מאת: רון עמיקם צילומים: עדי אבישי
אני לא יודע איך תסתיים העונה של מכבי ת"א – היא בהחלט יכולה להסתיים בטרבל – אבל בוועדת החקירה שיצטרכו להקים שם בשאלה איך עף כל כך הרבה כסף על כל כך מעט כדורגל, תישאל גם השאלה איך ייתכן שבשלושת המפגשים הראשונים שלהם העונה – מתוך שישה בסך הכל – נראתה מכבי ת"א חיוורת מאוד מול קבוצה כל כך מוגבלת כמו קריית שמונה ולא ניצחה אפילו פעם אחת.
שמעון אבוחצירה עשה בתוספת הזמן צדק עם התוצאה, כיוון שלמכבי ת"א לא הגיע לנצח את המשחק הזה. למכבי ת"א לא מגיע לנצח בכלל בתקופה האחרונה, כי המאמן שלה עושה הכל כדי לגרום לה להראות כל כך לא משכנעת.
אתמול, בחסדי האדום של ניקולה מיטרוביץ', עלה פאקו עם גל אלברמן, שנראה בכמה דרגות טוב מהקשר הסרבי, בעיקר בכל מה שקשור ללחץ על הכדור ולחטיפות. הוא גם עלה עם ברק בדש, שמבין כל החלוצים של מכבי, הוא אולי זה שהרזומה שלו הוא הפחות מרשים, אבל היחיד שמתאים לסגנון המשחק של הקבוצה.
הבעיה היא, שגם אם היה עולה עם דור פרץ במקום קרלוס גארסיה, המערך המופרך של פאקו עדיין גורם למכבי להישען על יכולות אישיות ולא על כדורגל קבוצתי, ואז בכלל אין שום השפעה של הציוות בהרכב על היכולת של הקבוצה. המערך דופק את מכבי יותר מאשר ההרכב.
פאקו לא משתמש בכלים שלו בצורה נבונה. הוא עולה עם המון שחקנים שלא מסכנים את השער, ואלה שכן מסכנים מוצבים בעמדות רחוקות מהשער, כדי למלא איזו עבודה הגנתית לא ברורה. במילים אחרות: פאקו משחק בצורה פחדנית יחסית לכלים שעומדים לרשותו וליריבות שעומדות מולו. בצורת משחק פשוטה יותר, מכבי מפרקת כל מה שזז. ככה, היא לא ראויה אפילו לשער.
טל בן חיים במקום קשר אחורי, מגן תוקף מצד ימין, או אפילו שלושה בלמים ודור מיכה מצד ימין, ומכבי ת"א לא הייתה יושבת ברחבה שלה חצי שעה ומחכה לשוויון של קריית שמונה. אם ערן זהבי לא היה עוזב את הקו ונכנס לרחבה, מכבי לא הייתה כובשת אתמול שער חוץ.
לברק בכר אין מה להיות מרוצה, למרות השוויון שנותן למחזיקת הגביע צ'אנס לשמור על התואר בשבוע הבא. עם כל כך הרבה קרנות וכל כך הרבה עמדות כיבוש בתוך הרחבה, לא ברור איך יצאו מזה אולי שני מצבי הבקעה, מלבד השער, בכל המשחק. קריית שמונה נמצאת בסיבוב השני בנסיגה. זו גם הסיבה שאיבדה את מקומה בפסגה, ואולי תאבד בשבוע הבא את התואר. עם קצת יותר תעוזה, היא לוקחת פה דאבל.
מה דעתך על הכתבה?