תחילת הדרך החדשה של הרוכבים הצעירים שנקלעו למארב החמאס ב-7 באוקטובר

play
| יואב לביא
הרוכבים הצעירים מעוטף עזה בוולודרום תל אביב

איתי בן ה 15 שאיבד את עינו הימנית וזוהר שספג כדור בכתף - חזרו לרכוב בארוע אופניים מרגש בוולודרום תל אביב, יחד עם חבריהם מקבוצת "עוטף עזה" שניצלו בזכות גבורתם ותושיית מדריכיהם

(גודל טקסט)

זה נראה כמו מחזה שגרתי על המסלול של אצטדיון הוולודרום בתל אביב: רוכבים צעירים חגים על אופניהם על הדפנות המשופעות, סיבוב אחרי סיבוב אחרי סיבוב.   אבל דמעות ההתרגשות המהולה במעט חשש שניקוו בעיני האימהות והאבות שצפו במחזה רמזו על המטען הרגשי העצום מאחורי הסצנה הזו. "יש לי ילד חזק ואופטימי" אמר ארז כהן והצביע על בנו איתי בן ה 15 שדיווש בביטחון מפתיע בהתחשב בעובדה שזו היתה הפעם הראשונה שעלה מחדש על אופניים קצת יותר מחמישה שבועות אחרי שנפצע ואיבד את עינו במארב החמאס ובדיוק יומיים אחרי שהרופאים שלפו חלקיק של קליע מראשו. "היה כף לחזור לרכוב. התגעגעתי" אמר איתי שחתכי הרסיסים עדיין מעטרים את פניו.   "לראות את הילדים "שלי" עולים מחדש על אופניים כאן בוולודרום לצד רוכבי נבחרת ישראל – מעניקה לי תקווה אמיתית שהתחלנו את המסע לעבר החזרה לחיים. סוג של "ריסטארט" (אתחול)" אמרה יהודית בדולח, המאמנת הוותיקה של צעירי מועדון "אתגרית עוטף עזה" (שמאז הבוקר הנורא ההוא שינתה את שמה "לעוטף ישראל"). היא קיבצה אותם לראשונה ביחד מכל הישובים אליהם פונו ברחבי הארץ. "הם עדיין לא שם. ייקח עוד הרבה להתגבר על הטראומות שרודפות אותם ואת כולנו אבל החזרה לאופניים ובעיקר החיבוק וההבנה שמישהו סוף סוף "רואה" אותם, "סופר אותם" ומתייצב מאחוריהם – זה יעניק להם את הרצון והמוטיבציה לחזור לספורט הזה שהם כל כך אהבו".    

הרוכבים הצעירים מעוטף עזה בוולודרום תל אביב
| יואב לביא

איגוד האופניים וקבוצת האופניים המקצוענית "ישראל פרמייר טק" כינסו את קהילת האופניים הישראלית בוולודרום הלאומי בתל אביב למה שנראה כמפגן של "אנחנו עדיין פה" אחרי המכה שספגה קהילת הרוכבים הישראלית: שמונה רוכבי אופניים נהרגו בבוקר ה 7 באוקטובר, אחרים שנפצעו, רבים שהתחבאו במשך שעות בצדי הדרכים ואחרים שסייעו להציל חיים.   עד היום לא ממש עיכלו את מה ששינה את חייהם לעד. יהודית בדולח זוכרת כל שניה מהרגע בו החלו ליפול הטילים מסביב, כיצד הורתה לחניכיה להשתטח בצד הדרך והשתרעה מעליהם וכיצד פקדה עליהם "לרכוב בכל המהירות למיגונית הקרובה בכמה שניות שנראו לי כמו נצח". שניים מהרוכבים הצעירים שלה, איתי וזוהר בני ה 15 עלו על מכונית הליווי של האב ארז שחר אבל מהר מאד נקלעו למבול יריות ממחבלי החמאס. שלושתם נפצעו, אבל גם בזכות תושייתו של זוהר הצעיר שסייע לאביו הפצוע בידו להסתובב ולהימלט – ניצלו חייהם. אתמול הדהים זוהר את אביו כאשר הצטרף לאימון בוולודרום בהדרכת מאמן נבחרת ישראל ניב ליבנר. הרופאים לא ממש המליצו. הפצע מהכדור שספג בכתף טרם החלים אבל הוא התעקש. "הוא היה פשוט בעננים" אמר האב. "קלטתי שהוא ממש היה צריך את זה".     אף שקהילת האופניים הישראלית ספגה מכה קשה, מהרבה בחינות היא גם הבינה במהירות את תפקידה להעניק לדור הצעיר ביותר שלה – סוג של טיפול מידי דרך האופניים. איגוד האופניים יזם פרויקט בשיתוף מתנדבים רבים  מהענף וקבוצת הרכיבה המקצוענית "ישראל פרמייר טק" שבמסגרתו נשלחו צוותים ומדריכים עם אופניים לעשרות ישובים אליהם פונו ילדי העוטף. עתה, פותח הוולודרום בתל אביב את שעריו לשלב הבא של הפרויקט – לארח את ילדי המפונים לפעילויות אופניים קבועות. אתמול הגיעו לוולודרום לראשונה גם עשרות ילדים מקיבוץ ניר עם שפונו לתל אביב והחלו ללמוד במסגרות החינוך בעיר – וזכו לכמה שעות של הנאה צרופה על האופניים.   יו"ר איגוד האופניים  דפנה לאנג ומייסד קבוצת "ישראל פרמייר טק" רוני בר און הצהירו שהאירוע הוא הצעד הראשון בהפיכת הוולודרום לבית פתוח עבור ילדי המפונים וכמובן מועדון "עוטף ישראל" שמפוזרים היו בכל רחבי הארץ, הרחק מביתם. "קהילת האופניים כולה מחבקת אתכם" אמרה לאנג. "אני רוצה שתרגישו שהוולודרום יהיה מעתה הבית שלכם".   בר און הודיע גם בשמו של שותפו לבעלות על הקבוצה סילבן אדמס (שהקים את הוולודרום יחד עם עירית תל אביב) שהקבוצה תמשיך לתמוך בפרויקט ותסייע ותלווה את קבוצת הרוכבים מהעוטף שאתמול רכבו עם מדי הקבוצה בטור דה פראנס שהוענקו להם במתנה מהרוכבים המקצוענים. "הם נערים מדהימים עם נחישות מעוררת השראה" אמר גיא ניב הרוכב הישראלי אי פעם "בטור דה פראנס". ניב ביקר את איתי וזוהר עוד בבית החולים ואתמול פגש אותם ברכיבה הראשונה.    בסיום התקיים טכס לציון זכרם של שמונת הרוכבים שנהרגו באותו בוקר של השבת השחורה ביניהם אוהד הקבוצה תומר שפירר שנרצח במארב וזוהה לאחר מכן באמצעות מדי הקבוצה שלבש לרכיבה האחרונה בחייו.   איתן שפירר, אלמנתו של תומר ז"ל ואם שני ילדיו ביקשה להקריא את המלים שכתבה לו:   "תומר אהוב שלי. מתנחמת בזה שברגעים האחרונים שלך היית בדרך לעשות מה שאתה הכי אוהב, האופניים שהיו חלק בלתי נפרד מחייך. המאהבת שלך, היינו צוחקים ביחד. מקווה שאי שם למעלה סידרו לך את המסלול הטוב ביותר מהשמש לירח ובין כל הכוכבים".

עוד באותו נושא: אופניים

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי