מהדו קרב בין "שניים מהשחקנים המיוחדים אי פעם", כולם יצאו מרוצים

ניקולה יוקיץ' הוא השחקן הטוב בעולם כיום – זה כמעט ברור. סטף קרי הוא הקלע הטוב בכל הזמנים – זה כמעט ברור. המפגש בין שני הכוכבים הלילה (בין רביעי לחמישי) המחיש היטב מדוע שתי קביעות הללו נכונות. דנבר אירחה את גולדן סטייט למפגש מסקרן בין שתי האלופות הקודמות, ממנו יצאו הנאגטס כשידם על העליונה, עם ניצחון 105:108.

יוקיץ' עלה למשחק בידיעה שיצטרך לתפוס פיקוד כבר מהפתיחה ולדאוג גם לנקודות של עצמו, על רקע חסרונו של ג'מאל מארי הפצוע שייעדר לפחות שלושה שבועות. תוך כדי המשחק, כשראה ששחקני הספסל של דנבר לא מספקים את הסחורה, בטח לא בהשוואה לאלו של הווריירס (12:42 לגולדן סטייט בנקודות מהספסל), הוא לקח על עצמו עוד יותר. אחרי שכמעט לא נח במחצית השנייה, יוקיץ' הכריע את המשחק לטובתו, ושמר את הנאגטס מושלמים בבית, ועם המאזן הטוב ב-NBA (1:7). לסנטר הסרבי היו 35 נקודות, 13 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ואחרי שבועיים, הוא מדורג בטופ 3 ב-NBA בכל שלוש הקטגוריות – הוכחה נוספת לכך שנכון לעכשיו, הוא בליגה משל עצמו.

בצד השני, סטף קרי הסתפק ב-23 נקודות וגם החטיא ליי אפ שיכול היה לקבוע שוויון כשנותרו 7 שניות על השעון. מצד שני, הוא קלע 6 שלשות, ובהתקפה שלפני כן החטאת הליי אפ צלף שלשה משוגעת אופיינית שהשאירה את הווריירס בחיים. קרי פתח את העונה בכושר קליעה מצוין, והפך לשחקן הראשון אי פעם שקולע 4 שלשות ומעלה בתשעת המשחקים הראשונים של העונה – עוד שיא היסטורי אחד מיני רבים שכבר רשומים על שמו.

"לא יודע לדרג אותם, אבל שניהם בהחלט מהטובים בכל הזמנים. שניהם שחקנים ייחודיים מאוד", ניתח סטיב קר. "שניהם קיבלו השראה משחקנים שעברו בליגה לפניהם אבל מצאו דרך לשחק בצורה ששמורה אך ורק להם, וזה יפהפה. זה אחד הדברים הכי יפים שיש בכדורסל – יש כל כך הרבה דרכים שונות להשפיע על המשחק, כל כך הרבה סוגים של שחקנים שמסוגלים להיות דומיננטיים, וסטף וניקולה ללא ספק עושים את זה בצורה מיוחדת".

לטענתו של קר, מה שהופך את יוקיץ' וקרי לשחקנים מיוחדים זו דווקא האתלטיות שלהם – לא התכונה הראשונה שעולה לראש כשחושבים על שניהם.

"כשמדברים על אתלטיות, אנשים בדרך כלל חושבים על זה במונחים של כמה מהיר אתה או כמה גבוה אתה קופץ. אבל יש סוג של אתלטיות שלשניהם יש, והיא קצת יותר חמקמקה", קר מנתח. "זה קשור לקואורדינציה, לראיית משחק, למיקום – כל מיני דברים קטנים שהופכים שחקנים טובים לשחקנים גדולים. למרות שאף אחד מהם לא אתלטי במיוחד בהתאם להגדרות המסורתיות, מבחינתי הם שניים מהאתלטים הכי מרשימים בליגה".