לניק סיריאני לא היו תשובות. פילדלפיה זה עתה סגרה סופית את אחת ההתרסקויות הגדולות בהיסטוריה של ה-NFL – שישה הפסדים בשבעה משחקים לאחר פתיחה של 1:10 – ועפה מהפלייאוף לאחר תבוסה מבישה לטמפה ביי, 32:9. "אני לא חושב על זה, אני חושב על השחקנים בקבוצה", השיב לשאלה. איזו שאלה? לא קשה לנחש שהיא נגעה לעתיד שלו במועדון.
האיגלס סבלו מקריסת מערכות, במיוחד בקו האחורי. 426 יארד, 337 מתוכם באוויר, שפכו בייקר מייפילד והבאקנירס, משחק שלישי ברציפות שבו פילדלפיה מרשה להתקפת היריב לחצות את ה-400 יארד, ולא שהיריבות האחרונות היו כזה שוס – אריזונה, ניו יורק ג'איינטס ולבסוף טמפה ביי, לדעת רבים הקבוצה החלשה ביותר שהעפילה לפלייאוף.
סיריאני הוביל את האיגלס לפלייאוף בכל שלוש שנותיו במועדון. אשתקד הוא היה רחוק נגיעה מזכייה בגביע לומברדי, אבל הפסיד לקנזס סיטי 38:35. אז מדוע הסנטימנט נוטה להדחת המאמן?
This Philly Scumbag made sure Nick Sirianni wasn't leaving without a popcorn shower @BarstoolPhilly
— Barstool Sports (@barstoolsports) January 16, 2024
pic.twitter.com/F1rHchH3Sk
ראשית, כי פשוט "פילדלפיה". זו עיר של חולי ספורט שלא עושים הנחות. סביר להניח שבמינסוטה או בבולטימור קריסה כזאת איכשהו הייתה מתקבלת בהבנה, לא בפילי. שנית, משום שסיריאני עשה טעות ניהולית של צל"ש או טר"ש. באמצע דצמבר, כשהמאזן עמד על 3:10, לאחר שני הפסדים רצופים, הוא לקח את המושכות בתיאום ההגנה משון דסאי והעביר אותן למאט פטרישיה, מתאם בינוני שנהנה מהילת שני סופרבולים שבהם זכה עם ביל בליצ'יק וטום בריידי. נטילת סמכויות ממאמן הן מהלך של פאניקה, וכשאתה מעניק אותן לסמל הבינוניות אתה מנציח את הכישלון שלך.
כן, היו לסיריאני נסיבות מקלות. ג'יילן הרץ ואיי ג'יי בראון נפצעו, ג'ייסון קלסי כבר בסוף הקריירה (וכנראה יודיע רשמית על פרישה בימים הקרובים) והאיגלס דעכו. ועדיין, לא לנצח בבית את אריזונה, להפסיד בחוץ לג'איינטס ולרדת מושפלים בטמפה ביי? יהיה מאוד מפתיע אם ג'פרי לורי יחליט שסיריאני יחל את 2024 בעיר האחווה.
Mike McCarthy and Nick Sirianni when they coach for the 2025 UFL championship pic.twitter.com/gytpGTj2Nw
— Mikerophone (@MikerophoneNFL) January 17, 2024
16 ניצחונות רצופים בבית, שתי עונות מלאות – זה היה המאזן המפחיד של דאלאס. מפחיד, אמרנו? בעיקר את מייק מקארתי ודאק פרסקוט. המאמן והקוורטרבק של הקאובויס הצדיקו בהפסד לגרין ביי את כל הסטיגמות האפשריות עליהם. הפתיחה החזקה של הפאקרס הכניסה אותם להלם מוחלט, ממנו לא יצאו עד השקיעה לפיגור 48:16 משפיל. מה שבא אחר כך כבר לא ממש שינה.
"אולי המוח חשב מהר יותר מהגוף שלי", סיפק פרסקוט טיעון מוזר לאחר המשחק. ובכן, כך בדיוק נראית נפילה מנטלית. מהצד השני, ג'ורדן לאב נתן הופעה ארון רוג'רסית וארון ג'ונס, שלא מפסיק לרוץ על הקאובויס כשהוא משחק נגדם, דרס אותם שוב.
בהיסטוריה בת שלוש השנים של השיטה, לא ניצחה המדורגת 7 את המדורגת 2. המאזן היה 6:0 ולא הייתה סיבה לחשוב שזה ישתנה דווקא במשחק הזה, אבל גרין ביי מאומנת יותר, במומנטום מצוין ושוב עם קוורטרבק שנראה שאפשר לסמוך עליו. הפאקרס יוצאים לסן פרנסיסקו כשהם מאמינים שהשמיים הם הגבול. זקני המועדון בוודאי זוכרים את עונת 2010 (למרבה האירוניה והפליאה תחת מקארתי), אז סיימה גרין ביי במקום השישי והאחרון בדירוג הפלייאוף ב-NFC ודרסה את דרכה לסופרבול, שם ניצחה את פיטסבורג.
האם יש סיכוי שזה יקרה מול ברוק פרדי, כריסטיאן מקאפרי ודיבו סמואל? לא היינו בונים על זה וגם וגאס לא – הליין עומד על 9.5- לטובת הניינרס – אבל גם אם זה ייגמר בהדחה, נראה שה-DNA של למבו פילד לא הולך לשום מקום.
They're sick of Dak Prescott 😂pic.twitter.com/vLnzQhbIDt
— Adam ✝️🇺🇸 (@adam_antill) January 17, 2024
אין קבוצה שמעוררת תחושות אמביוולנטיות יותר מבאפלו (גוגל אוהב יותר את האיות הזה, אין ברירה אלא לזרום). עם רובוטריק מטורף כמו ג'וש אלן, אולי השילוב הטוב בהיסטוריה בין יכולת מסירה וניידות, הבילס היו אמורים לתת משחק הצהרה מול פיטסבורג. תחת זאת הם הסתבכו, הפרש של 21 נקודות צומק לשבע ורק לקראת הסיום יכלו לנשום לרווחה. איך אומר חברי אורן גרמן? הקבוצה הזאת אמורה לזכות בסופרבול, אבל היא לא תעשה את זה, כי אחרי שסיימה עם השרוכים, היא מגלה שהנעליים קשורות זו לזו.
לבילס יש היסטוריה מגה-עגומה בפלייאוף. זו קבוצה שמרבה להגיע לבאר ולעולם לא לשתות ממנה. אחרי ההפסד הצורב לקנזס סיטי בגמר ה-AFC ב-2021, באפלו ניצחה פעמיים בארוהד. כעת היא מארחת את פטריק מהומס וחבריו, שסבלו מנפילת מתח קשה לפני הפלייאוף, אבל ידעו לנצח את מיאמי בקור הצורב של מיזורי.
האם זה המשחק שיחזיר אותם למסלול? מצד אחד, לא. קנזס סיטי לא הלהיבה גם בניצחון על מיאמי, אבל לזכותה עומדים שני דברים. האחד, שמזג האוויר בצפון ניו יורק הוא קיץ מבחינתה. השני הוא האופי. אי אפשר לזלזל בקבוצה שהגיעה שלוש פעמים בארבע שנים לסופרבול, גם אם היא מקרטעת ונשאבת לסוויפטיזם.
מבחינת כישרון ויכולת, באפלו צריכה להיות בסופרבול. בניגוד לגרין ביי, אצלה ה-DNA הוא האויב הכי גדול.
Josh Allen is a FREAK
— Barstool Sports (@barstoolsports) January 15, 2024
pic.twitter.com/d9hV2UpV8F
בולטימור נכנסת לפלייאוף אחרי עונה חלומית. היא זכתה בצדק בכרטיס היחיד שמקנה שבוע חופש ב-AFC – ומזה בדיוק היא צריכה לחשוש.
את שני התארים היחידים שלהם, בעונת 2001 וב-2012, הרייבנס קטפו אחרי פלייאוף קשה ומלא של ארבעה משחקים, רובם בחוץ. בשלוש הפעמים האחרות הם הודחו לפני הסופרבול – האחרונה שבהן, ב-2019, הייתה הקשה ביותר. בולטימור סיימה במאזן 2:14, למאר ג'קסון קטף את ה-MVP והכול היה מוכן לשחיטה. טנסי, ששבוע לפני כן גברה בניו אינגלנד על האלופה היוצאת, לא התרגשה, השביתה את ג'קסון וניצחה 12:28.
המשחק מול יוסטון יכול להיות התיקון של ג'קסון – או לחילופין להכניס אותו למעמד של פרסקוט או פייטון מאנינג בשנותיו הראשונות, קוורטרבק עילית שלא מסוגל לנצח בפלייאוף. דמיקו ריאנס והטקסאנס לא יעשו לו חיים קלים, אבל במשחק הזה אסור לו להפסיד.
ב-2007 בחרה דטרויט בדראפט את קלווין ג'ונסון, אחד התופסים המלהיבים שנראו במילניום האחרון ב-NFL. מגהטרון עצמו סיפק את הסחורה, הליונס פחות. בתשע שנות קריירה הוא "נהנה" מעונת 16:0 והגיע פעמיים בלבד לפלייאוף עד שפרש לאחר עונת 2015. זה היה עוול היסטורי כלפי שחקן ענק שבכל קבוצה אחרת היה, כנראה, זוכה לחוות גם את טעמו של ניצחון בינואר.
מי שכן ראה את הארץ המובטחת (במונחים של דטרויט, ניצחון בפלייאוף בהחלט ראוי לתיאור הזה) הוא אמון-רה סנט בראון. בניגוד לג'ונסון, התופס מ-USC לא ממש היה על הרדאר בדראפט של 2021, כשנבחר רק בסיבוב הרביעי. שתי העונות הראשונות שלו היו סולידיות, השנה עשה פריצה של ממש, עם 119 תפיסות ל-1,515 יארד ועשרה טאצ'דאונים.
תופס עילית הוא לא הכרח להצלחה, אבל הוא יכול לקחת אותך רחוק מאוד בפלייאוף. סנט בראון פתח ברגל ימין את הקמפיין שלו, כשהוביל את תופסי הליונס עם 110 יארד בניצחון על הראמס. לטמפה ביי יש את אחת מהגנות המסירה הכי גרועות בליגה (250 יארד למשחק), וג'רד גוף ינסה לחגוג על זה כדי למצוא את התופס החביב עליו. אם סנט בראון ישתחרר כמו שהוא יודע, לבאקנירס צפוי ערב ארוך מאוד.
Heartwarming: This elderly #Lions fan is currently in hospice but made sure to dye his hair blue like Amon-Ra St. Brown for the playoff run.
— MLFootball (@_MLFootball) January 17, 2024
"A lifelong Lions fan hoping for the best," his son posted.
💙🩶💙🩶 pic.twitter.com/5r98euCLcL
ולסיום, היש דבר עצוב יותר מהמשפט "ביל בליצ'יק התראיין באטלנטה"?
מה דעתך על הכתבה?