שבעה חודשים ויום חלפו מאז הקטטה ההמונית הפרועה בין שחקני ריאל מדריד ופרטיזן בלגרד. הענישה המגוחכת של דייני היורוליג איפשרה במידה רבה את הקאמבק שרשמו הבלאנקוס מפיגור 2:0 לניצחון 2:3 בסדרת הפלייאוף, והם לא עצרו עד שזכו בגביע עצמו – הודות לסל ניצחון מטורף של סרחיו יוי בגמר מול אולימפיאקוס.
התקרית המכוערת ההיא, והדרך שבה לא טופלה, הפכה בעיני אוהדים רבים ברחבי אירופה את ריאל לקבוצה שנואה. מאז, בעצם, כולם מחכים רק שתפסיד. אבל זה לא קורה. שבעה חודשים ויום חלפו מאז הקטטה ההמונית – ושבעה חודשים ויום חלפו מאז ההפסד האחרון של האימפריה הספרדית ביורוליג. הערב (שלישי, 21:15) היא תפגוש את מכבי תל אביב, שעות ספורות לאחר נחיתתה בבלגרד בלי להתאמן בהאלה פיוניר, כשבאמתחתה 14 ניצחונות רצופים.
* פתיחת העונה הנוכחית, עם תשעה ניצחונות בתשעה משחקים, היא הטובה, המרשימה והמוחצת ביותר שהצליחה קבוצה ביורוליג לרשום מאז המעבר לשיטת הליגה בעונת 2016/17. למעשה, האחרונה שהפגינה כזו עליונות הייתה צסק"א מוסקבה, לפני תשע שנים, שהרחיקה עד מאזן 0:15.
* מאז הקמת היורוליג ב-2000, ריאל היא הקבוצה השמינית שעומדת על 0:9. אבל לפני שאנשיה כבר מפנים מקום בארון לגביע ה-12, כדאי שיתמקדו בנתון הבא: ברצלונה, ב-2010, היא היחידה שתירגמה פתיחה כזאת לזכייה בתואר. שש הקבוצות האחרות הגיעו לשיא מוקדם מדי, כנראה; הן סיימו את העונה בידיים ריקות.
* את העונה פתחו הלבנים ממדריד ברצף של 17 ניצחונות רשמיים בליגה הספרדית וביורוליג (ו-19, אם מחשיבים את הסופרקופה). בינתיים, הם הפסידו בזירה המקומית רק לאוניקאחה מלאגה, ועוד בבית, כפי שקורה לא פעם אחרי מחזור כפול באירופה.
* רק שלוש פעמים ירדה ריאל מ-88 נקודות העונה ביורוליג. במקרה, או שלא, זה קרה בשלושת מפגשיה מול יריבות שהיא מכירה היטב מהליגה המקומית: היא ניצחה 77:79 בוויטוריה, 64:65 את ברצלונה ו-73:76 בוולנסיה.
* בשלב הזה לפני שנה היו לבלאנקוס כבר שלושה הפסדים ביורוליג. הזוי ככל שיישמע, הם פתחו את העונה שעברה במאזן שלילי של 3:2 אחרי שנכנעו במשחקים צמודים לווירטוס בולוניה, אולימפיאקוס ובארסה.
* מלבד עונשי ההרחקה שנגזרו על שחקני פרטיזן, ונתנו ליריבתם את הפתח והתקווה להפוך את הסדרה, היה עוד נתון משמעותי אחד שהוביל לשינוי. אדי טבארס, שנפצע במחצית המשחק הראשון – חזר למשחק השלישי והעמיד ממוצעים מפלצתיים של 17.6 נקודות, 8.3 ריבאונדים ומדד 29 בניצחונות על הסרבים.
* ולמה אנחנו מזכירים את הנתונים של טבארס? כי את העונה הנוכחית הוא פתח בכלל בבית החולים, ועד המחזור החמישי עמד על 6.2 נקודות, 2.7 ריבאונדים ומדד 5 ביורוליג; הענק החל לחזור לעצמו בשבועות האחרונים, אבל עד כה חצה את רף 25 הדקות רק פעם אחת. בניגוד לעבר, הפעם צ'וס מתאו לא צריך לסחוט ולשחוק אותו. ונסן פוארייה מפגין יכולת משופרת (9.3 נקודות למשחק, לעומת 6.1 אשתקד), כך שמתאו יכול לתת לטבארס לנוח ולא מרגיש חשוף בדקות שבהן הוא מסופסל.
* בסופו של דבר, בוצע הקיץ רק שינוי מהותי אחד בסגל. נייג'ל וויליאמס-גוס חזר לאולימפיאקוס, ומדריד קיבלה סוף סוף בחזרה את פקונדו קמפאסו. אהוב הקהל בוויזינק סנטר התקמבק אחרי כמעט שלוש שנים, ונראה כאילו מעולם לא עזב. הוא מוליך את טבלת מלך האסיסטים (8.3), ובאף אחד מהמשחקים לא ירד מחמישה כאלה. הוא השחקן היחיד ביורוליג שמוסר יותר מלורנזו בראון (7.2 בממוצע).
* נקודות תורפה? אין, האמת. ואם חייבים, אז ריאל תופיע בחודשיים הקרובים ללא יאבוסלה הפצוע. בהיעדרו, אלי אנדיאיה פותח במקרים רבים בחמישייה (כך קרה גם בפיינל פור אשתקד, למרות שהוא רק בן 19), ואת הדקות בעמדת הפאוור פורוורד חולקים איתו גבי דק ומריו הזוניה.
מה דעתך על הכתבה?