רמי גרשון וא עוד לא חתם רשמית במכבי חיפה, אבל הוא אמור להתחיל את האימונים ולהישאר בקבוצה שבה הוא הפך כמעט לסמל, למרות שהוא ממעט מאוד לשחק ובעיקר נמצא על הספסל. היום השתתף גרשון בפודקאסט של הקבוצה וחשף כמה פרטים מעניינים על עברו וגם מתוך חדר ההלבשה במכבי חיפה.
"הקהל בבלגיה שונה מבארץ, שם הקהל הרבה יותר מורכב ממשפחות. היו בבלגיה משפחות שהיו ממש מתאהבות בי", אמר גרשון על התקופה שלו בגנט, "חלק מהמשפחות ממש נוסעות למדינות אחרות כדי לראות אותך משחק. אני בסגנון שלי, לא איזה כוכב, אני שחקן הגנה או פועל שחור. לאופי הזה יש באירופה הרבה קהל".
על ההגעה למכבי חיפה אחרי הקריירה באירופה: "זה לא הלך בלשון המעטה. עד היום כשאני מסתכל אחורה זה עושה לי תחושות לא נעימות, ממש כמו סטירה מצלצלת. אני יכול לנתח שעות מה לא עבד. עד אז לא ידעתי מה זה להיות לא טוב, בכל הקבוצות שהייתי עד אז הרגשתי שאני שחקן טוב. בעונות מוצלחות, ובעונות שפחות, אני הייתי עושה את העבודה שלי. בגיל 29 אחרי שעשיתי דברים יפים פתאום הרגשתי חסר אונים במכבי חיפה, שאני מאבד ביטחון. אתה מגיע למשחק ולא יודע מה אתה הולך לעשות. הייתי מגיע למשחק עם תחושה של "אני לא יודע מה יהיה היום".
על הפציעות הרבות בקריירה: "לצערי עברתי הרבה פציעות וניתוחים בקריירה, ודווקא בעונות יפות. התקופה שהייתי פצוע הייתה קשה יותר מהתקופה שלא שיחקתי טוב בגלל שבשביל שחקן כדורגל להיות פצוע זה כמו להיות ציפור שלא יכולה לעוף, כמו אהבה נכזבת".
על איך זה היה לחוות את הצ'מפיונס ליג עם קבוצה ישראלית?: "מדהים. הייתי גם עם סטנדרד ליאז' וגם עם גנט שעלו אוטומטית לבתים, אבל במכבי חיפה זה היה ממש מסע, לעבור קבוצות שעל הנייר הן יותר בכירות. והמשחק בחוץ מול הכוכב, כשברק הכניס אותי בדקות האחרונות כדי לעזור בנגיחות, זו הייתה חוויה מדהימה".
על בת זוגתו נטע אלחימיסטר: "יום אחד היא תופסת אותי לשיחה, בעונה השלישית בחיפה (2019/20), ואני בן אדם שסובל בשקט, לא מספר על מה שאני חווה לרוב. היא ביקשה ממני לספר לה מה אני מרגיש, אמרתי לה כואב לי שאני לא מצליח להתאושש מהפציעה והיא שאלה אותי אם לא הגיע הזמן לפרוש, אמרה שאני בן 32 וכשאתה לא מצליח, אז תהיה בבית אני אפרנס אותנו".
על החיים עם בת הזוג: נטע של האינסטגרם ונטע של החיים שונות לגמרי, אני ונטע לא יוצאים מהבית הרבה, אנחנו זוג הכי "סאחי" ו"זקן" שיש. נטע היא הבן אדם הכי מדהים שאני מכיר בחיים שלי, מודה לאלוהים שזו בת הזוג שלי.
על התחרותיות במכבי חיפה: "מכבי חיפה זה מועדון שתמיד רוצה להשיג, אין שובע. זה הדנא של המועדון, אמנם על נייר השגנו אליפויות… אבל מה שמניע את חיפה זה שאסור להפסיק, וזה שאני אומר, שאני לא רוצה להפסיק לשחק, זה בגלל הרעב הזה. אני רוצה להמשיך. כל עוד יש לי את הרעב הזה. אני יודע שאני מתאים לרמות האלו. שאלו אותי אנשים על למה אתה צריך את הסיטואציה הזו של "לשחק לא לשחק, ספסל לא ספסל", אמרתי להם שאני רוצה להיות בקבוצה גדולה, תחרותית.
מה דעתך על הכתבה?