שכחו אותם בבית, וחבל

מאת: מיכאל יוכין       צילום: Gettyimges

זהו זה. הסגלים הסופיים של כל הנבחרות לקראת גביע העולם בברזיל גובשו. זה בדיוק הזמן לריטואל שמתקיים באדיקות בסמוך לפתיחתו של כל מונדיאל, כל ארבע שנים – למנות 10 כוכבים שניפויים היה שנוי מאוד במחלוקת. במילים אחרות: המאמנים שלא ספרו את השחקנים הרשומים למטה עלולים להצטער על כך מאוד. שלא תגידו שלא אמרנו.

מירנדה

הברזילאי של אתלטיקו מדריד קיבע העונה את מעמדו כאחד הבלמים הטובים ביותר בעולם. קבוצתו של דייגו סימאונה ספגה 26 שערים בלבד ב-38 משחקי ליגה בדרך לזכייה באליפות סנסציונית, והפגינה יכולת הגנתית פנומנלית גם בדרכה לגמר ליגת האלופות (די לציין את העובדה המדהימה כי הקולצ'ונרוס הוציאו 3 כדורים בלבד מהרשת ב-6 המפגשים מול ברצלונה במהלך העונה). למרות זאת, לואיס פליפה סקולארי העדיף לכלול בסגל הסלסאו את הנריקה, בלם איכותי פחות אותו הוא מכיר מתקופתם המשותפת בפלמייראס. למירנדה 7 הופעות בלבד במדי ברזיל במהלך הקריירה, ובגיל 29 הוא פיספס כנראה – לא באשמתו – הזדמנות אחרונה לככב במונדיאל.

מירנדה. אחד הבלמים הטובים בעולם  (Gettyimges) 

פליפה לואיז

גם שותפו של מירנדה לעורף אתלטיקו, אולי המגן השמאלי המצטיין באירופה כולה בעונה החולפת, זכה להתעלמות מוחלטת מצד סקולארי. פליפה לואיז, שהתאושש משבר מזעזע ברגלו לפני 4 שנים, היה השחקן הטוב ביותר של הקולצ'ונרוס בגמר ליגת האלופות. על אף שהשתפר מאז נכלל בסגל לגביע הקונפדרציות לפני שנה, הוא נותר בחוץ, ואמר בפומבי כי לא כל הבחירות של סקולארי היו מקצועיות. 

פליפה לואיז. היה השחקן הטוב ביותר של אתלטיקו בגמר הצ'מפיונס (Gettyimges)

לוקאס מורה

אפשר למלא את כל הרשימה בברזילאים, אבל נסתפק בשלישיה ונחתום עם הקשר היצירתי ביותר שעמד לרשותו של סקולארי. כל המעמסה בעמדת הפליימייקר עלולה ליפול במונדיאל הזה על כתפיו של אוסקר, והיה ראוי לקחת שחקן שמסוגל לשמש לו גיבוי ולשנות מומנטום כשצריך. נכון אמנם שהעונה של לוקאס בפריז סן ז'רמן לא היתה משובחת במיוחד, אבל ברנארד הרי ישב בכלל על הספסל של שחטיור דונייצק – והוא דווקא בפנים.

לוקאס מורה. יכול היה להיות גיבוי נהדר  (Gettyimges)

חסוס נאבאס

ויסנטה דל בוסקה בוודאי לא שכח את היכולות של הקיצוני המהיר של מנצ'סטר סיטי. בגמר המונדיאל לפני 4 שנים, כניסתו במחצית השניה שינתה את המומנטום, והוא היה אחד האחראים הבולטים לניצחון. נאבאס אף חווה עונת בכורה חיובית במנצ'סטר סיטי, אבל נעדר בחודשיים האחרונים בשל פציעה. הוא החלים באופן מלא, נכלל בסגל המורחב, ואז קיבל הודעה על ניפויו. "ליבי נשבר, אבל אנחנו מחוייבים לקחת רק שחקנים כשירים לחלוטין", אמר דל בוסקה – ולקח לברזיל את המתאזרח הפצוע דייגו קוסטה. אל תחפשו פה היגיון.

נאבאס. נשבר לו הלב  (Gettyimges)

פרננדו יורנטה

ואם כבר מדברים על דייגו קוסטה, הרי שהוא הותיר בחוץ חבורה מצוינת של חלוצים ספרדים אמיתיים, ובראשם פרננדו יורנטה, שסיפק עונת בכורה מצוינת ביובנטוס. אחרי שהתקשה להתאקלם בליגה האיטלקית בחודשיים הראשונים בעקבות המעבר מבילבאו, נכנס הבאסקי לפעולה והיה בלתי ניתן לעצירה עם 16 כיבושים בדרך לסקודטו. אם דל בוסקה חיפש אופציה לחלוץ רחבה קלאסי, ללא ספקות לגבי כשירותו, הוא יכול היה לסמוך על יורנטה, כאשר גם אלבארו נגרדו ממנצ'סטר סיטי רשאי להרגיש מקופח מאוד.

יורנטה. עונה טובה ביונטוס לא הספיקה לדל בוסקה  (Gettyimges)

קרלוס טבס

אז סגן מלך שערי יובנטוס לא יהיה בברזיל, וכך גם האיש שהקדים אותו. גם טבס השתלב נהדר במדי הגברת הזקנה, כבש 19 פעמים והפך לחביב הקהל באיצטדיונה החדיש של יובנטוס. לפני 4 שנים, הוא היה שחקן הרכב אצל דייגו מראדונה, אבל הפעם אין לו מקום אפילו בסגל, ובארגנטינה לא ממש מבינים את השיקולים של המאמן אלחנדרו סאבלה. האם רודריגו פלאסיו באמת טוב ממנו? 

קרלוס טבס. בארגנטינה לא מבינים איך הוא נשאר בחוץ  (Gettyimges)

ג'וזפה רוסי

סיפורו של ג'וזפה רוסי הוא הטראגי מכולם. לקראת מונדיאל 2010 הוא נכלל בסגל המורחב של מרצ'לו ליפי, אבל לא שרד את הניפוי האחרון, וגורל זהה חיכה לו גם הפעם אצל צ'זארה פראנדלי. מאמן איטליה קרא לחלוץ פיורנטינה "שחקן יוצא דופן" בתחילת העונה, והיה מדוכא עד דמעות לראות אותו נפצע שוב בברכו – בפעם השלישית בקריירה – בינואר. "נחכה לו עד הרגע האחרון", הוא הבטיח, ורוסי אכן החלים מהפציעה בזמן. האיש שהבקיע 14 שערי ליגה עד דצמבר, הוסיף למאזנו שני שערים נוספים במאי, השקיע מאמץ עליון במחנה האימונים, ואז התבשר לפתע שלא יהיה חלק מהחגיגה. האם באמת כדאי היה להעדיף את אנטוניו קסאנו על פניו?

רוסי. לא חלק מהחגיגה  (Gettyimges)

סיידו דומביה

כל עוד דידייה דרוגבה בעניינים, לחלוצי רחבה אחרים אין סיכוי להיות בהרכב חוף השנהב, אבל האם למלך השערים של הליגה הרוסית אין מקום אפילו בסגל? דומביה נמצא בכושר שיא, סיפק ממוצע נהדר של 18 שערים ב-22 משחקים בלבד, וצסק"א מוסקבה רשמה קאמבק נדיר עם 10 נצחונות רצופים כדי להתגנב מאחור ולשמור על תואר האליפות. הרוסים מעריכים את שוויו של דומביה בכ-20 מיליון יורו, והוא עשוי לעבור לקבוצת פאר הקיץ, אבל מאמן הפילים, סאברי לאמושי, העדיף לקחת במקומו לברזיל את ג'ובאני סיו שבקושי פגע בליגה השוייצרית עם באזל. לך תבין.

סיידו דומביה. נשאר בבית למרות שנתן עונה גדולה  (Gerryimges)

ריקארדו קווארסמה

את פאולו בנטו דווקא אפשר להבין. לאורך כל הקריירה, הוכיח את עצמו ריקארדו קווארסמה כשחקן אנוכי ופרובלמטי במיוחד, ולא כל מאמן מוכן להמר על אישיות מסוג זה בחדר ההלבשה במונדיאל. ובכל זאת, הבחור פשוט להט בחודשים האחרונים במדי פורטו. אחרי קדנציות עמוסות סכסוכים ושערוריות באינטר, צ'לסי ובשיקטאש, קווארסמה סיפק תצוגות אדירות וכבש מספר שערים מרהיבים. בצעירותו, הוא נחשב לכישרון גדול יותר מכריסטיאנו רונאלדו באקדמיה של ספורטינג ליסבון. כעת, כאשר רונאלדו סוחב פציעה, קווארסמה יכול היה לשמש אופציה פנטסטית כגיבוי – והוא אפילו היה מוכן לקבל בשמחה את המקום על הספסל. אלא שבנטו החליט אחרת.

ריקארדו קווארסמה. להט בחודשים האחרונים   (Gettyimges)

לנדון דונובן

שום ניפוי לא עשה רעש גדול יותר במדינה הרלוונטית מאשר ההחלטה של יורגן קלינסמן לזרוק לכל הרוחות את לנדון דונובן. קפטן הנבחרת, שיאן הכיבושים שלה בכל הזמנים (57), סגן שיאן ההופעות בכל הזמנים (156!), מלך שערי הליגה האמריקאית בכל הזמנים, המנהיג האולטימטיבי, הרוח החיה ב-3 המונדיאלים הקודמים… את הרשימה הזו אפשר להמשיך עוד ועוד. דונובן היה אמור להיות הפנים של הנבחרת בברזיל, אבל קלינסי העדיף לקחת במקומו ילד בן 18, ג'וליאן גרין מקבוצת המילואים של באיירן מינכן. הוא ישלם על כך.

לנדון דונובן. הניפוי שלו עשה רעש גדול בארה"ב  (Gettyimges)