מאת: שחר שקלש הלווינג צילום: Gettyimages
עד ממש לא מזמן הטרנד היה הפוך לגמרי. שחקנים מכל העולם היו מגיעים למדינות הגדולות באירופה, מתאזרחים, ומקווים לייצג את המדינה החדשה שלהם. ובכן, ברוכים הבאים לעולם החדש: יותר ויותר שחקנים מבינים היום שקשה לפרוץ לסגלים של הנבחרות הטובות בעולם, ואם אפילו דייגו קוסטה מוותר על ברזיל לטובת ספרד – רק בגלל שלא הסתדר עם המאמן – אז באמת שהכל כשר. העיקר להגיע למונדיאל. כך קיבלנו את האחים הגנאים/גרמנים, קווין וג'רום בואטנג, ששיחקו זה מול זה בשתי נבחרות שונות, את בנואה אסו-אנקוטו שבחר בקמרון על חשבון צרפת, ואת סטיבן בייטאשור האמריקאי, שנזכר בשורשיו הפרסיים והצטרף לנבחרת איראן.
המגמה הזו הופכת את הבחירה של סופיין פגהולי בנבחרת אלג'יריה על פני נבחרת צרפת ללא מיוחדת. 16 מתוך 24 שחקנים הסגל של אלג'יריה נולדו בצרפת, ושכשמביטים על הקשר שבין שתי המדינות, מבינים שזה לא עניין של מה בכך. אין צורך לחזור אחורה, לימים שבה אלג'יריה הייתה קולוניה צרפתית, כשכל אזרח שני חלם על היום שבו יהפוך לפריזאי מן המניין. די להיזכר בכך שזינאדין זידאן, קארים בנזמה וסמיר נאסרי היו יכולים לשחק אצל "שועלי המדבר" ובמקום זאת העדיפו את מנשנשי הבאגט.
אז נכון, זידאן לא היה זוכה במונדיאל לולא הבחירה בצרפת וגם בנזמה ידע שמחכה לו מקום בהרכב, אבל דווקא נאסרי, שהודח מהסגל הצרפתי על ידי המאמן דידייה דשאן, היה יכול לעשות במונדיאל הזה ניסים ונפלאות עם אלג'יריה.
נאסרי. היה יכול להוסיף לאלג'יריה המון (Gettyimages)
הצלצול הגואל
פגהולי שונה מנאסרי רק בעצם הבחירה. גם הוא נולד בצרפת, גם הוא יכול היה להימנות על הסגל של הטריקולור למונדיאל וגם הוא פרץ בגיל צעיר כשחתם בוולנסיה בגיל 21. למעשה, הקשר כבר עבר בשדרת הנבחרות הצעירות של הטריקולור ואפילו זומן לסגל הבוגר לפני שש שנים, כשהיה רק בן 18. הוא זכה למחמאות מארסן ונגר, שתיאר אותו כ"שחקן יוצא מן הכלל" ו"חיה פיזית", אבל בדיוק כמו דייגו קוסטה, בחר בסופו של דבר בנבחרת שרצתה אותו יותר.
שלא תבינו לא נכון, רמת המשחק בכדורגל האלג'יראי עלתה מאוד בשנים האחרונות, מתקנים ראויים יותר נבנו, ובמדינה השקיעו לא מעט בפיתוח שחקנים צעירים. אלא שהאוצר הגדול ביותר הוא אותם בני מהגרים, שהגיעו ברובם לדרום לצרפת ועדיין מחזיקים בתעודת זהות אלג'יראית. בנבחרת הלאומית החליטו לשים סוף לזליגת הכישרונות, ובזמן שצרפת שוקלת מה לעשות עם פגהולי, באלג'יריה עבדו.
לפני ארבע שנים צלצל המאמן לשעבר רבאח סעדאן לקשר, וביחד עם הקפטן לשעבר יזיד מנסורי, שכנעו אותו להגיע למשחק הידידות מול מאלי. אפילו נשיא ההתאחדות האלג'יראית, מוחמד ראוראוה, פגש אותו במיוחד כדי לשכנע אותו לבחור נכון. חצי שנה מאוחר יותר ההחלטה נעשתה, בפברואר 2012 פגהולי כבר ערך את הופעות הבכורה שלו במדים הלאומיים החדשים, ובמשחק מול בלגיה לפני שבוע וחצי הוא כבש מהנקודה הלבנה וסיים 28 שנים ללא שער אלג'יראי במונדיאלים. כנראה שהיה שווה.
פגהולי. "שועלי המדבר" הקדימו את הטריקולור (Gettyimages)
מי על המפה?
אלג'יריה היא לא רק פגהולי. הערב, כשהיא תתמודד בקוריטיבה מול רוסיה על מקום בשמינית הגמר, היא תגיע עם סגל שמורכב כמעט על טהרת הליגות הגדולות של אירופה. תמצאו שם נציגים של נאפולי, אודינזה, אינטר, טוטנהאם, פורטו, ספורטינג ליסבון וקבוצות גדולות אחרות.
מבין כל הנציגים, שימו עין על זה של טוטנהאם, נביל בינטאלב. הוא בסך הכל ילד בן 19, אבל גם את הסיפור שלו אתם מכירים: נולד בליל, שיחק בנבחרות הצעירות של צרפת, קיבל אינסוף חיזורים מההתאחדות האלג'יראית, כבש שער בבכורה שלו בנבחרת בפברואר האחרון, ויחזיק הערב את מרכז השדה של הנבחרת הערבית היחידה במונדיאל הנוכחי.
הנתונים שלו בטוטנהאם מראים שהוא מוסר 60 מסירות במשחק, מדייק ב-88% מהן ואם חשבתם שזה מזכיר את טריק המסירות הקצרות של צ'אבי, תשמחו לדעת שגם 85% מהכדורים הארוכים שלו אכן מגיעים ליעדם. אל תתפלאו אם אחד מהכדורים האלה יהיה זה שיכריע את זהות העולה השנייה מבית 8.
"המטרה שלנו תמיד הייתה להעפיל לשמינית הגמר וההבדל היחיד הוא שעכשיו גם יש לנו הזדמנות אמיתית לעשות את זה", אמר כובש השער הראשון מול דרום קוריאה, איסלאם סלימאני. "אני מאמין לחלוטין שאנחנו יכולים לנצח ולעלות", אמר מן הצד השני מאמן נבחרת רוסיה, פאביו קאפלו, "למרות שהפסדנו, שיחקנו טוב נגד בלגיה, ובכל מקרה, כפי שאמרתי לפני המונדיאל, החזרה שלנו לטורניר אחרי 12 שנה חשובה בעיקר כדי להבין את מקומנו על מפת הכדורגל העולמית".
הערב נדע האם במפה הזאת מסומן שאפילו העולה האפריקאית האחרונה למונדיאל היא עדיין עדיפה ואנרגטית יותר מהנבחרת שניצחה את ישראל 0:4 ברמת גן.
בנטאלב. אחוז מסירות נהדר (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?