מאת: אייל לחמן צילומים: gettyimages
זו תהיה הופעתה הראשונה של נבחרת ברזיל לאחר שתי המפלות האחרונות שספגה בגביע העולם. לאחר השביעייה מול קרוס ומולר, ברזיל עוד ניסתה להציל משהו ולזכות במקום השלישי, אך כבודה נרמס שוב ב-3-0 להולנד. נצא מנקודת הנחה שמשחק הידידות שייערך הלילה במיאמי (04:00, שידור חי בספורט1), נקבע עוד לפני המונדיאל, אך ברור שהיריבה האחרונה שברזיל צריכה כבר במשחק הראשון בדרכה החדשה היא קולומביה.
המסקנה הראשונה בברזיל מהפיאסקו בחצי הגמר הייתה להפסיק להחזיק בכדור קרוב לרחבת ה-16. גינטר נצר וגלן הודל, הקשרים של שנות ה-70 וה-80, היו נוגעים בממוצע בכדור במשך עשר שניות. שווינשטייגר, חדירה וקרוס נגעו בו מול ברזיל בממוצע במשך פחות משנייה. פרננדיניו ולואיז גוסטבו נגעו בו בין 4.5 ל-6 שניות בממוצע, ולכן היה קל לחטוף מהם את הכדורים.
הלילה נראה אם בברזיל למדו את הלקח, כי כל איבוד כדור יבליט את קולומביה, אחת הנבחרות המהירות בעולם. זוניגה, ארמרו, איברבו וקאורדאדו, שני מגנים ושני קשרים, הם ארבעה מסחררים. עם שחקני כנף כאלה וכמות גדולה של כדורי רוחב, יש צורך בחלוצי רחבה. ולקולומביה יש בשפע.
דונגה. ברזיל תולה בו תקוות רבות
שימו לב לרשימה: יאו גוטיירס, שפתח בסערה את העונה בריבר פלייט עם שישה שערים בחמישה מחזורים; אדריאן ראמוס, שכבר הספיק לכבוש פעמיים במדי קבוצתו החדשה דורטמונד; פרדי מונטרו, שהרשית 13 פעמים עבור ספורטינג ליסבון; קרלוס באקה, שכבש בסביליה 14 שערים בעונה שעברה ופתח את הנוכחית עם שער בניצחון על אספניול; דורלן פאבון, שכבש עבור מונטריי המקסיקאית כבר שבע פעמים בשבעה משחקים; ג'קסון מרטינס, שהבקיע 20 בעונה הקודמת ופתח את הנוכחית עם ארבעה בשלושה משחקים; וכמובן, רדאמל פלקאו. רחמים על דונגה, שלא לכך חלם בקאמבק שלו.
מאחורי החלוצים האימתניים, לקולומביה יש את חאמס רודריגס או קווינטרו הצעיר, אך בעיקר את זה שחתם בפרמייר-ליג. לא פלקאו, אלא קרלוס סאנצ'ס. יפה לראות שהקשר המרשים הזה זכה להכרה ולהערכה על העבודה השקטה שהעניק לנבחרתו וזכה לחוזה באסטון וילה של פול למברט, הסקוטי הקשוח.
המפגש הקודם בין ברזיל לקולומביה, היה ברבע גמר המונדיאל
בחזרה לפלקאו. כשמנג'רים נשאלים על התכונה החשובה ביותר בשחקן, "יציבות" היא אחת התשובות הראשונות. זו גם תכונתו הבולטת של הקולומביאני. לא אשכח את העונה שבה גילינו את "אל טיגרה", ב-2009/10 , כשהחלוץ כבש 25 שערים (פתח ב-26 משחקים בהרכב) במדי פורטו. במקביל, דרום אמריקאי אחר, אוסקר קארדוסו, הבקיע 26 במדי בנפיקה.
אז תהו אם שני הסקוררים יוכלו לכבוש גם מחוץ לפורטוגל, ופלקאו נתן מהר את התשובה עם 52 שערי ליגה בשנתיים במדי אתלטיקו מדריד. היציבות שלו נוצרת מרעב בלתי נשלט לכיבושים. לא תמצאו אותו מכדרר כמעט. את הדרך אל הרחבה הוא מפלס בתנועה ללא כדור, תמיד לעומק, עם צעדים ארוכים המזכירים ריחוף של רץ משוכות. קארדוסו, להבדיל, עזב רק הקיץ את פורטוגל וחתם בטרבזונספור הטורקית.
אשר למנצ'סטר יונייטד, היא כבר החתימה פעם חלוץ שעבר פציעה קשה ופגעה בול – רוד ואן ניסטלרוי. גם את פלקאו צירפה יונייטד לאחר היעדרות ארוכה. לי לפחות אין ספק: מנצ'סטר זכתה בחלוץ הטוב בעולם.
מה דעתך על הכתבה?