Sport1 Banner

ונגר פוגש את הקבוצה שבנתה אותו

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

מנג'ר ארסנל עשה לעצמו שם במונאקו, שמולה ישחקו הערב חניכיו. יעקב זיו חזר לאותם ימים

(גודל טקסט)

  מאת: יעקב זיו    צילומים: Gettyimages

 

 

השבוע ישב ז'וזה מוריניו באולפני "סקיי" בבריטניה ולגלג על ארסן ונגר שהוא בר מזל, כי נותנים לו את החופש לבנות בכל פעם קבוצה מחדש בלי לצפות ממנו ליותר מדי.

 

 

ערב המשחק בין ארסנל למונאקו (21:45), שבה החלה הנסיקה של ונגר לצמרת, נראה שמוריניו שכח שלוש עובדות חשובות בקשר לצרפתי: ונגר זכה ב-17 תארים בקריירה שלו (למרות שאף אחד מהם לא היה בליגת האלופות); חלק מהקבוצות שלו שיחקו את הכדורגל היפה ביותר באירופה; ולעומת מוריניו, שלא גידל אף שחקן בקריירה שלו, ונגר ידע לרכוש צעירים ולהשביח אותם (ססק פברגאס למשל) והרעיון הגאוני שלו להסיט את תיירי הנרי מהאגף לתפקיד החלוץ המרכזי הוליד את אחד החלוצים הטובים בעולם.

 

ונגר, שהחל את קריירת האימון שלו בנאנסי, אימן את מונאקו במשך שבע שנים (1987-1994) וזכה עמה באליפות צרפת בעונת 1987/88 ובגביע ב-1990/91. הוא אפילו האיש שהחליט לבנות את משטח האימונים של הקבוצה על צוק מעל מפרץ מונאקו. אין ספק שנשקף משם הנוף היפה ביותר בעולם.

 

"ונגר הוא אדם מאוד אינטליגנט שהשתמש בידע שלו ובעובדה שהוא דובר שש שפות", אמר עוזרו לשעבר של ונגר, ז'אן פטי. באצטדיון "לואי השני" למד ונגר את הדרך ללבם של השחקנים, ופטי מזכיר: "לא היה עליו שום לחץ. התקשורת לא התעניינה במונאקו בתקופה הזו".

 

 

אחרי הרפתקה בנאגויה גרמפוס ביפן, גייס אותו היו"ר של ארסנל והאיש החזק דיוויד דין למועדון ב-1996. בעיתוני אנגליה שאלו כולם "ארסן מי?" ושכחו שוונגר גייס למונאקו ב-1987 את גלן הודל, שהיה אחד השחקנים הטכניים ביותר באנגליה, כמו גם את מארק הייטלי.

 

השניים חזרו השבוע לביקור בנסיכות ונפגשו עם נסיך מונאקו אלברט, שהיה אז הפטרון של הקבוצה והגיע לכל אימון שלהם. "ונגר הסתובב במשך 24 שעות עם חליפות ודיבר רק על כדורגל", נזכר הייטלי.

 

הודל, שבגיל 13 חתם בטוטנהאם הוטספר, מספר שבסיום האימון הראשון שלו ונגר קרא לו וביקש שיערוך אימון שחרור. "שיחקתי 13 שנה בטוטנהאם ולא ידעתי על מה הוא מדבר, אבל עד מהרה נכנסתי לכושר הטוב בחיי", סיפר השחקן.

 

 

ונגר, שהיה המנג'ר הזר הראשון של ארסנל, החל את פלישת הצרפתים לאי הבריטי. אחד הראשונים היה רמי גארדה, שניצל את חוק בוסמן והגיע לארסנל. "הקבוצה הייתה אז ללא תואר במשך חמש שנים. ונגר הפך אותנו לקבוצה תחרותית, אבל במקביל נתן לשחקנים להפגין את היצירתיות שלהם במגרש", אמר גארדה, "אנשי המועדון הרגישו שהוא הגיע לשרת אותם, ושחקנים כמו לי דיקסון וטוני אדאמס, ששיחקו מעל 500 משחקים במועדון, התאהבו בו". 

 

ונגר זכה בדאבל ב-1998 ובשתי אליפויות ליגה נוספות ב-2002 ו-2004 (עם שיא של 49 משחקים ללא הפסד). "זה אפשר לו להפוך את ארסנל לפרויקט לטווח ארוך", אמר השבוע עמנואל פטי ששיחק תחתיו. ונגר לקח על עצמו 15 שנה של פייננשל פייר פליי וסירב לשפוך כספים, וכתוצאה מכך מנג'רים כמו מוריניו יכולים להרשות לעצמם לומר עליו שהוא "הלוזר הנצחי".

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי