השבוע נודע שהתובע הראשי של ביה"ד הפלילי הבינ"ל מינה את אנדראס לאורסן, משפטן דני, שיחקור האם ישראל ביצעה פשעים בעזה. הבעיה היא, שישנו חשש שהרקע של לאורסן יגרום לו להיות מוטה נגד ישראל. זאת משום שלפי דיווחים, הוא התגורר בעבר ברמאללה, התמחה בארגון זכויות אדם פלסטיני שהוכרז כארגון טרור, ונשוי לפלסטינית. יש שיטענו שכל אלה לא אמורים למנוע ממנו את התפקיד כי הוא מחוייב לפעול בניקיון כפיים וללא שום הטייה. ואל לנו להטיל דופי בכוונתיו הכנות של המשפטן הדני להגיע לחקר האמת.
ובכן, קשה לדעת האם יש צדק בטענות בעד או נגד במקרה הספציפי הזה ולכן כדאי לבדוק מה קרה בעבר. בשביל זה הלכתי לבדוק מחקרים שבחנו האם קירבה כלשהי בין שופט לאחד הצדדים עשויה לרמוז על קבלת החלטות של שופט. וכמו שכתבתי לא פעם בטורים הקודמים שלי, תחרויות ספורט הן המעבדה הכי טובה לחקר התנהגות האדם באופן כללי, במיוחד לצורך הדיון בשאלה הספציפית הזו. זאת משום שבדומה למקרה שלנו, בו יש התמודדות (מלחמה) בין ישראל וחמאס עם שופט דני, כך גם בתחרויות ספורט רבות יש מתחרים ושופט שמחליט האם אחד המתחרים עבר על החוקים.
ובכן, הרבה מחקרי עבר מצאו בצורה חד משמעית שקירבה או דמיון כלשהו בין שופט לאחד הצדדים, מביא להטייה בקבלת ההחלטות של השופט לטובת הצד הקרוב לו. לדוגמא, מחקר אחד מצא כי שופטים בליגת האלופות מעניקים יותר פאולים לטובת קבוצות בהן יש יותר שחקנים שחולקים לאום זהה עם השופט (לדוגמא, שופט ספרדי ששופט משחק של קבוצה אנגלית, בה משחקים הרבה שחקנים ספרדים). לצערי, הטיות של שופטים קיימות בענפים יותר סובייקטיביים מכדורגל (שם לפחות אפשר לספור גולים), בהם לשופטים השפעה אף יותר גדולה על זהות המנצח. כך למשל, במחקרים שונים שחקרו ענפי ספורט כגון החלקה אומנותית, רכיבה על סוסים, או קפיצות סקי (בה הייתי אחד המחברים), נמצא ששופטים מעניקים ציונים גבוהים יותר בצורה מובהקת לטובת ספורטאים ממדינות שלהם.
מלבד הזהות בלאום, גם נושא השפה המשותפת עלול להדליק חששות להטייה. למשל, במונדיאל 2018, נבחרת סרביה הגישה ערעור רשמי לפיפ"א על קיפוח מצד השופט הגרמני, פליקס בריך, במשחק נגד שוויץ. הסרבים טענו שלא ייתכן ששופט גרמני ישפוט משחק של נבחרת שוויץ, ששחקניה חולקים את אותה השפה עם השופט. אולי הטענה נשמעת מופרכת, אבל לאחרונה, פרסמתי מחקר עם שותפיי משוויץ וארה"ב על משחקי כדורגל בליגה שוויצרית, שבה מדברים שלוש שפות שונות (גרמנית, צרפתית ואיטלקית). ואכן מצאנו ששופטים שחולקים שפה משותפת עם אחת הקבוצות מוציאים הרבה יותר כרטיסים צהובים ואדומים כנגד קבוצה שבאה מאזור לשוני אחר.
לסיום, חשוב להגיד, שאני לא טוען שהמשפטן הדני יפלה נגדינו בכלל או בכוונת תחילה. אך על סמך מחקרי עבור מענפי ספורט שונים, מאוד ייתכן, שהחלטות שגויות לרעת השונה (או לטובת הדומה), הן תולדה של תהליך אבולוציוני שהשתרש עמוק בתוך המוח שלנו. התופעה נקראת הטיה מרומזת (implicit bias), לפיה יהיה ייחוס טרום רפלקסיבי של תכונה מסויימת שתקושר לקבוצה כלשהי. הטיה כזו מעוצבת עם ניסיון החיים של כל אחד מאיתנו.
כך למשל, ייתכן שמשפטן דני, שיחקור את ישראל, פיתח אסוציאציות שליליות נגד ישראל ואסוציאציות חיוביות בעד פלסטינים בעת עבודתו בארגון זכויות אדם פלסטיני שהוכרז כארגון טרור וכדומה. אסוציאציות אלה עלולות להוביל את קו החקירה שלו נגד ישראל בלי, במקרה הטוב, שהוא יתכוון לכך אפילו. על כן, על ישראל לפעול בנחרציות על מנת לפסול את המשפטן הזה, בדיוק כמו שקבוצות ספורט רבות דורשות לפסול שופטים מלשפוט במשחקים שלהן.
אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.
מה דעתך על הכתבה?