אופ"א הרחיקה אתמול (ראשון) את מירלינד דאקו משני משחקים ביורו 2024 והחלוץ ייעדר מהמשחק של נבחרת אלבניה הערב נגד ספרד (22:00, ספורט1) וגם משמינית הגמר אם נבחרתו תעפיל לשם באופן מפתיע. בבלקן לא הופתעו מההרחקה, בטח כשמדובר בדאקו.
אחרי ה-2:2 הדרמטי של אלבניה נגד קרואטיה במחזור השני בבית ב', דאקו נטל מגאפון והצטרף לקריאות של אוהדי נבחרתו (וחלק מאוהדי קרואטיה): "להרוג את הסרבים". השחקן לקח חלק פעיל בשירים נוספים ובקריאות גם נגד צפון מקדוניה ולמרות שהתנצל, הוא הורחק.
בסגל של נבחרת אלבניה יש כמה שחקנים שנולדו בגרמניה ושוויץ ובילו בהן כל חייהם. יש גם מקדונים, יוונים ואפילו איטלקי, ספרדי ואנגלי – כולם בנים למשפחות ממוצא אלבני, אבל רק שניים נולדו בקוסובו השסועה ודאקו הוא אחד מהם. והוא לאומן מארץ הלאומנים.
עד לפני שנה דאקו ייצג את נבחרת קוסובו. ב-2018 הוא אפילו היה חלק מהנבחרת הצעירה שהובסה פעמיים על ידי ישראל. בעונת 2022/23 פרץ במדי מורה הסלובנית עם 23 שערים בכל המסגרות ולפני שבקוסובו הספיקו למצמץ, אלבניה קראה לו והוא נענה בחיוב. אופ"א נתנה אישור ודאקו עבר מהאלבנים של קוסובו לאלבנים של אלבניה.
בקוסובו מאוד כעסו על ההתאחדות של אלבניה באותם ימים והאשימו ב"גניבת שחקנים". זה סיפור קצת טריקי כי כ-90 אחוז מאוכלוסיית קוסובו שייכת לעם האלבני ובאופן מעשי כמעט כל כדורגלן מקומי יכול לבחור בין שתי נבחרות. היחסים הם של אהבה ואחווה, אבל בשנים האחרונות היו גם מתיחויות סביב מסעות שכנוע של ההתאחדות האלבנית "לערוק" אליה.
דאקו עבר נבחרת, אבל הלב נשאר בקוסובו ובמאבק העצמאות שלה. ואם מישהו חשב אחרת, הוא קיבל תזכורת מוחשית בספטמבר 2023, אחרי שהחלוץ הנפיץ כבש את השער הראשון (והיחיד) שלו בנבחרת אלבניה. דאקו שבינתיים כבר הספיק לעבור לרובין קאזאן, נכנס כמחליף נגד פולין במוקדמות יורו 2024 וקבע 0:2 בטיראנה. מיד אחר כך רץ לחגוג, הוריד חולצה והדליק את הבלקן.
כשהוריד את החולצה, דאקו חשף קעקוע גדול על הגב, עם הכיתוב Katana 138. ומכאן להסברים: קטאנה היה הכינוי של אגים רמדאני ו-138 היה שמו של הגדוד עליו פיקד בארגון הגרילה "צבא שחרור קוסובו".
רמדאני היה אחד ממפקדי הארגון והשתתף בקרבות רבים במלחמת קוסובו בחצי השני של שנות ה-90. "צבא שחרור קוסובו" נחשב לאכזרי במיוחד ובכירים בו נחשדו בפשעי מלחמה שכוללים טיהור אתני של סרבים וצוענים, אלימות מינית וסחר באיברים.
בעיני העם האלבני בקוסובו, צפון מקדוניה ואלבניה, אנשי הארגון היו לוחמי חופש שנאבקו נגד הכובש הסרבי. בשלבים ארוכים מהמלחמה הם גם נתמכו על ידי נאט"ו – אבל במלחמות הבלקן כמו במלחמות הבלקן – סיפורי הזוועות הדו צדדיים כוללים גם עדויות על פשעים מזעזעים של הקוסוברים, ולא רק נגדם.
לפני שעלה על מדים, אגים רמדאני כבר מצא את הנתיב לחיי משפחה נוחים בשוויץ. אבל ב-1998 הוא עזב את אשתו ושלושת ילדיו ונסע לשדות הקטל במולדתו – מה שמגדיל את אתוס הגבורה. עיקר הפעילות שלו הייתה בסמוך לאלבניה, שם עמל כדי לפרוץ את הגבול ולסייע לארגון לקבל משלוחי נשק מאלבניה.
באפריל 1999 התחוללו קרבות קשים בכפר קושארה הסמוך לגבול בין קוסובו לאלבניה. רמדאני נהרג ועלה דרגה: ממפקד נערץ לגיבור עממי. עד היום הוא אחד מ-21 אנשים בלבד שזכו לעיטור הגבוה "גיבור קוסובו". בערים מרכזיות יש רחובות ואתרים על שמו ופסלים שלו.
מירלינד דאקו היה בן שנה ושלושה חודשים כשאגים רמדאני נהרג, אבל בבית הוא ינק "סיפורי גבורה" של מפקד גדוד 138 ב"הצבא לשחרור קוסובו". שניהם נולדו במחוז ג'ילאן ודאקו מצא גיבור הרבה לפני שהפך לכדורגלן מקצועני. כמו הרבה צעירים קוסוברים, הוא קעקע את הכינוי של רמדאני לצד מספר הגדוד עליו פיקד.
חשיפת הקעקוע אחרי השער נגד פולין, גרמה לגלים גבוהים באזור. "לא הכרתי את מירלינד, אבל המחווה הזו שימחה אותי", אמרה אלמנתו של רמדאני, שוקרייה, "הוא העלה את הגיבורים שלנו לבמה המרכזית. מאוד התרגשתי כשהוא הוריד את החולצה וראיתי את הקעקוע. אני חושבת שזה ריגש גם כל משפחה של מי שמת מוות קדושים למען המולדת".
דאקו עצמו אמר אחרי המשחק: "אני מקדיש את השער הזה למשפחה שלי, אבל גם לכל הגיבורים של קוסובו, שהקריבו את חייהם למען החירות". כמה שבועות לאחר כן היה מי שדאג לארגן מפגש בינו לבין שוקרי רמדאני והוא העניק לה חולצה שלו.
בסרביה ההתרגשות כמובן הייתה מסוג אחר לגמרי. אם בקוסובו ואלבניה אגים רמדאני נחשב לגיבור לאומי, עבור הסרבים הוא רוצח ופושע מלחמה. "הקעקוע של דאקו הרתיח את סרביה", דיווחו בכלי תקשורת בבלקן וסיפרו שראשי ההתאחדות יצרו קשר עם אנשי אופ"א ודרשו להעניש את החלוץ בחומרה.
בעיתון הקוסוברי "טלגרפי" מיהרו להגיב ואחר הפובליציסטים כתב: "הדרישה של סרביה מגוכחת. הם מדברים על אגים רמדאני, אבל לא על הפושע סלובודן מילושביץ' – הטרוריסט היחיד בבלקן, שגם ביצע פשעים נגד האנושות, כולל בקוסובו".
דאקו מן הסתם לא נענש על חשיפת הקעקוע בספטמבר האחרון, אבל כשהצית את הקהל האלבני עם קריאות "מוות לסרביה" באופ"א אמרו עד כאן. הסכסוך הסרבי-קוסוברי מלווה טורנירים גדולים כבר כמה שנים, מהמשחקים בין סרביה לשוויץ של גרניט ג'אקה וג'רדאן שאקירי במונדיאלים, עד האלימות המילולית ביציעים ביורו 2024 בגרמניה. דאקו הוסיף כמה קיסמים למדורה וכשמדובר בו – אף אחד בבלקן לא הופתע.
מה דעתך על הכתבה?