השופט ששרק מה שהוא ראה

  מאת: רון עמיקם      צילום: מסך

השופט צבי שריר, שהלך אתמול לעולמו בגיל 71 כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות, נחשב לאחד השופטים הקשוחים והבלתי מתפשרים בתולדות איגוד השופטים. שופט שלא התבייש לומר את דעתו ולא התרגש משחקנים או ממאמנים. שופט שהגיב בתקיפות, לעיתים אפילו בצורה שנראתה דרמטית מדי, לאירועים על הדשא. עם זאת, הוא מעולם לא השתולל בהחלטות שלו וזכורים מקרים רבים בהם דאג להזמין שני שחקנים מתקוטטים, לדרוש מהם לחיצת יד ולהעדיף אותה על פני שליפת כרטיסים.

שריר (אז צבי גלידמן) החל את דרכו בליגה הראשונה בגיל 22 בדרך מקרה. הוא נבחר לשמש כקוון של השופט משה מזרחי במשחק בין הפועל ירושלים לבני יהודה בקטמון, בשלהי עונת 1964/65. מזרחי לא חש בטוב וכנהוג באותה תקופה, לא היה שופט רביעי. הקוון גלידמן נטל את המשרוקית. המשחק הבא שלו היה רק בעונת 1970/71, כאשר עלה בדרך הטבעית מליגה א' לליגה הלאומית (הראשונה אז). הוא שפט ברציפות במשך 21 עונות, עד לסיום עונת 1989/90. במהלך 317 משחקים בליגה הראשונה, הוא הרחיק 41 פעמים וסימן 99 פעמים על הנקודה הלבנה.

הוא זכור בעיקר בגלל שני מקרים: הפחות זכור הוא פיצוץ הדרבי הפתח-תקוואי של עונת 1979/80. בדקה ה-80 של אותו משחק עלתה מכבי ליתרון מכריע של 1:5 על הפועל. המגן יעקב בוטבול תיקל – לדעת שריר בפראות יתר – שחקן של מכבי, והורחק. שחקני הפועל לא הסכימו עם ההרחקה, ולטענת שריר, סדרן של הפועל פ"ת תפס אותו בגרונו והביא אותו לשרוק לסיום. זה היה המשחק היחיד בליגה הראשונה אותו הפסיק שריר, על אף שבית הדין אישר את התוצאה.

המקרה השני (והזכור יותר) הוא משחק האליפות חסר התקדים של עונת 1985/86, בין האלופה והמוליכה מכבי חיפה לבין המארחת הפועל ת"א. באופן יוצא דופן, הביאה ההגרלה לכך שאחת משתי הקבוצות תזכה באליפות בסיום המשחק. בלומפילד היה מפוצץ והערוץ הראשון החליט בצעד חסר תקדים לשדר ישירות את המשחק, דבר שלא קרה קודם. בדקה ה-86 הגביה משה סיני כדור לרחבה, אלי יאני היה בעמדת נבדל, אבל הכדור כוון לעברו של גילי לנדאו שהקפיץ מעל אבי רן ז"ל לרשת, וכבש שער אליפות. שריר פסק כי יאני היה בנבדל פסיבי ואישר את השער. עד היום טוענים בחיפה כי יאני היה במסלול הכדור, ולא סלחו לשריר.

האיש נחשב לאחד מהטובים שבשופטים. למרות חזותו המאיימת, כרסו הבולטת וקרחתו הבוהקת, הוא היה שופט ששרק מה שראה. הכנות הזו הרחיקה אותו בסופו של דבר מאיגוד השופטים.

יהי זכרו ברוך.