הפועל באר שבע שיתפה היום (חמישי) סרטון היכרות עם ניב אליאסי, השוער הצעיר שתפס את מקומו של אופיר מרציאנו בהרכב הפותח מאז הפציעה של האחרון. אליאסי חלק עם האוהדים את הזווית הפרטית שלו לאירועי ה-7 באוקטובר.
"הייתי צריך לקום לאימון, קיבלתי טלפון מאבא שלי שיש אזעקות, בכלל לא שמעתי. פתאום פתחתי חדשות וגיליתי את כל מה שקורה", סיפר אליאסי על בוקר הטבח הנורא. "לקראת 8:00 בבוקר שאלתי את טל, חבר מאוד טוב שלי, אם הכל בסדר. הוא אומר לי שאחותו, מאי נעים, הייתה במסיבה ולא יצרה קשר. מאותו רגע התחיל חוסר הוודאות ובסוף הגיעה הבשורה. מבחינתי היא הייתה כמו אחות גדולה, יומיים לפני המקרה גם ראיתי אותה. היא הייתה כמו מלאך, עשתה טוב לכולם, הפיצה אור ושמחה בכל מקום שהיא הייתה. פשוט מלאך שנקטף מאיתנו".
לצערו של השוער, עוד חדשות כואבות ביותר היו בדרך: "בדיוק כשהיינו בהלוויה שלה והיא הסתיימה, הודיעו לי שעוד חבר שלי נהרג, יובל יפה. הוא היה קצין בשריון ונלחם מהיום הראשון בכיסופים. גדלתי איתו מכיתה א', זו בשורה מאוד קשה וכל אחד לוקח את זה למקום שלו, עושה הכל כדי להנציח אותם. אחרי שזה קרה היו לנו משחקים בנבחרת הצעירה ואמרתי שאני חייב לעשות משהו לזכרם, אז רשמתי על הכפפות את השמות שלהם. בסוף אי אפשר למלא את החלל הזה, לא משנה מה אני אעשה, אבל עושים מה שאפשר".
אליאסי בן ה-21, שנולד בשדה ורבורג וסימן את מארק אנדרה טר סטגן כמודל לחיקוי שלו בכדורגל, שיתף גם מחוויותיו בהפועל באר שבע: "העבודה פה מדהימה, מהדברים הכי קטנים שבסוף עושים שינוי גדול. מילה טובה לשילה (מיארה, מאמן השוערים) שעושה את הכל בשבילנו, שנצליח ונגיע הכי רחוק שאפשר. לשחק בטרנר זו ההרגשה הכי מדהימה בעולם. כל אחד שעולה ואומר את זה, אתה לא באמת מבין מה הוא אומר. אווירה משפחתית, חמה, קהל שעוטף ומחבק תמיד. שמעתי מכולם איזה קהל מדהים, אבל מהספסל או היציע זה לא אותו הדבר כמו על הדשא. אי אפשר לתאר את ההרגשה במילים".
מה דעתך על הכתבה?