מאת: אייל לחמן צילומים: ערן לוף
1. קבוצות ישראליות בעלות סגל חזק של שחקנים טובים ויקרים, לרוב אינן יכולות – תקציבית – להחזיק קאדר של יותר מ-13-14 שחקנים. כזאת היא קרית שמונה ש-14 שחקנים שותפו אצלה במרבית המחזורים.
מאידך, בעלות התקציב הנמוך, מרשות לעצמן להרחיב את הסגל במשכורות נמוכות. כזו היא מכבי פתח תקווה עם שמונה שחקני בית בהרכב.
אבל מה תגידו על מכבי חיפה, שמשלבת את שני הסגנונות יחד: רשימה ארוכה של שחקנים יקרים. חיפה שיתפה העונה לא פחות מ-28 (!) שחקנים, רובם בעלי חוזה גבוה. הכמות הזה מעידה על חיפוש בלתי נגמר אחרי פורמולה מנצחת ועד היום אף-אחד במכבי חיפה לא הצליח למצוא את הציוות, השיטה, השילוב ,שיוביל להצלחה.
שכטר. חיפה שיתפה העונה 28 שחקנים
2. תופעה אחת חייבת להיעקר מהכדורגל הישראלי: שיתוף שחקן יממה לאחר שחתם בקבוצה. היכן הכבוד לכל מה שנעשה עד עתה? סכנין היתה מהבודדות שהרחיבה את הסגל שלה, וכך גם עכו. אך שתי הקבוצות הללו טעו במהירות בה העלו אתת החדשים בהרכב ושילמו על כך באיבוד נקודות.
יוסף אבו-לאבן, עטאא גאבר, איאד חבשי, דייגו קאצובה, כל אלו נטלו חלק במשחק הראשון שלהם, ויחד איתם סכנין נחלה הפסד כואב. גם בעכו לא נתנו כבוד לשחקנים שעשו מחנה אימונים עם הקבוצה ובמשחקם הראשון, פתחו אחמד קאסום, פאפאדופולוס ודניאל בורחל בהרכב.
הפועל פתח-תקוה צירפה ביום רביעי האחרון לא פחות משישה שחקנים חדשים, ארבעה מהם נטלו חלק במשחק כעבור יומיים, המלאבסים כצפוי הפסידו את המשחק כבר בפתיחתו.
פאפאדופולוס. נטל חלק במשחק הראשון שלו
3. מרקו בלבול, נכנס לרשימת המאמנים שטועים עם יוסי בניון. המיקום של יוסי בעמדה קדמית, מטילה עליו עול כבד ודורשת ממנו לקחת את הכדור אליו. חיפה משחקת לאט ולרגל, היריבות מחכות ומצופפות מאחור ולילד המוצלח אין מקום לשחק עם הכדור.
במיוחד בגיל מתקדם, בניון חייב לשחק מאחור בקישור. משם ייפתח ליוסי המשחק ומשם הלחץ לכבוש ירד מהכתפיים שלו. בקישור האחורי, נופתע גם מחילוצי הכדור החכמים שיביא בניון. הירוקים פתחו בסערה, עם שתי החמצות מסמרות של בניון.
שוב הצפיפות פגעה ביוסי ומדהים היה לראות את הקפטן מניף יד ומבקש את הכדור בתחילת ההתקפה. כשהכדור הגיע, היה כבר צפוף, יוסי מיהר והחמיץ שוב.
בלבול. משחק עם בניון בחלק הקדמי
4. טכני מאד, אך קשר אחורי, שמאלי ברגל שזה כבר נכס, צנוע ולא מוערך ברשימת הזרים המצליחים בישראל. אלכסנדר דוידוב שיחק תשע שנים רצופות בהיידוק קולה ועוד שלוש עונות בפרטיזן. 12 שנים בשני מועדונים.
דוידוב הוא מהמרשימים שבזרים והשער שלו בבעיטה מ-25 מטר לא היה הראשון העונה. ב-21 משחקים פתח הסרבי 20 פעם בהרכב, ב-19 מהם שיחק 90 דקות. מובן למה קלינגר התעקש להביאו מסכנין.
5. שלושים וחמישה שערים כבש שמעון אבוחצירא בשנתיים וחצי, לפני הגיעו למכבי חיפה. גם בלאריסה היוונית כבש הנער מנתניה, כשבהפועל פתח-תקוה, הוא סיים עם 14 כיבושים.
אבוחצירא. שמחה גדולה
לא ברור איך התנאים האופטימליים בכפר גלים, לא מטיבים עם השחקנים. רק עזב וכבר כבש, היה מרגש לראות את השמחה הגדולה של שמעון. הריצה והשאגה הם מנת חלקם של העובדים קשה בדרך.
יממה אחרי השמחה של אבוחצירא, ראינו התפרצות דומה של סלקה. החלוץ הצעיר של וורדר ברמן, לאחר השער שלו בדקות הפתיחה מול לברקוזן. עבור אמוק כזה של פורקן ושמחה, כדאי לראות כדורגל.
סלקה. פורקן של שמחה (צילום: gettyimages)
6. בשני אלמנטים אפשר לשפוט את ערך אימוני השבוע: במשחק ההגנה ובדקות הפתיחה. הפועל פתח תקוה, למרות שהיא משחקת עם שלושה בלמים, היא הקבוצה שספגה 39 שערים הכי הרבה בישראל.
רק ק.פ.ר, ברנלי ולסטר ספגו יותר באנגלי. רק הרטה ברלין ספגה כמות כזו בגרמניה. בדקות הפתיחה ספגו המלאבסים 15 שערים שמעידים יותר מכל על חוסר מוכנות למשחק.
7. הוא אמנם עבר לאחרונה שנים פחות נעימות, אך יש בגיא לוי את האצילות והבגרות להחזיק קבוצה גדולה. הוא ראה את לידור כהן כובש במכבי פתח תקוה מעמדת אמצע ומתוסכל מאי-הגעה למצבים על הקו בבית"ר.
לוי שילב אמש את כהן בעמדת האמצע ולידור פרח חזרה. גבוה, טכני, חזק ומהיר. כהן הוא היציאה המוצלחת הבאה של ישראלי לאירופה. מבול השערים בראשון ושני, הגיעו מהתקפות מהירות.
לוי. הבין איך לשחק עם לידור
סוף סוף קבוצות ישראליות רצות קדימה, מוסרות קדימה ומנצלות אה הנשק החם של מאמני הכדורסל והכדוריד: המתפרצת. נקווה ש-13 שערים בשני משחקים, מבשרים את בוא האביב.
8. שני זרים רומנים בנתניה שיחקו לאורך שנים באותלו גאלאץ. השבוע הגיע השלישי, שעזב לפני שנתיים את הקבוצה וכבש 15 שערי ליגה בעונה האחרונה בואסלוי. לא פשוט לכבוש 15 בליגה רומנית אגרסיבית ותוססת.
עם קשת בשיער ולוק של כוכב, ליביו נאטאל יהפוך להיות לסיאד חלילוביץ הבא של הכדורגל הישראלי. או אולי בעצם גובני רוסו. בכל מקרה, כוכב גדול עם דריבל מרשים. תרשמו.
מה דעתך על הכתבה?