קיץ סוער עבר על מכבי תל אביב. ווייד בולדווין, לורנזו בראון, בונזי קולסון וג'וש ניבו עזבו, והצהובים נאלצו לבנות את הקבוצה מחדש תחת מגבלות תקציביות ובעת מלחמה. לא מעט סימני שאלה עלו סביב ההתנהלות של הצהובים בתקופה האחרונה, וכעת מי שמנסה לעשות סדר הוא דני פדרמן.
אחד מבעלי הקבוצה התארח בפודקאסט "מכביבול" ברדיו תל אביב, וסיפר באריכות על הקיץ שעבר על הקבוצה.
"עברנו קיץ מאתגר מאוד. ארבעה שחקני חמישייה עזבו, וזה חתיכת זעזוע, בפעם האחרונה זה קרה לנו אולי לפני עשור. המשמעות היא פחות או יותר בנייה מחדש. החלטנו מההתחלה לשמור על הגרעין הישראלי שלנו, ועל זה אני נותן לנו ציון 10 מ-10 – כי הצלחנו להשאיר את כולם. גם את ריברו רצינו והצלחנו להשאיר. שלושה או ארבעה שחקנים כבר הגיעו לטיוטת חוזה איתנו, וחזרו בהם ברגע האחרון. על אלכסה אברמוביץ' כבר שמעתם. הכל כבר היה מסוכם, ולפתע צץ עניין עם המשפחה. קרו הרבה דברים בגלל המלחמה. זה הפך את האפשרויות ליותר מצומצמות, ואת המשא ומתן ליותר קשה. גם התחרות פה בארץ הפכה את הדברים לפחות קלים מבדרך כלל".
על הפועל תל אביב ועופר ינאי אמר פדרמן: "אנחנו באמת לא מתרשמים משמות. היינו שם, ואנחנו מכירים את זה מקרוב. הרבה קבוצות מאירופה ניסו מודל של שמות, אנחנו זוכרים את עונת 2016/17 כשאנחנו בנינו קבוצה עם שמות גדולים, אבל בסוף שמות לא בונים קבוצה. לאורך ההיסטוריה של מכבי, כל העונות המוצלחות והגביעים, לא היו אחרי הנחתות של שחקנים שאמרנו 'וואו'. היחיד הוא אולי שאראס".
"יש מנעד של התנהלות של מועדונים. יש קצה אחד של סגנון שאני קורא לו 'ספינים'. לעשות רעש, לשגע, להטריף, לקשור כתרים, לצאת בהצהרות ולקנות שעונים עוד לפני שהתחילה העונה. זה לא מכבי תל אביב. שמעון מזרחי לא כזה, אודי רקאנטי ודייויד פדרמן לא כאלו. זה לא הסגנון שלנו. יש צד שני של סקאלה, שנמצאים בעשייה כבר 40-50 שנה, ולא יוצאים בהצהרות. גם אחרי שזוכים ביורוליג, הולכים ל-206 – ולא עושים מסיבות גרנדיוזיות. למה? כי כבר חושבים על התואר הבא. אנחנו שם".
על רומן סורקין: "ניסינו להאריך חוזה לרומן עוד במהלך העונה שעברה, ופתאום ערב אחד אני רואה משום מקום כותרות על הצעה שהוא קיבל ממקום אחר. הייתה התנהלות של בעלים של קבוצה אחרת, שמבחינתי היא מופרכת. מה זאת אומרת הציעו לו חוזה? הוא שחקן של מכבי. לא התרשמנו מזה יותר מדי, ואז הסיפור הזה התחיל כנראה להשפיע על רומן. הסוכנים חגגו על זה, וניסו להשתמש בזה לטובתם. יכולנו לנסות לחכות ולדחוק את רומן לפינה, כי היה די ברור שהוא לא יקבל חוזה ב-NBA. יכולנו לחכות שסעיף היציאה יסתיים ולומר לו, 'יש לך חוזה אצלנו', אבל העדפנו לעשות את זה אחרת. בסוף הוא חתם על חוזה ארוך טווח וזה נגמר על הצד הטוב ביותר".
"הסכומים? זה לא רלוונטי. בסוף, שחקן שווה מה שמוכנים לשלם לו. יש ביקוש והיצע, ואין הרבה היצע – אז המחירים עולים".
על תמיר בלאט: "גם לתמיר היה חוזה במכבי. הוא כבר במאי בחר לממש את האפשרות שלו לצאת. הייתי ממליץ לאוהדים שלנו זה להיות מאוד זהירים מאיפה הם צורכים את המידע שלהם לגבי הקבוצה. אין סרט במכבי תל אביב ששחקן חתום עם אופציית יציאה – ובמועדון לא יודעים על זה. החוזה שהוא חתם עליו, הוא תוצר של הדרישות שלו".
על דריל מייקון: "המצב הבריאותי של מייקון היה ברור מאוד. אני לא זוכר התנהלות כל כך ארוכה של רופאים שלנו מול רופאים מחו"ל, כולל החלפת חוות דעת ושיחות עם המנתח עצמו. לקח הרבה זמן לסכם בגלל זה. חיכו לקבל תוצאות וחוות דעת. ידענו מה המצב שלו, ובשביל זה הכנסנו סעיפי יציאה כמו שעשינו בסוף. ידענו שייקח לו זמן להשתקם, אבל בנקודה בה הוא חתם – תהליך ההתאוששות היה נראה טוב. הוא הגיע לפה בסוף אוגוסט, עשה בדיקות והתוצאות הראו שהקצב יותר איטי ממה שחשבו. ההתנהלות סביב מייקון – לא עצם ההחלטה אם להחתים אותו או לא – הייתה סופר מקצוענית. הסעיפים שהוכנסו לחוזה, ההחלטה המהירה לצאת ממנו – כל זה היה סופר מקצועני".
על הדרישות של עודד קטש בשוק: "יש לנו מאמן מאוד 'בררן', שיודע בדיוק מה הוא רוצה. אז למצוא את השחקן המתאים זה לא קל. זה המצב, ויש הרבה מגבלות בשוק. אי אפשר לשלם עכשיו כל סכום בעולם".
על ההישגים באירופה: "בשנים האחרונות הדברים שאנחנו עושים ביורוליג לא פחות ממדהימים. כואב לי לראות שאנשים לא מספיק רואים את זה. קבוצות מהטופ של אירופה פונות אליי כל הזמן. שנה שעברה הייתה לי פגישה עם ראשי היורוליג בברצלונה, נכנסתי לחדר – וכולם התחילו למחוא לנו כפיים. יש לי צמרמורת כשאני אומר את זה. מחאו לנו כפיים על השנה הקשה שצלחנו. מה שאנחנו עושים באירופה – בטח תחת התנאים של מלחמה – זה לא מובן מאליו.
מה דעתך על הכתבה?