בחודש מאי האחרון התקיים במדריד כנס רפואי יוצא דופן שכותרתו פציעות ספורט מורכבות. מועדונים אירופאיים מובילים הוזמנו אליו מבעוד מועד על מנת להציג תהליכי פציעה, ניתוח ושיקום של הכדורגלנים שלהם. אולימפיאקוס הייתה בין המוזמנות. את הפרוייקט אותו בחרה להציג בכנס היא עשתה על דורון ליידנר.
המגן השמאלי הישראלי שנרכש על ידי מועדון הפאר היווני לפני שנתיים בשני מיליון יורו מהפועל תל אביב, היה השחקן אותו בחרו באולימפיאקוס ללוות. החל מרגע הפציעה כשהיה מושאל לאוסטריה וינה, דרך הניתוח שעבר בתחילת חודש יוני 2023 בואכה השיקום הארוך שעבר. הכל היה מתועד, הכל היה מצולם. הקרע ברצועה הצולבת של ליידנר לא היה רגיל. הפציעה שגם ככה נחשבת לאיום הכי גדול על ספורטאים, הייתה מורכבת וכללה מלבד הקרע בצולבת, גם ממצאים קליניים נוספים. זה היה ניתוח שלא היה פרוטוקול שלם לגביו קודם. אולימפיאקוס ידעה שהפציעה של ליידנר זה הפרוייקט שלה לכנס.
שנה ושלושה חודשים עברו מאז הניתוח – וליידנר יכול סוף סוף להרגיש שהכל מאחוריו. אחרי היעדרות ארוכה, הוא גם סוף סוף ילבש את המדים הלאומיים. לא של הנבחרת הלאומית אליה הוקפץ כשהיה רק בן 19, אבל גיא לוזון מאמן האולימפית ודאי שמח שרן בן שמעון מעט התמהמה בשל החזרה מהפציעה הארוכה, ומיהר להזמין את השחקן לסגל שלו שגם יצא למשחקים בהונגריה.
את הקיץ התחיל ליידנר במעבר לפ.צ. ציריך. אולימפיאקוס ידעה שאחרי שנה בלי כדורגל, הוא צריך לשחק ואצלה במועדון היו כבר מספיק מגנים שמאליים. ריו אבה, קבוצת בת של אולימפיאקוס, רצתה אותו אליה לפורטוגל, אבל אז הגיעה ההצעה משוויץ. מילוש מילאנוביץ' המנהל המקצועי של פ.צ. ציריך הכיר את ליידנר, אבל את הפוש החזק נתן דווקא הסקאוט הראשי החדש של המועדון מתיאס רינגלר. רינגלר הגיע לציריך מראפיד וינה ואת ליידנר הוא זכר היטב כי בשני המשחקים בהם שיחק ליידנר במדי אוסטריה וינה בדרבי מול ראפיד, הוא רשם הופעות מצויינות.
על אף שהוא חזר מצולבת, מילאנוביץ' החליט ללכת על ליידנר. המאזן עד כה: שלוש הופעות בליגה מתוך חמשת המשחקים של פ.צ. ציריך ו-90 דקות בגביע השוויצרי. ביום ראשון השבוע ליידנר נכנס בהפסקה במשחק הצמרת מול לוצרן. ציריך הייתה בפיגור והמאמן העדיף בפתיחת המחצית השנייה את ליידנר ההתקפי יותר במקום המגן השמאלי שפתח. זה השתלם לו. ליידנר היה מעורב בשער השוויון שכבשה ציריך ורשם 45 דקות טובות, שזיכו אותו גם במחמאות בסיום מצד המאמן ריקרדו מוניז.
בזמן שכדורגלנים ישראלים רבים יוצאים לגיחות קצרות בחו"ל במטרה לרדוף אחרי החלום וחוזרים לפעמים גם כעבור חצי שנה עם הזנב בין הרגליים, ליידנר כנראה קורץ מחומר אחר. המעבר מהפועל תל אביב לאולימפיאקוס הגדולה בגיל 20, ההסכמה לעבור בהשאלה לאוסטריה כדי לרדת קצת על מנת לעלות בחזרה ואז הפציעה הדרמטית שהייתה גם יכולה להוביל בקלות לחזרה הביתה לאזור הנוחות. אבל ליידנר לא חשב לרגע להרים ידיים. ציריך היא התחנה הנוכחית ועם ערב רב של לאומים וארצות במועדון, הוא מפלס את הדרך למעלה.
עם כל זה שעבר השבתה ממושכת של שנה ושלושה חודשים עקב אותה פציעה, ליידנר כבר הצליח לשים אותה מאחור.
שנתיים אחרי שהפועל תל אביב מכרה את אחד הנכסים הגדולים שהיו לה, ליידנר על המסלול הנכון מבחינתו. הטיימינג גם הסתדר מצוין במועדון עם שאיפות לצמרת הגבוהה ואולי אפילו לאליפות בעונה שבה האלופה יאנג בויז ממוקמת אחרונה.
וליידנר? את הדמעות שזלגו אחרי שקרע את הצולבת בגיל 21, מחליפות היום מחשבות אופטימיות ותקווה לעשות בדיוק את מה שהוא מצפה מעצמו: קריירה אירופית ארוכה ומשמעותית.
מה דעתך על הכתבה?