מי זכה בליגת האלופות (או גביע האלופות) ובאליפות אירופה באותה שנה? 14 שחקנים בלבד משתייכים לרשימה הזו. לואיס סוארס היה הראשון, עם אינטר וספרד ב-1964. חמישה הולנדים הצטרפו אליו ב-1988 אחרי שחגגו גם עם איינדהובן – האנס ואן ברויקלן, רונאלד קומאן, חראלד ואננבורג, וים קיפט וברי ואן ארלה. ב-2000 היה תורם של כריסטיאן קארמבו וניקולה אנלקה, גם אם שני שחקני ריאל מדריד לא שיחקו בגמר אליפות אירופה. ב-2012 היו אלה פרננדו טורס וחואן מאטה עם צ'לסי וספרד. ב-2016 כריסטיאנו רונלאדו ופפה היו הגיבורים של ריאל מדריד ופורטוגל. לבסוף, ז'ורז'יניו עשה היסטוריה עם איטליה וצ'לסי ב-2021 ודורג כתוצאה מכך במקום השלישי במשאל כדור הזהב.
הערב (ראשון, 22:00, ספורט1) תתארך הרשימה הזו, כי לשתי הנבחרות בגמר יש נציגים מריאל מדריד. מהצד הספרדי, אלה דני קרבחאל, נאצ'ו וחוסלו, כאשר רק מקומו של המגן הימני מובטח בהרכב. הוא חווה עונה חלומית בכל קנה מידה, שבר בפער עצום את שיא הכיבושים של עצמו כולל השער הראשון הקריטי בגמר ליגת האלופות מול דורטמונד, וזוכה סוף סוף להכרה על תרומתו. מהצד האנגלי, זהו ג'וד בלינגהאם. אם הקשר בן ה-21 יניף את הפרס הנכסף, הוא ישבור את לבבות מעריציו בבירת ספרד, ויהפוך לעילוי גדול עוד יותר בממלכה.
ההילה סביבו עצומה בכל מקרה. די לראות את האוהדים חוגגים עם אוטובוס אקראי שנוסע לבלינגהאם אחרי העליה של אנגליה לגמר כדי להבין עד כמה הפופולריות שלו בממלכה כבירה. בדור של שחקנים מעולים, הוא מגדיר יותר מכל את הנבחרת. הוא הווינר האולטימטיבי שלה, שמסוגל להכריע משחקים ברגע האמת. התדמית הזו התחזקה מאוד בזכות עונת הבכורה המופלאה שלו במדי ריאל, אבל במהלך הטורניר הנוכחי היא עלתה מדרגה בכל זאת. הופעותיו אמנם לא מרשימות, והנבחרת כולה סופגת ביקורת על סגנון משמים ואי מיצוי פוטנציאל, אבל המספרת בשמינית הגמר דוחקת את כל הסוגיות האחרות הצידה.
"כדי שאנגליה תנצח בגמר? אני מוכן שסנדרלנד תזכה באליפות" עדיין לא חזרו הביתה: אי אפשר שלא לקנא באוהדים האנגלים התלבטות אחת בספרד לפני הגמר, אנגליה בונה על הקשיחות
עכשיו כבר אפשר לקבוע חד משמעית, ללא קשר לתוצאת הגמר – השער של בלינגהאם לרשת סלובקיה נכנס לפנתיאון. אנגליה היתה רחוקה שניות מהדחה מבישה במיוחד, והייתה עלולה לחזור הביתה עם הזנב בין הרגליים בתום אחד הטורנירים הכי אומללים וחלשים בתולדותיה, בוודאי ביחס לציפיות מהסגל עומס הכוכבים. במקום זאת, הם הגיעו עד הסוף. אמנם בצליעה, בלי להציג כדורגל ראוי בשום שלב פרט לדקות מוצלחות במחצית הראשונה בחצי הגמר מול הולנד, אבל הם שם – ונכון לעכשיו יש לבלינגהאם מאזן מושלם במשחקי הגמר בקריירה. הוא זכה בגביע הגרמני עם דורטמונד על חשבון לייפציג ב-2021, ועם ריאל מדריד חגג לא רק בליגת האלופות, אלא גם בסופרקאפ, עם 1:4 על ברצלונה בקלאסיקו בגמר.
הוא היה, כמובן, בצד המפסיד בגמר יורו 2020 מול איטליה לפני 3 שנים, אבל אז הוא צפה במתרחש מהספסל. בדקה ה-120 שולבו כמחליפים ג'יידון סאנצ'ו ומרכוס רשפורד על מנת שישתתפו בדו קרב הפנדלים, ושניהם החמיצו. מה היה קורה לו היה בוחר המאמן גארת סאות'גייט דווקא בבלינגהאם? הוא היה אז נער בן 18, אבל אופי חזק היה לו מגיל צעיר הרבה יותר. אלה שעבדו איתו בנבחרות הצעירות מעידים כי הוא בלט מעל כולם בפער עצום – לא רק ביכולתו, אלא גם בבגרותו. אין לדעת אם היה עומד באתגר מול ג'אנלואיג'י דונארומה בוומבלי, אבל בטורניר הנוכחי הוא הדמות המרכזית – עד כדי כך שהרעיון להסתדר בלעדיו לא מתקבל עת הדעת.
כאשר סבר השופט הרביעי כי סאות'גייט מתכוון להחליף את בלינגהאם לקראת סיום 90 הדקות ברבע הגמר מול שווייץ, סירב הקשר להאמין לו וביקש לבדוק ולהניף את השלט הנכון. הוא צדק, כמובן. באופן כללי, מתקבל הרושם שרק הוא חייב להיות על הדשא כל עוד ההתמודדות לא הוכרעה. בחצי הגמר, למשל, הימר סאות'גייט במפתיע על הוצאתם של הארי קיין ופיל פודן. קול פאלמר ואולי ווטקינס, שנכנסו במקומם, אירגנו כידוע את שער הניצחון הדרמטי. בלינגהאם נותר על הדשא על לשריקת הסיום, גם אם הוא נראה די מותש. אולי זו אחת הסיבות לכך שהוא לא עומד בציפיות הגבוהות. בתום העונה בריאל, שהסתיימה רק ב-1 ביוני בגמר ליגת האלופות, אפילו לכוכב צעיר כמוהו לא קל להתאושש ולהגיע לשיאו.
Only in England. The 47 bus to Bellingham getting serious love after last night's win 😂👌
— London & UK Street News (@CrimeLdn) July 11, 2024
CC: @lennylevent pic.twitter.com/0yfQSh5uE2
"זו הייתה עונה ארוכה, ואנחנו עייפים", העיד בלינגהאם עצמו לקראת הגמר. מבחינה פיזית, הוא זקוק נואשות למנוחה. מבחינה מנטלית, הוא הכי חזק שאפשר, כרגיל. כי גם כאשר לא הולך, וגם כאשר סאות'גייט לא מצליח למצוא עבורו את המשבצת הנכונה במערך כפי שעשה קרלו אנצ'לוטי ב סנטיאגו ברנבאו, הנתונים הסטטיסטיים שלו עדיין טובים. זו לא רק המספרת – רחוק מכך. בלינגהאם ניצח ב-43 מאבקים במהלך יורו 2024, יותר מכל שחקן אנגלי אחר. הוא השלים 16 כדרורים, גם כן יותר מכל חבריו לנבחרת. הוא אף ספג יותר עבירות מכל שחקן אחר בטורניר – 14 במספר. היריבים יודעים עד כמה הוא מסוכן, גם כאשר הוא רחוק מהשער. תנועותיו בלתי צפויות, במיוחד ברגעי ההכרעה. ועכשיו מגיע הקרב הקשה מכולם.
יש שיגידו כי ספרד היא היריבה הגדולה האמיתית הראשונה של אנגליה באליפות. סרביה, דנמרק וסלובניה היוו הגרלה נוחה בשלב הבתים, גם אם האנגלים לא הרשימו מולן. סלובקיה הייתה אנדרדוג מוחלט. שווייץ והולנד היו ראויות מאוד, אך לכולם היה ברור מי הפייבוריטית על הנייר. כעת, דווקא אנגליה נמצאת בנחיתות לפני שריקת הפתיחה, לכל הפחות לפי היחסים בסוכנויות ההימורים. האדומים נמצאים במומנטום הרבה יותר טוב, מציגים כדורגל איכותי הרבה יותר, ורוב האוהדים הנייטרלים רוצים בהצלחתם. דני קרבחאל רוצה להשלים טרבל אישי מיוחד מאוד, וזה מגיע לו. גם בלינגהאם רוצה טרבל, והוא יתן את המקסימום. "נותר לנו לעשות רק עוד צעד אחד", הוא אומר. עד כה, הוא תמיד הצליח לעשות את הצעד הזה בקריירה כאשר נדרש לכך.
מה דעתך על הכתבה?