מאת: מערכת ספורט2 צילומים: אתר ההתאחדות לכדורגל
בחודש ינואר 1945 זכתה הפועל תל-אביב בגביע ארץ ישראל, גביע שההתאחדות לכדורגל קראה לו: "גביע המלחמה". משחקי הגביע הארצישראלי הזה נפתחו בפברואר 1944 כשאירופה הייתה שרויה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מרכז בית"ר הודיע כי בשל סכסוך עם ההתאחדות לכדורגל, קבוצות בית"ר מתל-אביב, מירושלים, מרמת-גן ומפתח-תקווה מסתלקות ממשחקי גביע המלחמה. המשחקים שהתקיימו על טהרת הקבוצות העבריות,להוציא קבוצה צבאית הבריטית אחת: 'אול וייט' מחיפה.
המשחקים יצאו לדרך, כאמור, בפברואר 1944. בסיבוב הראשון הביסה מכבי תל-אביב את הכח תל-אביב בתוצאה: 0:9. הפועל פתח-תקווה ניצחה את הפועל ראשון לציון בתוצאה: 1:7, משחק בו כבש החלוץ המרכזי של פתח-תקווה עמיחי שוהם את כול שבעה השערים לקבוצתו. בסיבוב השני רשמה מכבי רחובות הפתעת ענק כאשר הדיחה מן המשחקים את מכבי תל-אביב עליה גברה בתוצאה 1:2. מכבי נס ציונה הדיחה מן המשחקים את 'אול וייט' בתוצאה: 1:2. בהמשך, ניצחה הפועל פתח-תקווה את הפועל חיפה בתוצאת 1:3, מכבי פתח-תקווה סילקה מדרכה את מכבי נתניה עם תוצאת 0:1 והפועל תל-אביב לא הופתעה על ידי מכבי רחובות עליה גברה בשיעור 0:1.
משחקי חצי הגמר היו בין הפועל תל-אביב למכבי נס ציונה ודרבי היסטורי במושבה פתח-תקווה בין הפועל פתח-תקווה למכבי פתח-תקווה. ביוני 1944 נפגשו מכבי נס ציונה והפועל תל-אביב למשחק חצי הגמר הראשון בנוכחותם של כארבעת אלפים צופים. בתום 90 דקות מרתקות הסתיים המשחק בתוצאת תיקו 2:2. דוד מיץ ורוזנבאום כבשו את השערים לזכותה של תל-אביב,אברהם, "ספייטפייר", בוגדנוב כבש את שני השערים לזכות נס ציונה. משחק הגומלין לא נערך כלל לאחר שוועדת המשמעת של ההתאחדות לכדורגל קבעה כי הפועל תל-אביב תעפיל למשחק הגמר ונקבע לה ניצחון טכני על נס ציונה בשל שיתופו של חלוץ בית"ר תל-אביב אברהם בוגדנוב במשחק. וועדת המשמעת קבעה כי מכבי נס ציונה איחרה ברישום העברת השחקן ושיתפה אותו במשחק למרות איסור מפורש של מזכירות ההתאחדות לכדורגל. מנס ציונה נטען כי העברת אברהם בוגדנוב הייתה מכוונת למשחק בודד ולכן אין היא אמורה להיחשב כהעברה. נס ציונה ערערה והטיעונים שהגיש בן ציון פט כמו "יום המשחק אינו נחשב בין חמשת הימים שנקבעו להודעת ההעברה" "משרדי ההתאחדות לכדורגל היו סגורים ביום בו הגיעו אנשי נס ציונה לרשום את ההעברה" ו "אין למזכירות ההתאחדות לכדורגל זכות לקבוע בין העברה זמנית לקבועה". לאחר דיון בערעורה של מכבי נס ציונה החליט בית הדין העליון ופסק:"אגודת מכבי נס ציונה שיחקה במשחק נגד הפועל תל-אביב עם שחקן שלא היה שייך לה (אברהם בוגדנוב) ולכן עליה להפסיד את המשחק".
כותרת העיתון למחרת המשחק
הפועל תל-אביב נאלצה להמתין חצי שנה עד שמשחק חצי הגמר בין הפועל ומכבי פתח-תקווה יערך. רק ב- 30/12/1944 אפשר מזג האוויר את קיומו של הדרבי באם המושבות. הפועל פתח-,תקווה ביכולת שיא הביסה את היריבה מרחוב שטמפפר (מקום מושבו של המועדון מכבי פתח- תקווה ומגרשו. א.ג.) בתוצאה המכרעת: 0:7. עמיחי שוהם כבש שלושה שערים, שלמה פוליאקוב (אביו של פולי מלהקת הגשש החיוור.) הבקיע שני שערים ומשה וארון הבקיע שער אחד אליו נוסף שער עצמי של מכבי פתח-תקווה.
לאחר שנה בקרוב למן פתיחת משחקי "גביע המלחמה", נקבע אצטדיון המכבייה הסמוך לשפך הירקון לים כמקום בו יערך משחק הגמר בין הפועל תל-אביב להפועל פתח-תקווה. ב- 13/01/1945 הגיעו 2500 צופים לאצטדיון המכבייה. בפני השופט בורגר התייצבו שתי הקבוצות בהרכבים הבאים : הפועל תל-אביב " מליקה, מלמד, בוצ'קה פלמן, זלמן פרידמן, רוזנבאום, רייך, מייטנר, שמעון צימרמן, דוד מיץ, אייזיק צ'צ'יק וצבי אהרליך. הפועל פתח-תקווה : אלי קרוסהר, זילברמן, גבאי, אורי קרני, מתתיהו כהן, דב מאירמן, שלמה פוליאקוב, משה קופלמן, עמיחי שוהם, משה וארון וחיים נייפלד.
עיתון 'ספורט הבוקר' תאר את המשחק כך: "היה זה משחק גביע טיפוסי. שתי הקבוצות שכחו לגמרי את היופי של המשחק אלא הכוונה היחידה הייתה – שער היריב. הן הלכו בדרך זו במשחק חריף וחזק אם כי שמרו על אופיו ההוגן. בדקה ה – 53 עובר החלוץ המרכזי דוד מיץ עם הכדור לצד שמאל ויורה את השער היחיד באותו משחק. רגע וחצי לפני סיום המשחק הפסיק השופט את המשחק ". הסיבה להפסקת המשחק הייתה סירובו של שחקן הפועל פתח-תקווה, משה קופלמן, לעזוב את המגרש בשל העלבת השופט בורגר. כובש שער הניצחון להפועל תל-אביב, דוד מיץ, היה חייל שהגיע לארץ ישראל בשנת 1942 עם הצבא הפולני של הגנרל אנדרס ונשאר בארץ ישראל. עיתון 'משמר' כתב על סיום המשחק של גביע המלחמה: "תוך קריאות בוז והידד נמסר הגביע לקבוצת הפועל תל-אביב. רשאים אנו לשאול מה הטעם שהגענו לאווירה שכזו דווקא בין שתי קבוצות פועלים?"
מה דעתך על הכתבה?