הקבוצות הבינוניות שעשו לפיינל פור

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

ממלחמת המפרץ ועד חזרת הרס"ר: העונות בהן הגיעה מכבי למעמד היוקרתי להפתעת כולם

(גודל טקסט)

מאת: מערכת ספורט2       צילום: Gettyimages

 

הניצחון בסדרה על ארמאני מילאנו קצת השכיח את העובדה שמכבי ת"א של העונה, איך נאמר זאת, לא ממש הבריקה. שבעה הפסדי ליגה, תבוסות קשות בחוץ מול צסק"א ובבית מול הפועל ירושלים ואפילו מפלה כואבת בדרבי זזו הצידה בעקבות ההעפלה הסנסציונית לפיינל פור. נהוג לזכור לצהובים את העונות הגדולות והתארים, אבל הגדולה של המועדון היא בכך שגם בעונות בינוניות היא ידעה להתעלות ולהגיע למעמד השיא באירופה.

 

1990/91: זיכרונות ממלחמת המפרץ

 

קיץ 1990 סימן מהפכה במכבי ת"א. קווין מגי עליו השלום וקני בארלו פינו את מקומם לצמד זרים צעירים, אחרי שרצף של שלושה גמרי גביע אירופה הסתיים עונה קודם לכן. בתקופה בה כל קבוצה הורשתה לשחק עם שני זרים בלבד, הרבה לפני עידן הרכבת האווירית והחילופים הסיטוניים, הבחירה בהם הייתה חייבת להיות בינגו.

 

מגי ובארלו הרכיבו צמד נפלא שזכור עד היום ומשימת החלפתם לא הייתה פשוטה. צביקה שרף הימר על שני צעירים אמריקאים שבדיוק סיימו את עונת הרוקי שלהם באן.בי.אי, בתקווה שישרתו את הקבוצה שנים רבות. דונלד רויאל, שכמו בארלו שיחק באוניברסיטת נוטר דיים, הגיע לאירופה לראשונה בגיל 24 ומיד הוכיח את עצמו כבחירה מצוינת. לראייה, אחרי הקדנציה הקצרה ביד אליהו הוא חזר לקריירה ארוכה ומכובדת בליגה הטובה בעולם.

 

הבעיה הייתה עם הזר השני. אד הורטון עוד לא חגג את יום הולדתו ה-23 כאשר נחת בארץ, והתקשה מאוד להשתלב במערכת המלחיצה. מיומו הראשון היו שמועות וספקולציות על החלפתו, כאשר האוהדים מאבדים סבלנות אחרי החטאת דאנק זכורה במיוחד בדרבי מול הפועל ת"א.

 

צביקה שרף בפיינל פור ב-2008. ב-1990 הוא הימר על צעירים (Gettyimages)

 

מכבי העבירה לשורותיה גם את נדב הנפלד וגיא גודס הצעירים ועל הנייר זאת הייתה אמורה להיות מעין עונת מעבר, רק שבהיכל כידוע אין מושג כזה. הלחץ החל כבר בשלבי המוקדמות, בהם התרגלו הצהובים לטייל, עם הפסדי חוץ בלתי נתפסים לג'וב פולי משווייץ וסודרטאליה השבדית.

 

מכבי פתחה את בית הגמר עם ניצחון על לימוז', אבל אז הפסידה הקבוצה בשלושה מארבעת משחקיה הבאים ונדמה היה שאפילו שחזור המקום השישי דאשתקד ייחשב להישג. עם בוא החורף התווסף להנהלה כאב ראש חדש, כאשר המדינה הצטיידה במסקינג-טייפ ומסכות מגן לקראת תקיפה אפשרית של סדאם חוסיין. ב-17 בינואר, ליל פתיחת מלחמת המפרץ, החליפה מכבי ביתיות עם אריס, שגברה עליה בביתה 81:93.

 

המצב הביטחוני לא איפשר לצהובים לארח בהיכל, אבל בסיועה של פיב"א, הצליחה הקבוצה להחליף ביתיות עד יעבור זעם. הימים חלפו, המצב לא השתפר ואת לימוז', נמושת הבית, נאלצה הקבוצה לארח בבריסל. כמו בימי וירטון, בלגיה האירה פנים לצהובים, שניצחו 95:114 עם הצגה גדולה של דורון ג'מצ'י שהפציץ 49 נקודות. במשחק הבא עוד הובכה מכבי באנגליה מול קינגסטון החלשה, אבל חזרה משם עם הידיעה שאת ארבעת משחקיה האחרונים תוכל לארח בת"א.

 

הצהובים ניצחו בזאת אחר זאת את ברצלונה, אריס סלוניקי, ספליט ולברקוזן – כולן בהפרש דו-ספרתי – ונגד כל הסיכויים העפילו לפיינל פור. אלא שעל החגיגה העיבה העובדה שהפיינל פור בברסי נפל על ערב יום הזיכרון. שמעון מזרחי עבד קשה בניסיון להקדים את חצי הגמר מול ברצלונה, אך ללא הצלחה. המשחק נמשך אחרי הצפירה בישראל והצהובים הובסו 101:67 – התבוסה הכי גדולה שלהם מאז ועד המפגש הראשון עם צסק"א העונה.

 

רויאל והורטון חזרו לארה"ב בסוף העונה: הראשון כאמור לאן.בי.אי והשני לליגה החצי מקצוענית, סי.בי.אי. את הציוות מגי-בארלו לא הצליחה לשחזר מכבי במשך שנים רבות, ורק בשנת 2000, באימונו של פיני גרשון, חזרה שוב לפיינל פור.

 

2001/02 – הפעם הראשונה של בלאט

 

ב-2001 הוביל פיני גרשון את מכבי ת"א לזכייה בגביע אירופה לראשונה זה 20 שנה, ורצה לפרוש בשיא. עוזרו, דיוויד בלאט, קודם לעמדת המאמן הראשי. הצהובים נפרדו מפיב"א ועברו לראשונה ליורוליג של יול"ב, כאשר כמחליפו של נייט האפמן הונחת ניקולה וויצ'יץ'. אלא שרגע לפני העונה האמריקאי חזר והסנטר הקרואטי הושאל לווילרבאן בתום שני מחזורים בלבד.

 

אחרי פתיחת עונה בינונית עלתה הקבוצה על דרך המלך וניצחה שבעה משחקים ברציפות בדרך לראשות הבית, אבל אז הגיעו שני הפסדים צמודים מול אולימפיאקוס ואפס פילזן ומכבי נפלה למקום השני. הגרלת הטופ 16 דווקא הייתה סבירה, אבל הקשיים נמשכו. הצהובים פתחו בשני משחקי בית קשים: את צסק"א הם ניצחו מקליעות עונשין של אריאל מקדונלד, אבל שבוע לאחר מכן איבדו יתרון 15 ברבע האחרון ונכנעו לטאו ויטוריה משלשת ניצחון של אלמר בנט.

 

בהמשך הגיע הפסד במוסקבה והסיכויים של מכבי להגיע לפיינל פור בבולוניה נראו קלושים. במחזור הבא הביסה טאו של לואיס סקולה ואנדרס נוצ'יוני את צסק"א בחוץ, בעוד מכבי נהנתה מניצחון טכני על אולקר שסירבה להגיע לארץ וההכרעה נדחתה לשבוע הנעילה. הבאסקים ידעו שגם אם יפסידו ב-5 הפרש יעפילו לארבע האחרונות, אבל את מה שמכבי עשתה להם באותו ערב הם לא ישכחו זמן רב. חוסיין בשוק המאכזב פרח עם 14 נקודות ו-11 ריבאונדים, דריק שארפ קלע 20 נקודות ללא החטאה מהשדה והצהובים חזרו עם אחד מניצחונות החוץ הגדולים בתולדות המועדון, 65:94.

 

בפיינל פור עצמו נכנעו הצהובים לפנאתינייקוס, שהמשיכה לניצחון סנסציוני בגמר על קינדר בולוניה המארחת של מאנו ג'ינובילי. שנה לאחר מכן הלכה הקבוצה לליגה האדריאטית בפעם הראשונה, הודחה כבר בטופ 16 והחזירה את בלאט לעמדת עוזרו של גרשון. גם העונה ההיא נראתה אבודה בשלב מסוים, אבל אז הגיעו שלף, שארפ וז'לגיריס – והשאר היסטוריה.

 

וויצ'יץ' עונה לאחר מכן. הושאל לליגה הצרפתית  (Gettyimages)

 

2005/06 – סוף השושלת

 

אחרי שתי זכיות רצופות ביורוליג, קיוותה מכבי להשלים את ה"ת'רי-פיט" הראשון מאז ספליט הגדולה בתחילת שנות התשעים. פיני גרשון וארבעה מחמשת חברי החמישייה נשארו, פרט לשרונאס יסיקביצ'יוס שעזב לאן.בי.אי והוחלף בווילי סולומון. דיון "ציון" תומאס עודכן בגרסה צעירה יותר (ג'יימי ארנולד), ונסטוראס קומאטוס היווני, שזכה לכינוי "קוסמונאוטוס" ממאמנו, הוחלף בקלעי הניו-זילנדי קירק פני. רבים חשבו שמכבי התחזקה, אבל כבר בליגה החלו החריקות עם הפסד סנסציוני בנהריה.

 

בששת משחקי היורוליג הראשונים ניצחה מכבי רק שלוש פעמים, כשעל מילאנו היא מתגברת בבית רק בתום שתי הארכות. בשני שלבי הבתים נזקקה מכבי לעזרה ממגרשים אחרים כדי לסיים במקום הראשון וגם בסדרת ההצלבה מול אולימפיאקוס של סופוקליס שחורצאניטיס הצעיר לא ליקקה דבש, אך בסופו של דבר הצליחה לנצח 1:2 ולחזור שוב לפיינל פור. על הדרך הספיק סולומון להיפגע עד עמקי נשמתו כאשר הפסטיבל סביב קודמו בתפקיד, שאראס, הגיע לשיאים חדשים עם הקרנת סרט על תקופתו בארץ.

 

לפני הנסיעה לצ'כיה עוד הובסה הקבוצה בליגה מול גליל עליון, אך בחצי הגמר התחברה להצגה אחרונה של שושלת גרשון עם ניצחון ענק על טאו ויטוריה, שהשכיח את קרטועי פתיחת העונה. האמונה בגביע שלישי ברציפות חזרה ואוהדי מכבי צבעו את פראג בצהוב, אלא שמנגד עמדה צסק"א מוסקבה של אטורה מסינה, ועם כדורסל איטי ומחושב חיסלה את הריצה של מכבי. בתום העונה התפרקה הקבוצה הגדולה הזאת לכל עבר, כאשר פארקר חוזר לאן.בי.אי וסולומון עוזב פגוע. גרשון עוד חזר מאז להיכל, הגביע לא.

 

שרונאס יאסיקביצ'יוס. גם אחרי שעזב הוא השפיע על הקבוצה (Gettyimages) 

 

2007/08 – שובו של הרס"ר

 

אחרי ניסיון כושל עם נבן ספאחיה, שהביא קבוצה בינונית להצלבה אך איבד את גביע המדינה, החזירה מכבי בקול תרועה את הנסיך, עודד קטש. מספר 10 האגדי חתם לשלוש שנים והחל עם זכייה בגביע ווינר, אך לצערו זה לא רק היה התואר היחיד בו זכה כמאמן הקבוצה, אלא גם המפעל היחיד בו חגגה הקבוצה באותה עונה.

 

צביקה שרף, שהחל את העונה כמנכ"ל, הוזעק להחליף את קטש ב-1 בינואר אחרי תבוסת ליגה משפילה בר"ג והצליח לייצב את הקבוצה הבינונית. "הרס"ר" שחזר ימי קדם והוביל רצף ניצחונות מרשים למרות לא מעט מקלות שנכנסו לו בגלגלים בינתיים, כמו פרשת הדריסה של וויל ביינום ופציעתו של מרכוס פייזר בפתיחת הטופ 16.

 

מכבי המשיכה את המומנטום בגמר הגביע מול הפועל ירושלים וכבר נגעה בתואר, עם יתרון 22 נקודות בשלהי הרבע השלישי. אלא שאז הגיעה נקודת המפנה של העונה: ארנולד, ששנה לפני כן קלע סל אליפות מדהים נגד ירושלים, הוביל קאמבק מדהים שלה ברבע האחרון. הצהובים יצאו בלי הגביע ועם תלונות קשות על השיפוט.

 

במקביל לקשיים בהם נתקלה בליגה, איבדה האלופה משחק בית חשוב מול אולימפיאקוס ויצאה למדריד בידיעה שהפסד נוסף יחסל לה את העונה האירופית. ריאל עמדה עד אותו ערב על מאזן מושלם באולמה הביתי, בו נערך הפיינל פור באותה עונה והייתה בדרך לניצחון נוסף, אלא שאז הגיע עוד טוויסט. שלשה מדהימה של יותם הלפרין, דווקא הוא, שלחה את המשחק להארכה, בסיומה חגגו הצהובים שסיימו בראשות הבית.

 

בהצלבה עברו חניכיו של שרף את ברצלונה, אבל לפיינל פור הגיעה אחרי שני הפסדי ליגה רצופים. סיינה פתחה את חצי הגמר במטווח קליעות וכבר הובילה ב-18 הפרש ברבע השני, לפני שמכבי החלה באחד הקאמבקים הגדולים בתולדות האירוע. אלכס גארסיה, שבעיני רבים היה יכול באותה מידה לשחק כמגן שמאלי בפלומיננסה, הוביל עם 19 נקודות, דריק שארפ התעלה כרגיל והאיטלקים, שהובילו עד הכניסה לרבע האחרון, ירדו מנוצחים.

 

יומיים אחר כך הצהובים לא ממש היוו יריבה לצסק"א מוסקבה, ואחרי ההפסד בגמר השלימו את החצי השני ברצף היסטורי של ארבעה הפסדי ליגה. מכבי של שרף הוכיחה המון אופי בפיינל פור המקומי כאשר לראשונה באותה עונה הצליחה לנצח את בני השרון במותחן ענק, אבל בגמר נכנעה להפועל חולון ומאליק דיקסון ואיבדה את האליפות לראשונה מאז עונת הדובדבנים. שלושה גמרים ושלושה הפסדים היה מאזנה של מכבי באותה עונה, והמסע המופלא של חבורה בינונית עד לגמר פינה את מקומו בזיכרון הקולקטיבי לעונה נדירה בלי אף תואר משמעותי.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי