המעבר של דני אבדיה לפורטלנד הלילה היה מפתיע. אמנם הוא היה אחד השמות החמים לעבור בטרייד הקיץ, אך הציפייה הייתה שהוא יעבור לקבוצת פלייאוף. בקיץ שעבר דני חתם על חוזה של 55 מיליון דולר ל-4 שנים, חוזה שיורד עם השנים. הפריצה שלו בעונה החולפת הפכה את החוזה הזה לאחד הנוחים בליגה. קבוצות שמשלמות חוזים גבוהים מאוד לכמה כוכבים היו אמורות להתנפל על שחקן כנף מגוון, שתורם הגנתית והתקפית, עם חוזה כזה.
אבל מי שהתנפלה היא פורטלנד, מה שאומר שאבדיה עובר מקבוצה אחת בבנייה לקבוצה אחרת בבנייה. הבלייזרס שילמו מחיר גבוה עבור הפורוורד הישראלי: שתי בחירות סיבוב ראשון, כולל בחירת סוף לוטרי הלילה, שתי בחירות סיבוב שני ומלקולם ברוגדון, שאמור לעורר עניין כלשהו בקבוצות גדולות ועשוי להיות שווה אפילו בחירת סיבוב ראשון נוספת. לפני כל דבר אחר, זו כמובן חבילת הנכסים המרשימה ביותר שאי פעם ניתנה עבור שחקן ישראלי. החבילה הזו מבהירה את המעמד של דני ב-NBA כרגע, וושינגטון לא הייתה מעבירה אותו תמורת פחות מזה.
הבשורה הטובה היא שאבדיה עבר מקבוצה בתהליך בנייה שנראה רע וידרוש עוד שנים ארוכות לקבוצה שנמצאת בתהליך בנייה הרבה יותר מוצלח. פורטלנד עדיין בשלב בו היא מלקטת שחקנים ופחות עסוקה בשאלה איך הם ייראו ביחד כקבוצה, אבל השחקנים שהיא מלקטת מבטיחים מאוד. סקוט הנדרסון, שיידון שארפ ודונובן קלינגן שנבחר שביעי הלילה זו שלישייה של רכז, פורוורד וסנטר בני 20-21 עם גג גבוה מאוד, שלישייה שבהחלט ניתן לדמיין קבוצה איכותית שנבנית סביבה בחצי השני של העשור. אבדיה ואנפרני סיימונס יוכלו להשלים חמישייה של שחקנים בני 25 ומטה שיש בה משהו מהכל.
אבל מוקדם לדעת איך פורטלנד תיראה בעונה הבאה, לג'נרל מנג'ר ג'ו קרונין צפוי עוד קיץ ארוך. הוא בחר בקלינגן בדראפט למרות שבקיץ שעבר הוא הביא לקבוצה בטריידים את דיאנדרה אייטון ורוברט וויליאמס, שני שחקני פנים בלי קליעה מבחוץ. אייטון במיוחד הופך למיותר עם ההגעה של קלינגן, והוא מצטרף לג'רמי גרנט שסביר להניח שיעבור בטרייד במהלך הקיץ וכבר מעורר עניין אצל כמה מהגדולות. ניתן לשער שפרט לשלושת הצעירים כולם בסגל עוד עשויים למצוא את עצמם עוברים בטרייד תמורת בחירות עתידיות ושחקנים צעירים יותר, או לוקחים חלק במהלך גדול יותר. זה נכון לרוב-וויל, סיימונס ומומחה ההגנה מאטיס תייבול.
וזה נכון גם לדני אבדיה. מכיוון שפורטלנד בשלב אגירת הנכסים וביצוע מהלכים עם מחשבה על העתיד היחסית רחוק, לא מופרך שתיווצר סיטואציה בה דני ימצא את עצמו עובר בטרייד נוסף במהלך הקיץ. החוזה שלו ממשיך להיות אטרקטיבי מאוד לקבוצות גדולות, ויכול להיות שאחת כזאת תתעקש לכלול אותו במהלך שהיא מבצעת שייתן לבלייזרס נכסים עתידיים שהיא מאוד מעוניינת בהם. אבדיה נמצא בתקופת ביניים בה הוא יכול להתאים גם כחלק משלד עתידי וגם לקבוצה שרוצה לנצח עכשיו. אבל כרגע ההנחה הסבירה יותר היא שקרונין הביא את אבדיה, ושילם עליו מחיר לא מבוטל, במטרה לבנות עליו כפאוור פורוורד העתידי שלו.
להורדת אפליקציית וואלה ספורט לחצו כאן
בזמן שהבשורה הטובה היא שתהליך הבנייה של פורטלנד נראה הרבה יותר טוב מזה של וושינגטון, הבשורה הרעה היא שזה קורה במערב, שרק נהיה יותר ויותר קשה. המערב מכיל גם כמות לא הגיונית של קבוצות טובות כרגע וגם כמות לא הגיונית של קבוצות מבטיחות לעתיד. מאוד יכול להיות שפורטלנד תהיה הקבוצה החלשה במערב בעונה הקרובה, כי כל שאר הקבוצות הצעירות נמצאות בשלב מתקדם יותר של תהליך הבנייה. זה יהיה נכון במיוחד אם אכן יהיו טריידים על גרנט ואייטון, וזה כנראה גם הכיוון הנכון מבחינת הבלייזרס לקראת דראפט 2025 שנחשב לאיכותי מאוד.
זה אומר שאבדיה כנראה שוב ימצא את עצמו בקבוצה שלא ממש מנסה לנצח בשנה הקרובה, ומכיוון שרוב המשחקים שלה הם מול קבוצות המערב היא תפסיד את רובם גם אם הצעירים יתקדמו מהר מהצפוי. זה מתסכל להיות במצב הזה למשך כמה שנים, אך לפחות במקרה של פורטלנד יש סיכוי לאופק אחר בעתיד הקרוב יותר. בחירה גבוהה בדראפט הבא אמורה להוביל את קרונין לתחושה שהוא צבר מספיק כישרון ויכול להתחיל לחשוב איך לבנות סביב הכישרון הזה סגל מנצח. הטרייד על דני הוא כבר צעד אחד בכיוון הזה, טרייד על שחקן מעט וותיק יותר משלד הצעירים שיוכל לתרום באופן מיידי ברגע שהקבוצה תתחיל לחשוב ברצינות על פלייאוף.
מה יהיה התפקיד של אבדיה בעונה הקרובה? קשה לדעת לפני שנקבל את התמונה המלאה של הסגל. אם גרנט לא יעבור בטרייד, והחוזה הגדול והארוך שלו עלול לעורר קשיים למצוא את המהלך הנכון, הסיטואציה תהיה הרבה יותר מורכבת כי גרנט הוא הפאוור פורוורד הפותח כיום. גם אם הוא ואייטון כן יעברו השאלה היא את מי פורטלנד תקבל בתמורה. לכן נתעמק בשאלה הזאת רק בהמשך הקיץ.
התקווה היא שהתפקיד של אבדיה בפורטלנד בעונה הקרובה יהיה דומה כמה שיותר לתפקיד שלו בוושינגטון בעונה החולפת. אני מתכוון בעיקר לשילוב בין דקות עם החמישייה לדקות עם הספסל. חשוב שיהיו לו דקות לצד הצעירים בחמישייה כדי שייקח חלק בתיאום ובסגנון שיתגבשו במהלך השנה, אך התפקיד ההתקפי יהיה יחסית קטן כי הנדרסון ושארפ הם שחקנים דומיננטיים (וגם סיימונס, במידה שיישאר). חשוב גם שהוא ימשיך לקבל הזדמנות להיות שחקן מוביל יותר ביחידה השנייה, כולל כזה שמנהל מהלכי פיק נ' רול בעצמו, כי זה הפך לחלק משמעותי מסט היכולות שלו.
היתרון של עונה נוספת בקבוצה בבנייה דומה ליתרון שהיה בסיטואציה הזאת בוושינגטון: המטרה העיקרית היא לאפשר לצעירים להתפתח, ביחד ולחוד. אבדיה הוא עדיין אחד מהצעירים האלה, בטח בכל הקשור ליכולת שלו לתפקד כיוצר עיקרי בהתקפה, יכולת שזכתה לניצנים ראשונים בעונה החולפת. לאפשר לדני להמשיך להתפתח כשחקן התקפה שלם אמורה להיות מטרה חשובה, גם אם לא אחת הראשיות, של הקבוצה ושל צוות האימון בעונה הקרובה.
כדאי לציין שההתפתחות המצופה היא לא רק של השחקנים, אלא גם של המאמן צ'ונסי בילאפס. לאחר שלוש עונות כמאמן הראשי של פורטלנד, קשה מאוד עדיין לאפיין את בילאפס כמאמן כי הוא נקלע לסיטואציה של כאוס אחד גדול שכלל שורה של פירוקים והרכבות עם ובלי דמיאן לילארד. פורטלנד זקוקה לטריידים על גרנט ואייטון גם כדי לנקות את הרעש שיווצר אם הם יישארו, כדי לתת סוף סוף את הבמה המלאה לשלד הצעיר, כדי לאפשר לבילאפס להתחיל לגבש שיטה סביב השחקנים שאמורים להוביל את הקבוצה להצלחה בעוד כמה שנים.
שחקן המפתח בחבורה הזאת הוא סקוט הנדרסון. הרכז, שהיה נחשב לפרוספקט המעניין ביותר במחזור 2023 אלמלא תופעת ויקטור וומבניאמה, סיים עונת רוקי די מאכזבת, בה הראה רק קמצוץ מהכישרון העצום שלו. הנדרסון אמור להיות מומחה פיק נ' רול גם כסקורר וגם כמוסר, אמור להיות מהשחקנים שבונים סביבם קבוצות, אבל כרוקי היה רחוק מאוד משם. הוא יהיה אחד הצעירים המסקרנים של העונה הקרובה, דווקא בגלל שיש הרבה פחות וודאות סביב יכולתו להפוך לסופרסטאר מאשר הייתה לפני שנה. השאלה אם זו תהיה עונת פריצה של פרנצ'ייז פלייר בהתהוות או עוד עונת התאקלמות של שחקן שעוד לא ברור מה הוא שווה תהיה שאלת המפתח של פורטלנד. קבוצה בבנייה נמצאת בסיטואציה שונה לחלוטין אם יש לה שחקן לבנות סביבו, ואם אין לה.
אם יש לבלייזרס שחקן לבנות סביבו, שאלת המפתח הבאה היא איך תיראה הקבוצה שתיבנה. סיימונס, שארפ וגם אבדיה הם שחקנים עם יכולות התקפיות מגוונות שיוכלו ליהנות מאוד מסגנון שמאפשר לשחקנים רבים לבוא לידי ביטוי. הם יתבזבזו בקבוצה בה הכל עובר דרך שחקן אחד. המשימה החשובה ביותר של בילאפס בעונה הקרובה עשויה להיות היכולת לבנות שיטה שתאפשר לארבעת שחקני החוץ הצעירים שלו למצות את הפוטנציאל ההתקפי שלהם. זה תלוי מאוד גם באופי ובסגנון של הנדרסון, אבל זה בדיוק הזמן של צוות האימון לעזור לו לגבש את הסגנון שהם רוצים.
פורטלנד תפתח את העונה עם סימני שאלה משמעותיים לענות עליהם, סימני שאלה שיעזרו להבין אם לקבוצה החדשה של אבדיה יש סיכוי גבוה להתפתח לאחד הכוחות העולים בליגה בשנים הקרובות. בוושינגטון לא היו בכלל שאלות כאלה, לא היה אף שחקן שמתקרב למעמד של פרנצ'ייז פלייר פוטנציאלי, לא ממש היו צעירים עם כישרון התקפי לפתח חוץ מדני עצמו (והכישרון הגולמי מאוד של בילאל קוליבאלי). אבדיה עבר לסיטואציה שיש בה סיכוי. גם זה משהו.
מה דעתך על הכתבה?