מאת: דני דבורין צילום: GettyImages
יתכן מאוד שבעוד שנה תיזכה נבחרת הכדורגל של ברזיל בגביע העולם. אחרי הכל היא זו שתארח בשנת 2014 את טורניר הגמר, אם כי הוותיקים זוכרים שכאשר ארחה אותו ב-1950 , זכתה בתואר דווקא נבחרת אורוגוואי. אמש, הניצחון 2:4 על נבחרת איטליה היה מבחן כוח חשוב ומשמעותי לברזיל.
אני סבור שלפחות חלק מהוותיקים יסכימו איתי שבשלושה מונדיאלים היו לברזיל נבחרות שהפגינו רמת-על והכוונה לנבחרותיה ב-1958, ב-1962 וב-1970. אז ראינו את ברזיל בקונצרטים בלתי נשכחים שהיה בהם שילוב של טכניקה, וירטואוזיות ותכליתיות. אזכיר רק כמה מהשמות שכיכבו במדיה: פלה, גארינצ'ה, דידי, זאגאלו, אמרילדו, גרסון, טוסטאו, ריבלינו וז'אירזיניו.

ככה נראה פלה במדי ברזיל ב-1958…
ההרכב המנצח של נבחרת ברזיל בגמר 1958 כלל את: גילמאר, דג'אלאמה סנטוס, נילטון סנטוס, זיטו, בליני, אורלנדו, גארינצ'ה, דידי, וואווה, פלה וזאגאלו.
ההרכב המנצח בגמר 1962: גילמאר, דג'אלאמה סנטוס, נילטון סנטוס, זיטו, מאורו, זוזימו, גארינצ'ה, דידי, וואווה, אמרילדו וזאגאלו.
ההרכב המנצח בגמר 1970: פליקס, אלברטו, אווראלדו, קלודואלדו, בריטו, פיאצה, ז'אירז'ניו, גרסון, טוסטאו, פלה וריבלינו.
ועוד כמה משפטים על נבחרת ברזיל 1958, עת זכתה לראשונה בהיסטוריה בגביע העולם. התקפתה כללה חמישה חלוצים, שכל אחד מהם היה ענק ביכולתו, וביחד יצרו מערך התקפי שהוא לדעתי הטוב ביותר מאז ומעולם בנבחרת כלשהי: גארינצ'ה, דידי, וואווה, פלה וזאגאלו.
גארינצ'ה שיחק בתפקיד קיצוני ימני וזאגאלו באגף שמאל. המגינים ששמרו עליהם סבלו "מסחרחורת" בלתי נגמרת, ועל גארינצ'ה ניתן לקבוע שהוא (לפחות לדעתי) גדול הקיצונים שנראו במגרשי הכדורגל. רק סטנלי מאתיוס וג'ורג' בסט היו יכולים ל"התחרות" עימו על התפקיד. וואווה שיחק כחלוץ מרכזי, והיה במילים פשוטות, מכונת שערים. דידי ופלה, כשני מקשרים, היו גאוני המשחק ואין פלא שברזיל גברה בחצי הגמר 2:5 על צרפת, ובגמר 2:5 על שוודיה, שארחה את הטורניר.

… וככה ב-1970
גדולתה של ברזיל היתה בכך שהציגה מיקבץ של שחקנים אדירים, ולא כדורגלן אחד או שניים, לא בכל יום מצליחה נבחרת כלשהי להנות ממיקבצים דומים, אבל לברזיל היו כאלה גם במשחקי 1962, בצ'ילה, ואף במשחקי 1970 שנערכו במכסיקו. גם בשני הטורנירים האלה היא זכתה כאמור בגביע העולם.
לא כוחות
היה צפוי שנבחרת הכדורגל של ספרד תצליח להביס את נבחרת טהיטי, בטורניר הקונפדרציות, הנערך בברזיל. התוצאה הסופית – 0:10 לזכות ספרד, העידה על הפערים העצומים שבין השתיים. פשוט לא כוחות.

טורס מתעלל בטהיטי בגביע הקונפדרציות
ואם לומר את האמת, אני מעדיף 1:1 במשחק בין שתי נבחרות שוות-כוחות, על פני ה -0:10 שהשיגה ספרד. אליה אין לי טענות, אבל אותי חגיגת השערים לא "הדליקה"…
מצפים לוימבלדון
ביום שני הקרוב תיפתח אליפות הטניס של וימבלדון, אליפות הנחשבת בעיני רבים מאוד לחשובה מכולן. מדובר בטורניר שהוא באמת הדובדבן שעל הקצפת.
מדרך הטבע שלאורך שנות קיומו היו לטורניר אלופים רבים. במאמר זה אני רוצה להתמקד בשוודי ביורן בורג, שזכה בכתר חמש פעמים ברציפות, מ-1976 ועד 1980. הוא מוכר בכינויו "הקרחון השוודי", וללא ספק מקומו בשורה הראשונה של הטניסאים הגדולים בכל הזמנים, לצידם של רוד לייבר, פיט סאמפרס, רוג'ה פדרר ורפאל נאדל (שהתמחותו אגב היא במגרשי החימר ופחות במגרשי הדשא).

ביורן בורג. אחד הגדולים
את נצחונו הראשון בגמר וימבלדון רשם בורג, כאמור ב 1976, בגברו על הרומני איליה נאסטסה 4:6, 2:6 , 7:9 .
שנה לאחר מכן פגש בגמר את אחד מהטניסאים הגדולים בתבל, ג'ימי קונורס מארצות-הברית. הקרב ביניהם התנהל משך חמש מערכות והשוודי ניצח בסיכום 6:3, 2:6, 1:6, 7:5, 4:6.
גם ב-1978 היו אלה אותם שחקנים שהגיעו לגמר. לבורג הספיקו שלוש מערכות כדי לקטוף את הכתר – 2:6, 2:6, 3:6.
ב-1979 גבר הכוכב השוודי בחמש מערכות על רוסקו טאנר מארצות-הברית – 7:6, 1:6, 6:3, 3:6, 4:6.
עוד מיכשול תוצרת ארצות-הברית המתין לבורג בגמר 1980, ג'ון מקנרו, והשניים ניהלו מאבק דרמטי. למרות שמקנרו ניצח 1:6 במערכה הראשונה, בורג הגיב במשחק בלתי נשכח שהסתיים ב – 5:7, 3:6, 7:6, 6:8. זה היה הכתר החמישי הרצוף שבו זכה, ואף שנה לאחר מכן הגיע עד לגמר, אלא שהפעם ניצח ג'ון מקנרו בארבע מערכות.
האוסטרלי רוד לייבר זכה באליפות ב-1961, 1962, 1968 וב-1969.
לפיט סאמפרס מארצות-הברית יש 7 זכיות בטורניר החשוב והיוקרתי. גם לפדרר משוויץ יש 7 זכיות בתואר (כולל בשנה שעברה), ולרפאל נאדל, עד כה, שתי זכיות.
אם נרחיק לאחור נמצא בין היתר את הבריטי ויליאם רנשאו שזכה באליפות 6 פעמים ברציפות, וברשימת האלופים אפילו הצרפתי רנה לאקוסט, והבריטי פרד פרי, ששמם מוכר לכל חובב אופנה.
לא ציינתי את שמם של כל הזוכים הגדולים, דוגמת הבריטים לורנס דוהרטי ואנתוני וילדינג, שעשו את שלהם בראשית המאה הקודמת, אך מקומם שמור לעד.
האליפות הראשונה התקיימה ב-1877, וזכה בה הבריטי ספנסר גור, שניצח בגמר את בן ארצו ויליאם מרשל בשלוש מערכות.
והליפתן: ברשימת מנצחי וימבלדון ישנו גם ישראלי. אנדי רם עשה זאת ב – 2006 , בזוגות מעורבים, כששיתף פעולה עם הרוסיה ורה זבונרווה. השניים ניצחו בגמר 3:6, 2:6, את האמריקנים וונוס ויליאמס ובוב בראיין.
בשתי מילים
כשמדברים על כדורסל, אפשר לתמצת הכל בשתי מילים: לברון ג'יימס.

בשתי מילים: לברון ג'יימס
מה דעתך על הכתבה?