צריך קצת מזל, בחיים בכלל ובכדורגל בפרט. תשאלו את לוקאס ואסקס – לדעת רבים ה-MVP האמיתי של הקלאסיקו, ויסלח לנו לאמין ימאל הנפלא. דני קרבחאל בעונה הטובה ביותר שלו מאז 2017? נכון, אבל הוא מתח שריר בגומלין נגד מנצ'סטר סיטי והוחלף. מי עלה לשחק נמרץ מתמיד? לוקאס. בזמן שחלק חששו לבעוט בדו-קרב הפנדלים (פדה ואלוורדה, למשל, העדיף שלא), הוא שוב התנדב, סימן לחבר'ה להירגע, "קיצר את הדרך" כשהקפיץ את הכדור בעדינות ובריכוז והזכיר לאוהדים איך סובב את הכדור על האצבע והפגין קרח בוורידים בגמר 2016 (אז היה הבועט הראשון). הסוף ידוע: הוא כבש את הפנדל השלישי.
ארבעה ימים לאחר הרגע האייקוני הזה, לוקאס קיבל מתנה, פתח בהרכב בקלאסיקו נגד ברצלונה ורשם את משחקו הטוב ביותר במדי ריאל מדריד. קרלו אנצ'לוטי לבטח חיכך ידיים בהנאה – 'הצלחתי', כנראה מלמל לעצמו. סחיטת פנדל כשהוא משאיר את ז'ואאו קאנסלו מאחור כאילו הוא משחק בגינה הפרטית עם ילדיו ומטעה גם את פאו קובארסי, שער כמו חלוץ אמיתי וגם בישול. אמנם גם חואניטו, מיצ'ל ו-ויניסיוס ג'וניור (אשתקד בגביע) עשו זאת בעבר, אבל הוא היחיד שעשה זאת כשחקן הגנה – הישג.
טוב, למען האמת, לוקאס לא באמת שחקן הגנה. הוא החל את דרכו כקשר כנף והאיכות ההתקפית שלו באה לידי ביטוי בכל ערב. נזכיר שבעונת 2017-18 הוא אפילו רשם שמונה שערים ו-16 בישולים והיה שיאן ההופעות של הקבוצה שזכתה בליגת האלופות בפעם השלישית ברציפות. השיפור האמיתי שלו הגיע במשחק ההגנה, בשל היותו שחקן עקשן במובן הטוב של המילה, כזה שתמיד ירוץ יותר מהיריב, אחד שרוצה ללמוד. גם אם מדי פעם (נניח בדרבי הראשון של העונה כשריאל מדריד נכנעה 3:1 לאתלטיקו מדריד, הוא הוחלף בדקה ה-60 וספג ביקורות מהתקשורת לאחריו) ישנן נפילות. לוקאס ניצח בתשעה מאבקים נגד ברצלונה ושחזר חמישה כדורים.
יש במה להתגאות. זוכרים שבאותו משחק נגד סיטי קרבחאל קיבל כרטיס צהוב ויחמיץ את המשחק הראשון בחצי הגמר? אם פעם בריאל הייתה פאניקה מבשורות איוב כאלו – לא כעת. נראה שדווקא באיירן מינכן (שלישי, 22:00), בבעיה – לוקאס מגיע. ואחרי שבוע כזה, מי ששיחק עם ריאל מדריד קסטיליה בליגה הרביעית ב-2010 במגרשים שכנראה לא ראויים לכדורגל – סוף-סוף זוכה להכרה הראויה לו.
כמה זה סמלי שרגע השיא של לוקאס במועדון מגיע בקלאסיקו. כי קלאסיקו אחר, זה ב-2020-21 – שינה לו את הקריירה, "האריך" את שהותו במועדון. ב-24 באוקטובר 2020 התארחה ריאל בקאמפ נואו בעת משבר. קרבחאל היה פצוע בעונה מסויטת, נאצ'ו פתח בהרכב אך נפצע. זינדין זידאן הביט לספסל והשאר היסטוריה. אמנם ואסקס כבר שיחק מגן בעבר (אפילו עשה זאת נגד אותה באיירן ובחצי הגמר ב-2017-18) אך מאותו רגע הוא היה האיש של זיזו למשימות מיוחדות. את העונה סיים הספרדי עם בישול בקלאסיקו השני לקארים בנזמה וחוזה חדש עד 2024. לו היה ממשיך כקשר, סביר שבריאל היו מעדיפים לתת דקות משחק רבות יותר למרקו אסנסיו למשל, אולי לברהים דיאס שהצטרף בחורף 2019 או לכל פרוספקט עתידי.
בחזרה לקלאסיקו – לאחר שגרר את חברו הביישן "למרכז הרחבה" כדי לחגוג עם האוהדים וביקש מהם להריע לו, המשיך ג'וד בלינגהאם לפרגן: "אתה פאקינג אגדה", צייץ בטוויטר לאחר המשחק. בחדר ההלבשה הלבן קוראים לו כבר קאפו. מה שבטוח: שחקן כדורגל מעולה שכל קבוצה צריכה. לא רק 'אחלה גבר' או 'מדרידיסטה'. 344 הופעות במועדון בתשע עונות, 16 תארים והיד עוד נטויה. עם האוכל בא התיאבון. ביציעי הסנטיאגו ברנבאו בקלאסיקו ישב גם מאמן נבחרת ספרד לואיס דה לה פואנטה. ריאל והנבחרת לא ממש ביחסים טובים – גם בשל טלנובלת ברהים – אך אם ימשיך כך למאמן יהיה קשה להתעלם ממנו. כמובן שהוא חולם לחזור לנבחרת לאחר שש שנים – מאז נכלל בסגל במונדיאל 2018 ואף שותף ב-3:3 נגד פורטוגל.
הוא מעולם לא אמר מילה רעה או החמיץ פנים כשלא שיחק, תמיד שם את הקבוצה בעדיפות והיה משחק באותה התשוקה גם אם התבקש לעלות כמחליף לחמש דקות. איש של עבודה קשה, זה מה שהוא מכיר. מעריך כל רגע מהמסע הנהדר של הקריירה שלו. "הריקוד? עבדנו על זה באימונים, זו תמונה מגניבה לאללה", סיפר על החגיגה עם בלינגהאם. כן, לוקאס מסתדר עם כולם, אפילו עם רפא בניטס שהיה זה שאחראי על המהלך הגאוני – להורות למועדון לנצל את הסעיף ולרכוש אותו בחזרה מאספניול אחרי שנת השאלה, ב-2015. מיליון וחצי יורו – זה היה מחירו – סכום מצחיק.
כל כך הרבה שחקנים עזבו את קסטיליה וקיוו לשוב יום אחד אך החלום התנפץ. ואסקס חזר בגיל 24, כשחוסלו למשל עשה זאת בגיל 32. לא תמיד זה היה כך. בתחילת עונת 2019-20 חל אולי משבר ראשון עם הקהל אך הספרדי דאג לכבות אותו מהר. "הביקורות? אני מבין אותן, אני משחק בריאל. תמיד הרגשתי את החיבה העצומה של הברנבאו ואני אסיר תודה. אני מנסה להתנתק אחרי משחקים, ללכת עם משפחתי למסעדה ולהירגע. אבל אני גם צופה במשחקים שלי כדי לדעת לתקן". כשנשאל על כך שחודש שלם לא שיחק אמר: "יש לנו סגל עמוק" ופרגן לצעירים דאז ויניסיוס ורודריגו.
"תאי דם לבנים", כתב עליו אליאס ישראל בטור במארקה. "בנוסף לשחקנים מרהיבים, קבוצות גדולות ניזונות מהזהות, משחקנים שמשדרים מורשת. קרבחאל, נאצ'ו וגם לוקאס – זה הרבה יותר נחוץ מאשר כוכב על שעתיד להצטרף כמו קיליאן אמבפה". גם אלבארו בניטו, פרשן לענייני ריאל מדריד, מבהיר: "הערכים האלה של ריאל עוברים מדור לדור בזכות שחקנים כמוהו".
בחודש יולי הוא יהיה בן 33 אבל מבחינה גופנית הוא במצב מושלם ולא מראה שום סימני דעיכה. בשלוש העונות האחרונות סבל רק משתי פציעות. "לוקאס – ולעוד הרבה זמן. אולי הארכת החוזה המסתמנת בקיץ לא תהיה האחרונה שלו", נכתב בעיתון "אס" במדריד. מספיק שימשיך עד 2025, והמדיניות במדריד עם שחקנים מעל גיל 30 היא כזו – חוזה לעונה אחת בלבד – והרי שלוקאס ישלים עשור במועדון של חייו. המציאות עולה על כל דימיון. שורד, סגלתן.
הגליסיאני כבר הוכיח שהוא מסוגל לעשות הכל. עובדה, הוא אפילו כבש שער ניצחון בנגיחה אדירה (כה לא אופייני) העונה נגד אלאבס – 0:1 קטן-גדול. משחקים שגם מדברים עליהם בקלטת האליפות. ב-1,497 דקות ב-2023-24 הוא סיפק שני שערים ובישל שישה. בעונת 2021-22 (האוהדים מייחלים שהעונה הזו תסתיים בדיוק כמוה) עלה לוקאס מהספסל במחצית ממשחקי הנוקאאוט והביא למפנה – הוסיף קצב מסחרר ואנרגיות שיא. בין אם זה בגומלין הביתי נגד פריז סן ז'רמן או נגד צ'לסי.
כזו היא עונת 2023-24 של הבלאנקוס. יש ימים בהם בלינגהאם או ויניסיוס הם הגיבורים – תסריט צפוי. ויש ימים בהם אלה אנדריי לונין או ואסקס שבדומה לנאצ'ו אולי – פותח כל עונה כשחקן לא באמת רלוונטי אבל הופך את המצב. הוא לא צריך להופיע בשער העיתון. מספיק לו שהאוהדים קוראים בשמו וריאל מנצחת. "זה מה שהמועדון והסמל הזה מייצגים – שאנחנו תמיד רוצים לנצח". בטוח שיש ילדים רבים ברחבי העולם שחולמים להיות לוקאס ואסקס. הגיבור השקט שמסמל נאמנה את הערכים של ריאל מדריד. ה-DNA שלה. אתם יודעים מה, אולי הוא בעצם כן אגדה. לא כל האגדות חייבות להיות כוכבים או שחקני הרכב. ועכשיו באיירן מחכה לו.
דור רומנו הוא מחבר הספר "המלכים של אירופה". לרכישה לחצו כאן.
מה דעתך על הכתבה?