הדרך הטובה ביותר לקבל חיבוק

מאת: סלבה ברזילאי        צילומים: Gettyimages

אחרי ה-1:4 של הסלסאו כל המסעדות בברזיל הלכו על תפריט דומה. קמרון (שזה שרימפס בפורטוגזית) שמן זית ושום. אבל פיליפאו עוד לא יכול לישון בשקט מהנבחרת שלו. ברזיל שיחקה כדורגל של היום. לא של פעם. הגנת ברזיל מתבלבלת קצת בקרנות ובכדורים מהצדדים. כמובן שהמצלמה התמקדה שש או שבע פעמים במייקון ובמקסוול שישבו על הספסל.

אבל סקולארי בשלו. לפני ארבעה שנים לא היה ספק שהחולצה מספר 2 שייכת למייקון, הפעם דני אלבס הרוויח אותה. אבל כמו תמיד בסלסאו יש חניך תורן שסוגר את העליות של אלבס. לואיס גוסטבו היה החניך התורן במשחק מול קמרון. למזלו הרצון ובכדורגל שילבו אתמול ידיים והביאו חיוך גדול לאוהדים ובמיוחד לאוהדות.

פרד, עם השפם של אנטוניו בנדרס, היה אתמול חזק ומסוכן, הוציא את הניילון וכבש את הראשון שלו במונדיאל. אבל בלי ספק איש המשחק היה ניימאר, הבעיטה ההיא כשהעביר את הכדור לרגל שמאל כמו שעשה רביבו בזמנו והשוער עצר, הטיפול שלו בכדור, הסומבררוס והדריבלים כמו שעשה בסנטוס בשכונה. זה היה משחק שהסלסאו אהבה לשחק וזה בדיוק מה שסקולארי ופררה רוצים: רצינות בהמנון וליהנות מהמשחק שלהם. 

וגם אני נהנתי. זה היה משחק עם סאונד שונה. צלילים גבוהים, כאילו רק הבנות אוהדות את הנבחרת באצטדיון ברזיליה. אין ה-הההההווווווו שבא מהבס של הגברים כאשר הכדור קרוב לשער, ואת הגולללללללללללללללל שיוצא מפה חנוק מרוב עשן ואת הווווווווווווווווווווווווורניילו (בן ז… בפורטגזית) כתגובה לכיחוס בלי כדור מצד שחקן יריב. במקום הצלילים האלה שמעתי אתמול הרבה אייייי אייי אייייי מצד הבחורות כשנגעו בכוכב שלהן ניימאר. כשהכדור שרק ליד השער כבר סימנתי לעצמי את היפה ביותר ואז כשהכדור בפנים, גם אני נכנסתי פנימה אל בין זרועותיה לחיבוק גדול.

15 דקות מהסיום, לוח התוצאות הראה 1:3 לברזיל ו-0:3 למכסיקו. הפלטה התחממה. אחרי הגול של הקרואטים שלחתי פרחים לג'ובאני רוסו,  והגול של פרננדיניו סידר לסקולארי את המקום הראשון ומשחק נגד הצ'יליאנים. לפי מה שהיה במגרש בין הולנד לצ'ילה – האוהדים של הלה רוחה הגיעו מרחוק והרבה. הקרב הגדול הראשון יהיה ביציעים וכדאי מאוד להתכונן. לא ברור איך דווקא צ'ילה שאין לה בכלל גבול עם ברזיל, הצליחה להביא כל כך הרבה אוהדים לכאן.