מאת: אייל לחמן צילום: האתר הרשמי של מכבי חיפה
1. ראינו בשבועות האחרונים יותר ויותר קבוצות באירופה שמשחקות במערך של 4-4-2 בשלושה קוים. עדיין רוב המועדונים בעולם משתמשים בחלוץ שפיץ אחד ושלושה קשרים, כך ששתי השיטות הפופולריות הן 4-3-3 ו- 4-5-1.
בשתי השיטות הללו, חלוץ מרכזי אחד. סכנין של אתמול הגיעה עם שלושה קוים, כשמוגרבי, ריאן, קאסום וגאדיר, מוקמים כרביעייה קדמית. אך השחקנים שלה לא לקחו בחשבון שמטרת השיטה היא אחת: לחץ בשטח היריב. ברבע השעה הראשונה ק"ש החזיקה בכדור 66 אחוזים מהזמן, מגמה שהביאה לשער של מנגה. מהדקה ה-16 ק"ש הניעה, בעיקר אצל קאסיו ומבלי ששחקן סכנין יחלץ או לפחות יפריע. 4-4-2 מסוג אחר הוא כזה של 20 מטר בין החלוצים לקו ההגנה.
כשק"ש החלה את ההתקפה שהובילה לשער, חלוצי סכנין נצבו על קו החצי, הבלמים על קו ה-16, הווה אומר 36 מטרים פער. זה היה מספיק עבור שלישיית הקשרים, פאנקה, רוצ'ט וקהת, כדי לגבור באמצע על שניים בלבד של סכנין ולהגיש לחלוץ בשמאל, אחמד עאבד, מבשל השער.
2. מדקה 46 ועד 60, קרית שמונה חצתה פעמיים את קו החצי. עם עשרה שחקנים, ברק בכר בחר להשאר עם שלושת החלוצים, מנגה מימין, קולה באמצע ועאבד בשמאל. מול אברהם פאס ואיציק כהן, בלמי סכנין, ניצב קולה אחד ואלי כהן עשה נכון כשבחר להחזיק את הכדור אצל הבלמים שלו. בין אותן דקות, 46 ל-60, אברהם פאס מסר 11 מסירות, סכנין עשתה לקריה את מה שקאסיו עשה לה במחצית הראשונה. פאס אגב, עבר לשחק כבלם מימין, איציק כהן כבלם משמאל, עדיין עם רגל ימין והמסירות של הבלמים האלה לא הלכו כלל שמאלה.
צריך כשרון כדי לשחק "נגד הרגל". הבלמים של סכנין לא היו מסוגלים לפתוח את הגוף שמאלה, שיחקו רק על אגף ימין, מה שאילץ את אחמד עאבד לרדת להגנה, להתעייף ולהיות מוחלף. לאחר הרחקת זבידאת סכנין שיחקה כמו ק"ש: שלושה חלוצים ושני קשרים, אחד מהם פאפאדופולוס, קשר קדמי עם רגל שמאל שזז לעמדת הקשר האחורי וניהל את המשחק. 4-2-3 היתה השיטה.
3. רביעיית המהירים של סכנין קיבלה חיזוק ממהיר נוסף, יוסף אבו לאבן. סכנין רוצה גם את הכובש שלה מהעונה שעברה, מוחמד כליבאת, שמקופח במכבי חיפה. עם כליבאת ואבו לאבן, גאדיר ופיראס, קסום וריאן, סכנין תישאר בליגה ותציג כדורגל מעניין.
4. גם יענקלה שחר רוצה מהירות בחלק הקדמי. לכן מובן שחשק באלירן עטר וורוצה את שכטר. מה שלא ברור אצל יענקלה, זה היכן תיעצר חגיגת זריקת הכספים. מהירות יש לו בשפע, עם תורג'מן, עמאשה וכליבאת. ויאם היה לפני שנתיים נחשק לא פחות מאלירן עטר. את מידו קאמארה רציתי מאד למכבי פ"ת עוד כששיחק בהלסינקי. הקשר מסיירה לאון עבר לשחק אצל סטונאייביץ ואברם בפרטיזן, ומשם לבולטון האנגלית. קאמארה שחקן מצויין, אך למועדון בו נמצאים בוקולי, עטאא ג'אבר, קובי מויאל, מיצ'ל. ואביחי ידין, אין צורך בקשר נוסף, מה עוד שגם רובן ראיוס יכול לשחק מאחור.
מי שחייב לשחק מאחור הוא יוסי בניון בדיוק כפי שעושים עם שחקנים ותיקים: שלב אחורה כדי לזכות בעוד שנייה עם הכדור ועם הפנים למשחק. יוסי מקרין סממנים של מנהיגות ואכפתיות ותעיד על כך הריצה של בניון לשופט, עם השריקה לפנדל של צ'וצ'ליץ מה שנתן ניחוח של שינוי אצל הירוקים.
5. נפל דבר. 17 מחזורים היתה ק"ש הקבוצה עם ההגנה החזקה בליגה. השבוע שרביט הובלת עמודת הספיגות עבר למכבי ת"א שבזכות כמות הספיגות הנמוכה גם מובילה את הטבלה. הקבוצה של פאקו גם מובילה בעמודת כיבוש השערים עם ממוצע של 2.3 למשחק. לשם השוואה, באיירן, השולטת בבונדסליגה, ניצבת עם ממוצע של 2.4 שערים למשחק, קלאב ברוז' של רפאלוב עם 2.6 למשחק. אכן מאזן מכובד למכבים.
6. עד המחזור ה-15 כבשה רעננה מאזן מביש של 12 שערים. מאז, ובמשך ארבעה משחקי ליגה וגביע, כבשה רעננה שישה שערים. ומה השינוי? עם חזרתו של סילבס והחתמתו של אלון זיו כעוזר המאמן רעננה חדלה מלשחק עם חמישה שחקני הגנה. וראה איזה פלא. לא רק שמנצחת, רעננה אף סופגת שער אחד בלבד בחמשת המשחקים האחרונים וזאת עם קו 4 מאחור. הגנה דרך ההתקפה .
7. שובל גוזלן, שגיב יחזקאל, שלומי אזולאי, דודו ביטון, אמידו באלדה. שמות מכובדים לכל דבר. וגם עם הסוללה הזו, הפועל ת"א לא הצליחה ולא מצליחה לכבוש. משחק התקפה לא שייך רק לשמות, הוא שייך לתכנון ולעיתים תכנון הגנתי, כמו לחץ חלוצים בשטח היריב המביא לחטיפות כדור וכיבוש שערים. הפועל ת"א הרכה לא הצליחה לכבוש מול ההגנה החלשה בליגה, זו של הפועל פ"ת, והיא זקוקה יותר מתמיד לשריף קשוח ומאורגן.
8. שיטת הכדורים הארוכים של אלישע הביכה השנה לא מעט הגנות. המשחק המהיר קדימה הביא את ב"ש לא פעם להראות קבוצה שמשחקת רק קדימה. הקשרים האחוריים שלה נהנו מכך, הצטרפו לעומק וג'ון אוגו שכבש בשנתיים האחרונות בפורטוגל שער בודד ניצב עד עתה כבר עם שלושה. אך שיטת הארוכים נקטעה מול הסגירה של מרקו בלבול שהציב את הירוקים מאחור. לב"ש לא היו מרחבים לכדורים הארוכים. הטעות של צ'וצ'אליץ' לאחר כדור ארוך כמעט ועלתה ביוקר, אך בסופו של יום, התכנון ניצח את הכדורים הארוכים של אלישע.
9. סביר להניח שליאור רפאלוב נותר במוצ"ש בביתו. יום למחרת ציפה לו הדרבי של ברוז' וליאור התרווח בכורסא, עם הרגליים למעלה. ברקע, החבר למאבק מול ורמוט על חולצת ההרכב ניגש אל הנקודה הלבנה ומטיס את הכדור לשחקים בסגנון פלטיני מול ברזיל במכסיקו 86. אצל בוזגלו, כף הרגל המייצבת, שמאל שקעה בדשא הגבוה והרך. אצל רפאלוב שהחמיץ אמש פנדל דומה זו כבר היתה שאננות. עם אופי אירופי, ליאור חזר לעצמו מיד ובישל בדרך לנצחון בדרבי. בוזגלו לעומתו שקע והוחלף כשב"ש היתה זקוקה לשער, שבע דקות לסיום. היה זה שבע דקות לפני המהפך.
מה דעתך על הכתבה?