מאת: רון עמיקם צילומים: אבשלום ששוני
מצטער, גם אם תירו עלי מאופנוע נוסע, ואפצע מרסיס בכתפי, לא אצליח להאמין לאלי טביב. אני לא מצליח להאמין לו, ושפת הגוף שלו, בכל פעם שהוא פותח את הפה, היא כמו מחט רוטטת בפוליגרף. לא מאמין לו.
יכול להיות שירו בו באמת. אסור לזלזל בכך, ויש לתת למשטרה לנסות ולפענח את מקור הירי (לא שאני מאמין שהיא מסוגלת). אבל גם חובבנים לא היו מצליחים להחטיא מטווח כזה קרוב, ומקצוענים יורים כך כשהם צריכים ממך כסף ומזהירים אותך, כנראה בפעם האחרונה, שאם לא תצליח להחזיר את הכסף, אז אתה בתור ללכת לעזאזל יחד איתו.
הבעיה היא שאי אפשר להאמין לאדם שרק לפני רגע נורה, וניידות השידור מגיעות לזירת האירוע לפני ניידות השיטור. או לאדם שמתראיין בבית החולים כאילו אך לפני רגע לא עמדו חייו להיחטף ממנו, ובלי מצמוץ, בטרם עלו התהיות והשאלות, גם להאשים אוהדי כדורגל בעניין. ולא את אוהדי בית"ר ירושלים, כאילו שלאוהדי הפועל הרצליה הסמוכים למקום הירי יש אינטרס לפגוע בטביב.
נכון שטביב חולה פרסום ונמצא בכדורגל גם בשביל השופוני, שכנראה לא היה מנת חלקו בטרם הגיע לשם. ומצדו שיירו בו, שיפגינו מחוץ לביתו, שימררו את חייו ואת חיי אשתו השנייה וילדתה – העיקר שיהיו שם מצלמות טלוויזיה ויראו שהוא גר בכפר שמריהו ומשתמש בסמלי סטטוס. אם אין לו עסקים בישראל, לדבריו, זה בטח עושה רושם טוב בעסקיו במיאמי. אחרי הכל, הוא בראש מהדורות החדשות באמריקה.
לא מאמין לו. בהחלט יתכן שירו בו כאות אזהרה, ואין כמו יריות באמצע הלילה כדי לגרום לאדם לעזוב את הקבוצה שבה הוא מחזיק, כי הרי זה קשור לכדורגל, ככה הוא אומר. אוהדי הפועל ת"א ירו בו? הוא יעזוב את בית"ר ירושלים. לא בגלל שהכסף של מס הכנסה מספיק לעונה אחת ולא בטוח שחיים רמון יוכל לממן – למרות פסק הבורר – את פעילות בית"ר ירושלים בעונה הבאה. אז שאני אשלם, שואל טביב? שבנון ישלם.
טביב עובר מקבוצה לקבוצה – בלי בקרה ובלי השגחה – כאילו אין מחר; הוא הבעלים היחיד שהחזיק בשלוש קבוצות בישראל; הבעלים היחיד שהורשע פעמיים בפלילים, פעמיים על זיוף או העלמת ראיות (הונאה, בקיצור); הבעלים היחיד של מועדון גדול בישראל – מאז 1989 – שכל השחקנים שלו הגיעו לבית דין לעבודה כי הלין את שכרם; והבעלים היחיד שאנשים מוכנים להישבע שהרוויח כסף בכדורגל, למרות שקבוצות כדורגל הן מוסד ללא כוונות רווח.
לא מאמין לו. כי בסופו של יום, אם העולם התחתון יפסיק לרדוף אחריו, והוא יחליט כן להישאר בכדורגל, בין אם בבית"ר ירושלים ובין אם במועדון אחר – מישהו אמר מכבי נתניה? – ירדוף אותו הקלון, והיועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד אפרים ברק, יצטרך להכריע. אגב, כותרת הראיון עם ברק ב"גלובס" לפני תשעה חודשים לא יכולה להשתמע לשני פנים: "אם טביב יורשע בהכאת קטין, העבר בינינו לא יסייע לו".
טביב הוא שגיאה בתולדות הכדורגל הישראלי והרגולטורים שלו. חוק לשון הרע מזהיר אותי מלהשתמש בשפה בוטה יותר, למרות שהחוק הפלילי כבר מצא לטביב את המינוחים המתאימים. יסלחו לי אוהדי בית"ר ירושלים, אלה שחיים בתחושת קיפוח תמידית, אבל זה לא האיש הראוי להוביל את קבוצתכם לתהילה. אם הוא אכן יממש את איומיו ויעזוב את הכדורגל הישראלי – ולא רק את בית"ר ירושלים צמוקת הפיננסים – אולי סוף סוף אתחיל להאמין לו.
מה דעתך על הכתבה?