מאת: לייזי גורדון צילום: עדי אבישי
אני לא מבין איך אף שחקן בברלין לא התפתה להעיף סטירה למאמן סאשה אוברדוביץ'. גם לא מובן לי איך הוא לא קורע את החליפות קצרות המימדים שהוא לובש כשהוא גוער, רודה ומעליב את שחקניו.
לא רק שלא תראו אצל ה-''Wanna be old school dictator עוזר מאמן שלוחש באוזנו, לא תמצאו גם מי שבכלל שמעז להתקרב אליו. איך אפשר לשחק בקבוצה הזאת כשהם לא נהנים מהמשחק או מהיחס המשוגע והמשפיל שהם סופגים.
באלבה ברלין לוחצים את הכדור באובססיה כזאת שלא ראינו הרבה זמן – אז ברור שהם לא יציבים בתוצאות שלהם. אסור לשכוח שבמשחקי טרום העונה הם ניצחו בבית את אלופת ה-NBA, סאן אנטוניו ספרס.
הגרמנים גם ניצחו את ברצלונה העונה, וגם זה לא מפתיע. הבעיה היא שאי אפשר ללחוץ ככה בכל אימון ובכל משחק. כאשר שחקני הקבוצה נדחקים לפינה איומה של מאמן שצורח עליהם ואלו לא יכולים לגמול לו בעקבות הכתם שזה יעשה לקריירה שלהם. וזוהי לא הבעיה היחידה – הרי שגם לא כל הקבוצות נופלות לפח של משחק הלחץ.
תוסיפו לזה את משחק ההתקפה שמבוסס על טפטוף שעון ה-24 כמעט בכל התקפה ותקבלו משחק בתוצאה נמוכה (low scoring) ובעל סגנון מכוער כפי שמנהיג אוברדוביץ'.
מה שכן, אוברדוביץ' בא מוכן. הוא עצר את הטיימינג והמקצבים שמכבי רוקדת בהם בדרך כלל, וכשרנדל דפק את האליאופ היחידי ראינו פוזה של להוציא להורג מצד אוברדוביץ', וכבר אז והייתה הרגשה שלא נראה ביצוע נוסף שכזה עד סיום הערב.
שמעתי את הטענה על כך שלנדסברג היה מוסיף מאוד למכבי מכיוון שהוא סקורר, אך צר לי – מדובר בשטות. הוא מוביל כדור בינוני, רחוק מלהיות האיש שממיס את הלחץ של ברלין.
אז הנה השיעור שלנו להיום: שחקנים רואים סל וישר זורקים. בפארק, באימון – בכל הזדמנות הם יזרקו. רק בודדים מגיעים למגרש ועובדים על המקצבים, הראיה, המסירות, ההטעיות, הריקוד השקט הפנימי והיכולת לקרוא ולהגיב. הלחץ גורם לך להגיב מיידית (to react) ואילו מה שצריך לעשות זה לפעול (to respond). אלו תגובות שונות לחלוטין.
כשיש לך את הידע הנדרש מראש, ומכבי היו מודעים לסגנון המשחק של אלבה, אתה לא נכנס לפאניקה בקבלת ההחלטות בעת לחץ, אלא דואג להבהיר מי הבוס על הפרקט. והיום לא ראינו בוס, אלא ראינו בוץ.
זה לא רק שבברלין בוודאי לא נהנו מהמשחק שהציגו ומההתנהלות ההתנהגותית והמקצועית של אוברדוביץ', אלא שגם אנחנו לא נהנינו מצורת המשחק של מכבי והתוצאה בהתאם. הקהל לא נהנה כי הוא לא קיבל 'show time' בשביל הסכומים ששילם ממיטב כספו והיורוליג לא נהנה ממצב שיסכן את מכבי לעלות להצלבה, אולי בדרך לפיינל פור.
כל זה בגלל מטורף אחד שלמרות שהוא גם לא נהנה – הצליח מכלום לצאת המנצח הגדול. ולמרות זאת, עם צורת האימון הזו הוא לא יחזיק מעמד מקצועית. גם לא בריאותית.
נקודה מעניינת נוספת מהמשחק הערב היא זריקות העונשין, שבדומה לשבוע שעבר הובילה אותנו לתובנה שאלו הזריקות החשובות ביותר במשחק. איך מכבי ת"א רוצה לנצח כשהיא עם 10 מ-19 מהקו במשחק של הפרש חד ספרתי? אלו 9 נקודות שהיו שוברות את אלבה ולוקחות את המשחק למקום אחר. מכבי לא יכולה להתלונן על המשחקים האחרים שניצחה עם המון מזל, ולכן הכל בסדר. ההפסד משקף.
מה דעתך על הכתבה?