בברזיל מעכלים את התבוסה

    מאת: גיא אביעזר, ברזיל      כל הצילומים: gettyimages

התנצלות תחילה. צדק אותו פרשן כדורגל שטען כי "יש דברים שאי אפשר להסביר". לכן, המאמר הזה לא מתייחס לאותן שש או שבע דקות שבהן הובקעו ארבעה או חמישה שערים, אלא לחבילה הכוללת של נבחרת ברזיל. 

קודם צריך לתרגל ספירה, לעמוד בקצב האירועים, ורק אחר כך לנסות להבין מה קרה שם ולהסיק מסקנות. דומה אף כי היסטוריונים יעשו עבודה מקיפה יותר מאנשי כדורגל. אנדרה קאפורי, פרשן בכיר בברזיל, צייץ עוד במחצית הראשונה כי "אנחנו צופים בכדורגל פרימיטיבי של ברזיל". ביחס לתוצאה הסופית, ייתכן שזו הייתה מחמאה ששחקני הסלסאו היו חותמים עליה.

אוהדי נבחרת ברזיל. מנסים לעכל את התבוסה  (Gettyimages)

הכשל הברזילאי הוא ארוך בשנים ורב מערכתי. לואיס פליפה סקולארי פשוט לא הספיק לתקן אותו בזמן לקראת המונדיאל. אכן, יש לו אחריות לנסיקת הציפיות, וכתוצאה מכך להתמוטטות המנטלית של השחקנים. המאמן הוא זה שקבע אחרי גביע הקונפדרציות שברזיל צריכה ללכת עד הסוף. נכון שמקום שני לא נחשב פה, אבל היה ברור כי השאיפה מנותקת מהמציאות, וזו התגלתה באופן הכי מבזה שלשום.

התבוסה לגרמניה לא הייתה תאונה עם 200 מיליון נפגעים. "אפשר להתווכח על התוצאה, אבל לא על המסיכה הטקטית של ברזיל", קבע אדוארדו טירוני מעיתון הספורט "לאנסי". "הפרצוף האמיתי של ברזיל נחשף כשהיא פגשה נבחרת מאורגנת".

פרד. אחד הסמלים הגדולים של הכישלון  (Gettyimages)

אבל היו גם סימנים מקדימים. בחמשת המשחקים שלה עד חצי הגמר ספגה ברזיל ארבעה שערים. כולם מטעויות שלא מתאימות למעמד. פאשלות דומות היו גם נגד מקסיקו, רק ששם היריבה החמיצה. 

דומה היה כי ברזיל בנתה על ההמנון שלה כדי להשיג את הניצחונות,  אבל הדלק שהוזרק לשחקנים מהשירה המשותפת והמרגשת עם האוהדים לא היה אמור מראש להספיק כדי להגיע ליעד. כבר לפני העלייה לדשא ניתן היה להבחין במתח של המארחים. הוא הורגש גם על הדשא. גרמניה נהנתה מהמשחק, ברזיל כאבה אותו בכל מסירה. וזו הטרגדיה של הסלסאו: פעם זה עבד הפוך. בטורניר הזה ברזיל דמתה לקבוצת תמיכה. 

טוב שזו הייתה גרמניה, אילן גבוה של מקצוענות. ברזיל התמקמה במתחם האימונים שלה בריו, שהפך מיד לקרקס כדורגל. האוהדים כמובן התייצבו והשחקנים נדרשו לתת מענה לחיבוק. פתיחת אחד האימונים התעכבה משום שטיאגו סילבה ודויד לואיז הצטלמו סלפי עם מעריצים. אצל הגרמנים זה לא היה עובר.

דויד לואיז. דאג לעשות סלפי  (Gettyimages)

במהלך אחת ממסיבות העיתונאים שלו, ציין סקולארי כי העבודה שנעשית באתלטיקו מדריד מהווה השראה עבורו. יפה, מדוע אם כך לא זימנת את פיליפה לואיס ומירנדה? דונגה לא נגע במקל במרסלו. הוא העדיף את מישל באסטוס, שחקן כנף, על פניו. מרסלו, גם שלשום, הוא מגן מופקר שהגנה עבורו היא המלצה בלבד.

או ז'וליו סזאר. מגזינים נמכרים גם היום בחנויות עם תמונה שלו והכותרת "הקדוש", "הגיבור של ברזיל", למרות השביעייה. השוער סיפר כי לפני זמן לא רב, כשהיה ללא קבוצה, הוא רכש בגדי שוער בחנות, לקח כדורים מבנו ולימד אותו מספר תרגילי שוערות. זה אמיתי, השוער של ברזיל התאמן עד לא מזמן אצל ילדו הצעיר. גם זה לא היה עובר אצל המנשאפט.

נבחרת גרמניה. חשפה את האמת על נבחרת ברזיל  (Gettyimages)

סקולארי קיבל את הנבחרת כשהיא לא יציבה במשחקה. הוא ימסור אותה לא יציבה בנפשה. בגלל העבודה הרבה והזמן הקצר, פיליפאו החליט על תהליך ייצוב. רץ כמעט באותו הרכב במשך שנה וחצי. הוא התעלם מכך שאוסקר איבד בסיום העונה באנגליה את מקומו בהרכב לוויליאן. שאותו מרסלו ירד לספסל לטובת קונטראו. גם דני אלבס הגיע בכושר לקוי לטורניר. 

על פרד אין מה לדבר. סקולארי, למרות עקשנותו, יודע להיות פרגמטי בעת הצורך. את המונדיאל ב-2002 הוא לקח במערך של שלושה בלמים. התקשורת בברזיל לחצה עליו לעבור לניימאר כ-9 מדומה ולשלוח את פרד לספסל, כי במונדיאל אין יציע עבור השחקנים. סקולארי סירב. אי אפשר לשנות מערך, בוודאי בשלבים מכריעים בגביע העולמי, כשהשחקנים לא מתורגלים בו מספיק.

סזאר. משחק שהוא ישכח הרבה זמן (Gettyimages)

ז'וניניו פאוליסטה, קשר הנבחרת במונדיאל 2002, ביקש להחזיר לברזיל את עידן הקוסמות. הכי פשוט שיש, לשוב למקורות. "ההפסד הזה יגרום לנו לחשוב", הוא כתב, "זהו תמרור אזהרה. מתמקדים אצלנו במחלקות הנוער בנושא הפיזי, ושכחו את היתרון הגדול ביותר של ברזיל: הפליימייקר, השחקן עם היצירתיות".

רשימת היורשים קצרה מאוד. בניגוד לארגנטינה שמשווקת מאמנים מוצלחים במיוחד, ברזיל במצוקה גם על הקווים. טיטי, לשעבר מאמן קורינתיאנס, עשוי להתברר כמועמד מוביל. זאת משום שמוריסי רמאליו, האיש הכי מתאים לתפקיד, לא הפגין עד היום יותר מדי רצון לקבל את המשרה המלחיצה ביותר בספורט העולמי, כזו שגם מקצרת חיים.

ייתכן כי השביעייה תוציא קצת את הראש הברזילאי מחוץ לקופסה. יצטרכו בהתאחדות לוותר על הגאווה הלאומית ולייבא מאמן זר. פפ גוארדיולה כבר מוזכר כאן כאיש המקצוע הכי מתאים לתפקיד מאמן נבחרת ברזיל.

אבל כפי שהדברים נראים בצמרת ההתאחדות הברזילאית, ימשיכו שם להתעסק בפוליטיקה ולקבל את ההחלטות הכי פחות טובות שאפשר. בסיום התבוסה שלשום נכנס קאפו, אדם שהניף גביע עולם בחייו, כדי לתמוך בשחקנים. נשיא ההתאחדות מרין ביקש ממנו להתפנות מהמקום, כמו יתר האורחים. עוד בושה כדי לסגור את הערב השחור בתולדות הכדורגל הברזילאי.