סיכום המחזור ה-31 בליגה האנגלית
1. הבשורה הגדולה מהדרבי של מנצ'סטר מתייחסת דווקא לאלה שלא נטלו בו חלק. זו בעצם הבשורה שאיפיינה את עונת הפרמייר-ליג הזו לכל אורכה. קוראים לזה רענון. אחרי ההפסד התשיעי של סיטי העונה, מאבק האליפות ימשיך בלעדיה. הוא ימשיך לראשונה בעידן הפרמייר-ליג בלי צ'לסי, סיטי או יונייטד, ובעיקר – אחרי 11 שנים רצופות – אף נציגה של מנצ'סטר לא תסיים בין השתיים הראשונות.
הסיבות לכשלונה של סיטי מתחילות באותה יממה שבה הודיעו פפ ופלגריני, בזה אחר זה, על חילופי השלטון. מאז, לפחות בליגה, סיטי הפסיקה לשחק ונראית – להוציא אולי את קון אגוארו – כמו קבוצת אמצע טבלה ולא יותר.
אחרי משחק שמיני מתוך עשרה בכל המסגרות ללא ניצחון, התכולים צריכים להתחיל לחשוש למקומם בליגת האלופות בעונה הבאה. כרגע לפחות, עם מכת הפציעות שנחתה עליה, היא מסתמנת כקבוצה הפחות רעבה וחדה במשולש שלה עם ווסטהאם ויונייטד. אחרי הדרבי הזה, האפשרות שפפ גווארדיולה לא יהיה בשנה הבאה בצ'מפיונס הופכת לגמרי לריאלית.
2. לואי ואן חאל עדיין נושם באופן עצמוני ולישורת האחרונה הוא מגיע עם התקפה צעירה, הגנה יציבה ושוער-על. יונייטד מסתמנת כבריאה יותר בשלב הזה מסיטי, וכחזקה ובעיקר מנוסה יותר מווסטהאם במאבק על המקום הרביעי. הדרבי הזה יכול לתת לשדים האדומים את הבטחון והאמונה לקראת המשחק החוזר ברבע הגמר והמשך הדרך בליגה.
ואן חאל, עדיין בתמונה (Gettyimages)
3. אז נותרנו עם המתמודדות על הכתר: לסטר ניצחה שוב בתוצאה דחוקה, שמוכיחה עד כמה היא חסינה ומלאת אופי. ראניירי ממשיך בדרכו להצניע ציפיות והפעם הצהיר שהמקום בליגת האלופות מתקרב (מעלה גיחוך, ועם זאת חינני), אבל גם הוא מבין את גודל השעה. ריאד מחרז, שחקן אלמוני מאלג'יריה עד לפני שנה, בדרך להיות שחקן השנה בפרמייר-ליג. בזמנים בהם ג'יימי וארדי, הלהיט הגדול של תחילת העונה, שכח איך מזיזים רשת, מצליח חברו לעמוד בלחץ ולקחת את ראניירי על הגב.
לסטר עוברת כל מבחן אפשרי והמספרים אומרים שחמישה ניצחונות, ואולי אפילו ארבעה, מתוך שבעת משחקיה עד סיום העונה יספיקו כדי לעשות את הסנסציה הגדולה בהיסטוריה. זה כבר יותר ממוחשי.
4. ובכל זאת, יש יריבה. טוטנהאם עדיין שם, וכרגע היא מרשימה יותר מלסטר. היא כבשה הכי הרבה וספגה הכי מעט. יש לה את הפרש השערים הטוב בליגה ואת מלך השערים החדש הארי קיין. על פי רוב, נתונים כאלה אמורים להספיק כדי להוביל את הליגה, אבל התרנגולים עדיין מאחור, כי בניגוד ללסטר הם פחות טובים כשהלחץ מרחף מעל.
לטוטנהאם, כמו ליריבה העירונית שלה ארסנל, יש כרגע רק ברירה אחת – להמשיך ולנצח בכל משחק ולקוות לשתי מעידות לפחות של לסטר. אם וכאשר יגיעו רגעים כאלה, התרנגולים יצטרכו לעשות מה שלא הצליחו עד כה – לנצח כשהמקום הראשון בהישג יד. בינתיים, המרדף נמשך.
הארי קיין, בא בזמן (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?