הניצחון של אוחנה, במבחן התוצאה

מאת: רון עמיקם    צילום: באדיבות ההתאחדות לכדורגל

בכדורגל הישראלי יש המון רעות חולות, שכולן בדרך כלל מתנקזות למשחקים המכריעים: חוסר היכולת לשחק על תוצאה, ספיגה ממצבים נייחים, קבלת החלטות נוראית, ניצול מחפיר של מצבים.

מי שצפה שלשום בניצחון של נבחרת הנוער על גיאורגיה – נבחרת שהייתה לפני שנתיים בחצי גמר יורו הנערים והדיחה הפעם בשלב המוקדם את הולנד – לא חזה במשחק באף אחת מהתופעות הכל-כך ישראליות שמכשילות אותנו תמיד. בשלב המוקדם ניצחה ישראל את איטליה 0-2, לפני מספר ימים היא ניצחה 0-1 את המארחת שווייץ וביום שישי את גיאורגיה 0-1, בדרך שהיא פחות שואו-אוף והרבה מאוד משמעת טקטית ויכולת לנצל מצבים בכל הרכב ובכל דרך.

החגיגה הגדולה מיד לאחר הניצחון על גיאורגיה. (ההתאחדות לכדורגל)

אין כל ספק שהבאת מאמן גרמני כמו מיכאל ניס להשגיח על הנבחרות הצעירות – ללא קשר לדרך שהוא עושה לפלייאוף הנבחרות הצעירות עם הנבחרת עד גיל 21 – עושה את שלה, מבלי לזלזל באלה שהיו לפניו. אין גם כל ספק שצריך על הקווים גם מאמן שיידע לנטרל את כל התכונות השליליות שמתלוות לנבחרות ישראליות, בעיקר חוסר היכולת לנצח משחק שצריך לנצח, גם מול נבחרת עדיפה. וגיאורגיה, גם עכשיו, עדיפה על ישראל.

די לעגו לאלי אוחנה. בשנים שהוא נמצא בנבחרת הנוער רשמנו כמה תבוסות מכאיבות, והנבחרת עלתה רק שלוש פעמים משש האפשרויות שניתנו לו לשלב העילית. העובדה כי אוחנה פרשן בערוץ הספורט שימשה למבקרים קרקע נוחה להטחת עלבונות.

אוחנה אמר פעם על ריצ'רד נילסן כי בסופו של דבר הוא יעמוד למבחן התוצאה. העובדה כי בשש נבחרות הנוער של אוחנה עברו שחקנים כמו גולסה, זגורי, בן הרוש, ניר ביטון, פלאח, סולליך, טוואטחה, דאבור, קהת, עגיוב, מיכה, אלטמן וגוזלן חשובה הרבה יותר לכדורגל הישראלי מאשר עלייה לאליפות אירופה. ועדיין, היה נחמד לראות שפעם אחת השנתון הנהדר הזה הסתנכרן עם כל התכונות שנמנו בתחילת הדברים למעלה, תכונות שאפיינו את המאמן שעמד על הקווים – כשחקן. זו הייתה נבחרת בצלמו.

קבלת שבת בשווייץ אחרי ההישג הענק של נבחרת הנוער. (ההתאחדות לכדורגל)

הקפיצות של השחקנים על אוחנה בסיום גם העידו יותר מכל על מידת ההצלחה שלו. מאמן מוצלח הוא גם מאמן ששחקנים משחקים עבורו.