יאיא טורה הוא אחד השחקנים האינטליגנטיים ביותר בדורו. עיתונאים רבים מעידים על כך. הוא אוהב לנהל שיחות פילוסופיות, יש לו השכלה מקיפה ותחומי עניין רחבים מאוד. לא מפתיע כי הוא מפגין חוכמת משחק יוצאת דופן על המגרש ומסוגל למלא מגוון תפקידים. קשר מנצ'סטר סיטי גם לומד שפות בקלות מופלאה – למשל, הוא עדיין שולט מצוין ברוסית בזכות תקופה קצרה שבילה במטאלורג דונצק לפני יותר מעשור, ונוהג לשוחח ברוסית עם סוכנו דמיטרי סליוק. כאשר דמיטרי צ'יגרינסקי הגיע בזמנו לברצלונה, הוצמד אליו טורה על תקן מתורגמן.
תוסיפו לכך את הכישרון הפנומנלי, ותקבלו עילוי של ממש. טורה צריך להיזכר כאחד השחקנים הטובים, המיוחדים והמצליחים בדורו. תרומתו להצלחת ברצלונה בעונתו הראשונה של פפ גוארדיולה הייתה כבירה, והוא היה אחד המצטיינים בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד, תוך שהוא משתק את החוד של השדים האדומים כבלם. אחרי המעבר לסיטי, הוא ביסס את מעמדו כאחד הקשרים הטובים והאיכותיים בפרמייר-ליג. שתי האליפויות של הקבוצה רשומות על שמו. הוא שיחק ב-3 מונדיאלים, ולפני שנה זכה סוף כל סוף באליפות אפריקה. וכמה שערים מצוינים הוא כבש? מתי עוד הבקיע קשר 20 שערי פרמייר-ליג כמו טורה בעונת 2013/14?
בקיצור, מדובר באגדה של ממש. ומה האסוציאציה הראשונה עם שמו בימים אלה? ההתבכיינות על עוגת יום הולדת שלא קיבל מהמועדון. איפשהו בדרך משהו השתמש בתפיסת עולמו של טורה. כל חוכמת החיים שלו לא מספיקה כדי למנוע התבטאויות מטופשות באופן קיצוני. יש המאשימים בכך את הסוכן הרוסי שמנסה לייצר כותרות, אך זה ממש לא תירוץ. כוכב בסדר גודל של יאיא צריך לקבל את כל ההחלטות לבדו. עד לפני כשנתיים, הייתה תדמיתו קרובה לשלמות. והנה, מאז פרשת העוגה הוא לא מפסיק לדרדר את עצמו לתהום מבחינה תקשורתית.
שיתק את התקפת יונייטד בגמר 2009 (GettyImages)
לעתים תכופות מתפרסמים ראיונות בוטים עם טורה עם טענות על קיפוח לכאורה. יאיא מרגיש לא מוערך, ועם כל אמירה מגוחכת ההערכה כלפיו רק יורדת. "קיבלתי הכרה רק מאוהדים", הוא הצהיר באפריל 2014, על אף שנכלל פעמיים בנבחרת העונה של הפרמייר-ליג. סוכנו טען אז כי צבע עורו משפיע על היחס שהכוכב מקבל מהפרשנים. "הוא היה נחשב לטוב ביותר בעולם אם היה ברזילאי או ארגנטיני", אמר סליוק.
העונה שעברה לא הייתה מוצלחת מבחינה מקצועית בסטנדרטים של טורה, והיא הושפעה בין היתר מהעייפות בשל מונדיאל ובעיקר בשל מותו הטרגי של אחיו מסרטן. אלא שהוא לא הסכים להכיר בכך, ופירש את הביקורת כהכפשה בשל מוצאו. "זכיתי בתארים והרווחתי הרבה כסף, אבל אני לא מאושר. אנשים מתוסכלים ניסו לפגע בשמי הטוב. אני נגעל מהם. הם מסתירים את כל הדברים הטובים ומדגישים רק את הנקודות השליליות. הם תמיד השתמשו בתרגילים קטנים ומלוכלכים כדי לעצבן אותי", הוא אמר בראיון מדהים לל'אקיפ. "אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו כדורגלנים. לא רוצה שיסבלו כמוני ויעברו את מה שעברתי", הוא הצהיר.
טורה במונדיאל. סיבה לעייפות (GettyImages)
ואם הטענות ליחס גזעני לאפריקני כמוהו לא הספיקו, הרי שהבחירה בפייר אמריק אובמיאנג לשחקן השנה ביבשת שלו שוב הוציאה את טורה מהכלים. "אני מאוכזב מאוד", אמר האיש שזכה בתואר 4 שנים ברציפות ולא רצה לוותר עליו לטובת איש, "עצוב שאפריקה מגיבה כך ולא מעריכה את הזכייה שלי באליפות היבשת. זה מביש ומגונה. אנחנו מעריכים את ההישגים באירופה יותר, וזה פתטי". כשהוא מתייחס לעצמו בגוף שלישי, קבע כוכב חוף השנהב: "יאיא ידאג ליאיא, ואפריקה תדאג לאפריקה".
זה היה פחות או יותר הרגע בו השתנתה גם גישתו על המגרש בעונה הנוכחית. טורה פרח בתחילת העונה, ונדמה היה כי החיוך חוזר לפניו, אך בחודשים האחרונים הוא שוב נראה עצבני ומתוסכל. ההודעה על מינויו של גווארדיולה למאמן הקבוצה בעונה הבאה לא היטיבה איתו. היחסים בין השניים רעועים, וברור כשמש שהוא יעזוב את המועדון בקיץ. לאור ההתבטאויות האחרונות כדאי לעשות זאת בטעם טוב, אך ההפסדים האחרונים, בהם גילה יכולת פושרת, הרחיקו מאוד את סיטי מהאליפות. אז נותרה רק דרך אחת לשפר את התדמית הקורסת – להצעיד את התכולים לתהילה בליגת האלופות.
אובמיאנג. הבחירה בו העליבה את טורה (GettyImages)
כשהוא נושק לגיל 33, זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה של טורה לשים את הידיים בפעם השנייה על הגביע הנכסף. האם הוא מסוגל לכך במצבו הנפשי הנוכחי? המשימה מול דינאמו קייב בשמינית הגמר לא נראית קשה במיוחד על הנייר, אבל בעונה שעברה נכשלה סיטי מול צסק"א מוסקבה, והביקור באוקראינה – אותה זוכר יאיא היטב כשחקן צעיר – לא יהיה טריוויאלי. גילויי הגזענות בקרב האולטראס של קייב עלולים לגרום ליאיא להתעסק בעיקר בסוגיה זו, כפי שעשה במוסקבה לפני שנתיים, אבל למרבה הצער דווקא טורה איבד את הלגיטימציה להתמקד בבעיות אמיתיות של שנאת אפריקנים בשל ריבוי האמירות ההזויות בנושא.
בחודשים שנותרו לו בסיטי, הוא חייב לתת לרגליים לדבר על המגרש – ואז אולי ישקם את התדמית. טורה ראוי להיזכר כאחד השחקנים הטובים בדורו ולא כבכיין סדרתי. זה הזמן לעשות את הסוויץ'.
מה דעתך על הכתבה?