הפועל חדרה סיימה את הליגה הסדירה עם שני ניצחונות רצופים נגד בני סכנין ומכבי נתניה והתרחקה מרחק של שש נקודות מהקו האדום. בששת מחזורי הליגה האחרונים צברה הקבוצה 13 נקודות מתוך 18 אפשריות וכעת לקראת פתיחת משחקי הפלייאוף התחתון, אפשר לומר בוודאות שהמהפכה שנעשתה במועדון בינואר, הן בעמדת המאמן ובעיקר בסגל השחקנים, שינתה את הקבוצה לחלוטין. הצעד הראשון וכנראה הדבר שהשפיע על הקבוצה יותר מהכל היה חילופי המאמנים בחודש ינואר.
המאמן חיים סילבס, שהוחתם במקומו של ניסו אביטן, קיבל את הפועל חדרה במצב רע מאוד. הקבוצה היתה אחרי רצף של הפסדים ודורגה מתחת לקו האדום, כשהיא מסומנת כמועמדת בטוחה לירידה. סילבס קיבל קבוצה עם הגנה מחוררת, חדר הלבשה במצב רוח ירוד, זרים חלשים שלא תרמו וישראלים שכמעט ולא מורגשים. הקפטן מנשה זלקה גוייס למילואים, סמי בוראר רק חיפש את דרכו החוצה והיו מי שרמזו שהוא לא מתאמץ, ונקודת האור היחידה הייתה אלעד מדמון. החלוץ הצעיר כבש בלי הפסקה, אבל גם לגביו כבר היו אז קולות רקע על מעבר אפשרי למכבי תל אביב או מכבי חיפה, מה שלא הוסיף שקט בתוך המועדון.
סילבס החל את הקדנציה שלו בחדרה עם תיקו ביתי נגד אשדוד, הפסד למכבי תל אביב בגביע המדינה ואחר כך שני הפסדי חוץ, למכבי פתח תקוה ובני ריינה בליגה. מיד בסיום ההפסד 2:1 לריינה, כינסו בחדרה סוג של ישיבת חירום שנמשכה אל תוך השעות הקטנות של הלילה. סילבס הבהיר היטב לבעלים יקיר שוורץ ויוסי מאור, שבלי מהפך משמעותי בסגל, הקבוצה תרד לליגה הלאומית. שוורץ ומאור נתנו אור ירוק למאמן ואמרו לו: "תביא מה שאתה צריך, אנחנו נדאג לשאר". סילבס הבהיר שהוא רוצה להביא ארבעה זרים חדשים ועוד לפחות ישראלי אחד וגם עם זה הסכימו הבעלים, שביקשו ממנו רק דבר אחד: "תעשה כל מה שצריך כדי להשאיר את הפועל חדרה בליגת העל".
1. חילופי הזרים בינואר. כרגע זה נראה הגורם המרכזי לשינוי הגדול בחדרה. שלושה זרים שוחררו, קויה מבאה, סולימאן קוליבאלי וטוני גומש ובמקומם הגיעו הבלם ממאדו אמבוג', המגן יוסיפ טומאשביץ' והחלוצים ג'יימס אדניי וגודסוויי דוניו.
הנחת העבודה של סילבס והצוות שלו הייתה לחזק את ההגנה המחוררת ולהביא במקביל כוח אש לחלק הקדמי. התכנון היה לצרף בהשאלה עד סוף העונה, שחקנים מנוסים, כאלה שיוכלו לעמוד בלחץ קרבות התחתית וכאלה שנמצאים בכושר משחק, עד כמה שניתן בזמן החלון בינואר.
הראשון שאיתו סגרו את התנאים היה דוניו, שלקח כאן אליפות במדי מכבי חיפה ונשאר לו זיכרון טוב וחיובי מישראל. סילבס שמר על קשר עם דוניו ואף ניסה להביא אותו להפועל תל אביב, כך שברגע שנפתחה האפשרות לצרף אותו בהשאלה מקפריסין ואחרי בירור מול אליאל פרץ ששיתף איתו פעולה בקבוצה, נסגרו התנאים והחלוץ הגיע. הבא בתור היה ג'יימס אדניי, שכבר שיחק כאן והכיר את הליגה הישראלית, כך שגם אותו היה קל לשכנע בשורה התחתונה. עד כה תרמו אדניי ודוניו שלושה שערים כל אחד והגעתם גם הצליחה להוריד מהתלות והלחץ שהיו על הכתפיים של אלעד מדמון הצעיר.
הסיפור הגדול בעניין הזרים היה בעמדת הבלם. חיים סילבס קיבל המלצות על המון בלמים, עד שהגיע סוכן שהציע לו את ממאדו אמבוג', שסיים עונה מוצלחת אחרי אליפות בקזחסטן במדי אורדבסי שימקנט. סילבס התרשם מאוד ואז החל מסע השכנוע כדי להביא את הסנגלי לישראל. סקירה קצרה גילתה שהוא שיתף פעולה עם דוניו בנפטצ'י באקו, כך שגם ההיכרות בין השניים והעובדה שדוניו כבר היה סגור בחדרה, עזרה במאמצי השכנוע להנחית את הסנגלי לישראל.
בזמן שאמבוג' התלבט עוד נפתחה האופציה לצרף את פלאמן גלאבוב ששוחרר ממכבי נתניה, אבל סילבס התעקש והעדיף את הסנגלי שהפך לציר המרכזי בהגנה של חדרה. יומיים לסגירת החלון, נכנסו במועדון למירוץ נגד הזמן, כדי להחתים מגן שמאלי זר ולסילבס ולצוות שלו היו שלושה מגנים בקנה. בסופו של דבר הוחתם יוסיפ טומאשביץ' הקרואטי, שנכנס לעניינים מהר מאוד ומרשים מאז בכל משחק.
2. ההתעקשות על הישארותו של אלעד מדמון לפחות עד סוף העונה הנוכחית. הבעלים יקיר שוורץ, הבהיר לכל מי ששאל אותו שהיהלום הצעיר שלו לא ישוחרר העונה תמורת שום סכום. "אם אנחנו משחררים את אלעד ויורדים ליגה, שום סכום לא יעזור לנו", אמר.
בסופו של דבר נמכר מדמון נמכר למכבי תל אביב אחרי מו"מ ארוך, כאשר התנאי הראשון למגעים ולחתימת ההסכם, היה שהוא מסיים את העונה בחדרה. למרות שחתם באופן רשמי במכבי תל אביב, מדמון נשאר מחוייב והוסיף עוד שערים ובישולים, כאשר הקריטי מביניהם היה הפנדל שקבע 0:1 נגד בני סכנין בתוספת הזמן.
ההגעה של ג'יימס אדניי וגודסווי דוניו עזרה מאוד גם למדמון עצמו, כי כעת משחק ההתקפה של חדרה לא מונח כולו על כתפיו. הכשרון הצעיר הבטיח לכל אנשי המועדון לעשות הכל כדי להשאיר את חדרה בליגה, לפני שהוא עובר למדים הצהובים.
3. מעבר לתרומה של אלעד מדמון, סילבס מקבל תרומה מישראלים נוספים. אי אפשר לדבר על השיפור במשחק ההגנה בלי להתייחס להחלטה קריטית שסילבס קיבל והיא להחזיר לשער את אוהד לויטה הוותיק על חשבונו של גיא הרמן, ששיחק את מרבית המשחקים קודם לכן.
לויטה שהביא הרבה נסיון ושקט, הראה שגם בגיל 38 הוא מסוגל לתרום לקבוצה ואין ספק שבעזרת השילוב שלו, יחד עם החיזוקים שנעשו בהגנה בינואר, חדרה הצליחה להוריד את כמות הספיגות בצורה משמעותית. עוד צמד שהפך לבאנקר בהרכב של חדרה הם תמיר גלזר ורוסלן ברסקי, שמשחקים יחד בקישור האחורי. סילבס נוהג לפתוח עם רביעייה התקפית, כך ששיתוף הפעולה בין שני הקשרים האגרסיביים והנמרצים האלה, קריטי מאוד כדי לסגור טקטית את מרכז המגרש, כשהרביעייה הקדמית בדרך כלל חושבת רק על התקפה.
4. הטיפול בסיפור הקשר סמי בוראר והשארתו בסגל, לפחות עד סיום העונה. בוראר סיפר לכל מי שרצה לשמוע, שהוא עוזב את חדרה בינואר ועובר לליגה באירופה. כבר מתחילת השנה הביע הבלגי את רצונו לעזוב והדבר בא לידי ביטוי ב"שריר החשק" שלו, בהרבה משחקים וגם באימונים. בחדרה מספרים שאחד הדברים שעמדו לחובתו של המאמן הקודם ניסו אביטן, היה האשראי הבלתי נגמר שהוא העניק לבוראר, למרות היכולת הגרועה שהבלגי הציג.
הדברים הגיעו לנקודת רתיחה כזו שגורמים במועדון אף רמזו על 'שביתה איטלקית' של בוראר והתפלאו מדוע הוא עדיין בסגל. כשסילבס הגיע הוא החליט לשים סוף לעניין והקשר מצא את עצמו מחוץ לסגל באחד המשחקים. גם לקראת סגירת חלון ההעברות התחוללה דרמה כאשר אחרי ימים רבים בהם התעקש לעזוב, הוא הודיע לפתע ליקיר שוורץ ולחיים סילבס, על כך שהחליט להישאר והוא מבטיח לתת את כל כולו עבור חדרה.
מאז בוראר כבר לא נראה כמו הקשר המצטיין מהעונה שעברה וגורם במועדון התבטא השבוע בעניינו אמר: "לפעמים כשאתה יכול, אתה לא רוצה ואז כשאתה רוצה, אתה כבר לא יכול. בוראר הוא מקרה קלאסי של שחקן שהיה בטוח שהוא מעל הקבוצה וכעת הוא מבין את מקומו. הוא עדיין שחקן נפלא, אבל חדרה של היום כבר לא תלויה רק בו".
5. על פי שיבוץ לוח המשחקים פלייאוף התחתון נקבע שחדרה תארח ארבעה משחקים בביתה, תתארח אצל מכבי נתניה ותצא לשני משחקי חוץ נוספים מול בית"ר ירושלים והפועל ירושלים, כך שלמעשה היא תשחק בפלייאוף הזה חמישה משחקים באצטדיון בנתניה ושני משחקים בטדי. בזכות הריצה במחזורים האחרונים והמיקום בסיום הליגה הסדירה, נמנעה חדרה ממשחקי חוץ בבלומפילד, אשדוד ופתח תקוה וכעת הדברים בהחלט תלויים בה, בכל הנוגע למסע ההישארות בליגה.
בחדרה מאמינים שהקבוצה שלהם מספיק חזקה, אבל אף אחד במועדון לא מתבלבל או חושב שההישארות מובטחת וזה דבר חשוב, אצל קבוצה שמנוסה ויודעת איך להילחם בקרבות התחתית, שהעונה צפויים להיות קשים במיוחד.
מה דעתך על הכתבה?