עונת הבכורה של קסאמירו הייתה משב רוח רענן עבור מנצ'סטר יונייטד, שהנחיתה בקיץ 2022 את אחד הקשרים היציבים ביותר בעשור האחרון הכדורגל האירופי. עם קורות חיים מרשימים בריאל מדריד, שכללו זכיה ב-18 תארים שונים (כולל חמישה גביעי אירופה), לקסאמירו היה חלק חיוני בשלישיית הקישור הקסומה שכללה את טוני קרוס ולוקה מודריץ' באחת התקופות המרשימות ביותר בתולדות מועדון הפאר הספרדי.
ההגעה שלו לתיאטרון החלומות הצטיירה כמהלך מחושב ונבון לכל הצדדים המעורבים: ריאל המשיכה בניסיונה להצעיר את הסגל המעוטר, יונייטד צירפה שחקן מנוסה במטרה לאזן את חדר ההלבשה שנבנה מחדש על ידי אריק טן האח והשחקן עצמו קיבל הזדמנות נוספת באחד המועדונים הגדולים בגלובוס. עונתו הראשונה של הברזילאי הוותיק הייתה גם שנתו הראשונה של טן האח בתפקיד, שהפקיד את מפתחות הקישור בידיו של קסאמירו – החלטה שהשתלמה ליונייטד ובגדול. הוא היה אחד השחקנים הבולטים של השדים האדומים, שזכו בגביע ראשון (גביע הליגה) אחרי שש שנים שחונות, בסיום אותה עונה הקבוצה חזרה לליגת האלופות והלך הרוח הכללי היה שימים מבטיחים מאוד צפויים ליושבי תיאטרון החלומות בעידן החדש בצד האדום של מנצ'סטר.
עונתו השניה של קסאמירו הייתה תמונת מראה של העונה כולה של השדים האדומים, שלא רק שלא עשו את השדרוג המתבקש בהשוואה לשנה שעברה, אלא חוו בפועל עונה מביכה בכל קטגוריה אפשרית. "ממש כמו בברייטון, העיר שלכם כחולה!", שאגו אוהדי ברייטון לעבר שחקני יונייטד בזמן שהם ירדו מכר הדשא באצטדיון אמריקן אקספרס במחזור הליגה האחרון, דווקא לאחר שקבוצתם הפסידה לחניכיו של טן האח במשחק שנעל את עונת הפרמיירליג. הסרקזם של אוהדי השחפים היה חד והגדיר במדויק את הלך הרוח בליגה כולה כלפי יונייטד בגרסת עונת 23/24: פגיעה, מושפלת וחסרת זהות. קסאמירו הוא כמובן לא הסיבה היחידה שהובילה לכך שיונייטד סיימה במקום השמיני בטבלה, המיקום הנמוך בתולדותיה מאז הקמת הפרמיירליג, אולם באותה נשימה קבלת ההחלטות שביצע, התפקוד הלקוי והעייפות הכללית שהציג הם כולם מרכיבים קריטיים בעונת שפל חסרת תקדים באולד טראפורד.
את ההידרדרות ביכולתו של הברזילאי המנוסה ראו כבר בשלבים מוקדמים של העונה. היא באה לידי ביטוי, בין היתר, בחוסר המשמעת שהציג. הוא הוצהב לעתים קרובות, נראה מותש ומרוקן מאנרגיות ובעיקר כצל של עצמו, אפילו בהשוואה לעונתו הראשונה באדום ועל אחת כמה וכמה בהשוואה לימי התהילה המרשימים שלו בסנטיאגו ברנבאו. "עדיף לקסאמירו לפרוש מכדורגל, לפני שהכדורגל יפרוש ממנו", אמר לאחרונה הפרשן הבכיר, ג'יימי קראגר, שלא היסס לבקר אותו באופן ישיר כבר בתחילת השנה ורק החריף את הטון בשבועות האחרונים.
קראגר הוא מבכירי הפרשנים בממלכה ואגדת כדורגל מקומית בליברפול, שהיה שותף לזכיה היסטורית בליגת האלופות ב-2005 ובראיה רחבה יבשתית יותר הוא נמצא במרחק שנות אור מקסאמירו והישגיו באחת הקבוצות האטרקטיביות שאי פעם פיארו את ריאל מדריד, אבל למרות שאמירתו הצטיירה כמזלזלת למדי, היה בה מן האמת. הערב בו יונייטד הושפלה בסלהרסט פארק על ידי קריסטל פאלאס לאחרונה היה נקודת השפל של הקבוצה השנה בה ספגה את הפסדה הכבד ביותר העונה (4-0) ולקסאמירו היה חלק מרכזי באותו ערב עגום בדרום לונדון. הוא פשוט נראה אבוד על הדשא, טעה באופן עקבי ונראה ההיפך המוחלט ממה שייצג בשלבים מוקדמים יותר של הקריירה שלו.
קסאמירו עצמו לא נשאר חייב והגיב להערותיו של קראגר כשטען: 'יש פרשנים שמצביעים על הגיל כמכריע, אבל תראו את חברי הקרוב, טיאגו סילבה ואת מה שהוא מציג בגיל 39. גם קווין דה בראונה או מוחמד סאלח כבר מעל גיל 30. הגיל לא חשוב, אני מאושר במנצ'סטר יונייטד, מרגיש רענן ורוצה להצליח פה", ענה.
קראגר לא ניסה באמירותיו לאלץ את קסאמירו לפרוש, אלא הציע שהשחקן הוותיק יעזוב לטובת ליגה שראויה ומתאימה לקריירה שלו בנקודת הזמן, כשרמז שהליגה הסעודית או ה-MLS האמריקאית הן אופציות ריאליות ומכבדות יותר. המלכוד שבו יונייטד עצמה נמצאת הוא שבקיץ עמוס בסימני שאלה שילווה בעזיבת מספר רב של שחקנים, קסאמירו מחזיק בחוזה כבד לשלוש שנים נוספות ולא עושה שום סימן על רצון לוותר על התגמול הכספי הכרוך בו. נורה אדומה נוספת באשר להתנהלות המועדון היא ההחלטה יוצאת הדופן לפני שנתיים להעניק לשחקן שהגיע בגיל 30 וכשברור שהוא כבר מעבר לשיאו חוזה עתק לחמש שנים, שמציב עכשיו את מנהלי המועדון בצומת דרכים מורכב.
כשהסיכוי להעפיל למפעל אירופי כלשהו דרך הליגה נמוג באופן רשמי בעקבות התוצאות במחזור האחרון, לשדים האדומים נותר משחק אחד בלבד על מנת להציל עונה שלמה ולא פחות חשוב מכך – את העתיד של רבים מאנשי המועדון על ומחוצה לכר הדשא. הבעיה המרכזית שעמה הם צפויים להתמודד היא שיריבתם הערב בגמר הגביע האנגלי (17:00, ספורט1), האלופה והיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי, לא עתידה להתחשב בבעיותה של השכנה מהצד האדום של העיר ותנסה להשלים דאבל על חשבונה.
מרכז השדה של סיטי, בהנהגתו של הקשר האחורי הטוב בליגה (ויש שיאמרו בעולם) רודרי, מייצג את ההיפך המוחלט מהכאוס השורר באולד טראפורד, עם קו מחשבה ברור, עקביות ומנהיגות, שהצליח עד כה השנה בליגה לגבור על יריבים מאתגרים משמעותית מקאסמירו וחבריו לקבוצה. עם זאת, לגביע – על אחת כמה וכמה כשמדובר בגביע האנגלי – חוקים משלו, ובוומבלי עמוס אנרגיות ותקוות כשעיני הממלכה כולה ישאו לכיוונו של האצטדיון הלאומי, לקסאמירו ויונייטד זה משחק של להיות או לחדול.
משחק אחד נקודתי וקריטי שיסמל מאבק על מנת להציל עונה שלמה כדי להראות שהגאווה האישית של המועדון – ומי שאמור להיות המנוע שלו בקישור- עדיין יכולה לבוא לידי ביטוי, דווקא במפעל העתיק ביותר בעולם.
מה דעתך על הכתבה?