכבי חיפה תצטרך לשחק ביום ראשון או שני מול ריינה או חדרה עם הרכב משני וביום חמישי עם הרכב חזק, כי זו המציאות, וזה הפער בין ההתמודדות האמיתית בכדורגל האירופי לבין חלק מהמשחקים בליגה מול קבוצות שלא ילחצו, ולא יצליחו להתמודד מול העומק של חיפה מהספסל.
אין רע בליגה האירופית, בוודאי מאז שיש קונפרנס ליג. המפעל יותר יוקרתי, מכניס יותר כסף, ולפעמים הבית בליגה אירופית אפילו יותר מבהיל מהבית בליגת האלופות. ליברפול, רומא, אייאקס, פ.ס.וו, ספורטינג ליסבון, הן כולן קבוצות ליגת אלופות שנקלעו לליגה האירופית. שתיים מהן בישראל ותהיה פה חגיגה אמיתית.
יותר מזה, הסיכוי להשיג יותר נקודות בבית באירופית ואולי להעפיל לפלייאין (מול מקום שלישי באלופות) או לרדת לפלייאין הקונפרנס (דרך המקום השלישי), הוא כמעט מובטח. ניצחון בליגה האירופית שווה מבחינת ניקוד לניצחון בליגת האלופות. ולצבור ניקוד זה מאסט לקראת ההגרלות של העונה הבאה, בוודאי אם חיפה תזכה באליפות רביעית ברציפות.
העונה האירופית של חיפה רחוקה מסיום ואם מכבי חיפה לא תיפגע מנטלית מההדחה, היא עוד עשויה לברך עליה.
מה דעתך על הכתבה?