מתרסקת בליגה אך מצליחה באירופה

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

מיכאל יוכין מנסה לפצח את חידת אברטון ולהבין מה עובר על הטופיס העונה

(גודל טקסט)

מאת: מיכאל יוכין         צילומים: GettyImages

בעשור האחרון התרגלו האוהדים בצד הכחול של ליברפול ליציבות. אברטון לא הצליחה להיאבק על האליפות, אך היא גם לא התיימרה לעשות זאת. המועדון היה שמח בחלקו כאשר סיים מדי שנה בחלק העליון של הטבלה, במיוחד אם הדבר הסתיים בהעפלה לליגה האירופית ובריצה טובה באחד הגביעים. בעידן דייויד מויס, היתה אברטון אחת הקבוצות הלוחמניות והקשות ביותר לפיצוח. הסקוטי הג'ינג'י קודם למנצ'סטר יונייטד, ורוברטו מרטינס שהחליף אותו הוסיף הרבה סטייל. בעונה שעברה היתה זו אברטון המשודרגת – גם יציבה וגם אטרקטיבית, עם מסירות קצרות, צירופים נאים ואחוזי אחזקת כדור גבוהים. העתיד נראה ורוד.

אף אחד בקבוצה טרם הצליח לאתר את הסיבה לכך, אבל היציבות הזו נעלמה כלא היתה העונה. בחודשי הסתיו עוד נהגו ביציעי אברטון ללעוג ליריבה האדומה מעבר לכביש כאשר המצב בליברפול לא היה מזהיר בלשון המעטה, ופיל ג'אגיילקה הפך לגיבור גודיסון פארק עם שער שיוויון בדרבי באנפילד בתוספת הזמן בסוף ספטמבר. אף אחד לא התרגש אז מכמה הפסדים, כי באופן מסורתי אברטון מתחילה לאט וצוברת תאוצה. אלא שהפעם זה לא קרה, ולקראת דצמבר החלו לראשונה לחשושים על משבר אפשרי. 

המציאות היתה מוזרה, כי הרי הסגל התחזק, והדבר גרם לאופטימיות לא זהירה. רומלו לוקאקו, שהצליח כמושאל מצ'לסי אשתקד, נרכש באופן קבוע תמורת 28 מיליון ליש"ט. סמואל אטו הגיע אף הוא מצ'לסי כדי להוסיף נסיון ומחץ לחוליית החוד. מוחמד בשיץ' הבוסני היה אמור לייצב את הקישור אחרי מונדיאל חיובי, ועשה זאת – הוא הפך לעמוד התווך של הקבוצה. ובכל זאת, התוצאות לא הגיעו. אברטון התקשתה להכריע משחקים צמודים, לא תמיד היתה מהירה ויצירתית מספיק, ומרטינס החל לספוג גם ביקורות אחרי תקופה ארוכה של אידיליה.

אחרי תקופה ארוכה של אידיליה, הגיעו הביקורות. מרטינס

"אין לתוצאות קשר לסגנון שלנו", הצהיר אז חד משמעית המנג'ר הספרדי בסוף 2014,  אחרי שהואשם על ידי הפרשנים בעקשנות ובהיעדר תוכנית חלופית. "אנחנו רק צריכים לתקן את הליקויים בהגנה", הוא אמר, אבל מאז העסק רק הלך והדרדר. אטו הביע את רצונו לעזוב ושוחרר לסמפדוריה בינואר. לוקאקו לא מצליח לאפס את הכוונות ותקוע על 7 שערי פרמיירליג בלבד.

במקום השיפור שהיה כה צפוי, המצב רק מחמיר. אברטון ניצחה רק פעם אחת ב-12 משחקי הליגה מאז אמצע דצמבר. חלום ההעפלה לאירופה נגוז לחלוטין, ובשבועות האחרונים מתחילים בקבוצה לחשוש ממאבקי הישרדות. רק 6 נקודות מפרידות בין המקום ה-14 בו היא נמצאת לקווינס פארק ריינג'רס מתחת לקו האדום. אפשרות של ירידה נתפסת עדיין כהזויה לחלוטין, אך כאן בדיוק טמונה הבעיה. קבוצות טובות למדי עלולות להתעורר מאוחר מדי משאננות ולמצוא את עצמן בליגה השניה בניגוד לכל הגיון בריא. תשאלו את פיורנטינה בעונת 1992/93 או את אתלטיקו מדריד בעונת 1999/00. 

די להתבונן על התוצאות בליגה האירופית כדי להבין עד כמה אברטון ראויה למיקום גבוה יותר. הכחולים הרשימו מאוד בשלב הבתים למרות הגרלה קשה, עם שני נצחונות חלקים על וולפסבורג, להיט הבונדסליגה – 1:4 בבית ו-0:2 בגרמניה. הם פירקו לחתיכות את ליל של וינסנט אניימה עם 0:3. הגרלה נוחה יחסית מול יאנג בויז השווייצרית בשלב הפלייאוף הניבה 7 שערים בשני משחקים. במקביל, לא הצליחה אברטון למצוא את הרשת ב-4 מ-5 המשחקים האחרונים בליגה. התנודות האלה לא מובנות גם למרטינס. לספרדי אין, כך נראה, פתרונות יעילים בשלב זה.

דייויד מויס. מאז שעזב, גם הקריירה שלו בנסיגה

ואולם האוהדים מנסים בכל זאת למצוא גם זוויות חיוביות למצב החדש. זו אמנם הולכת להיות העונה הגרועה ביותר של אברטון בפרמיירליג מאז 2004, אבל יכולה לפצות על כך בריצה ממושכת בזירה האירופית, ואולי אף בזכיה בגביע. התואר האירופי היחיד של אברטון באירופה היה גביע המחזיקות ב-1985, ואולי זה הזמן לשכתב את ההיסטוריה כעבור שלושה עשורים. "באירופה הכל הולך לנו, ואנחנו משתוקקים להמשיך את המומנטום ולתרגם אותו גם לליגה. צריך ללמוד לשלב את שני המפעלים", אמר החלוץ סטיבן נייסמית.

הערב פוגשת החבורה של מרטינס את דינאמו קייב של המאמן המצליח סרגיי רברוב. בגודיסון פארק היא מרגישה פייבוריטית מול האוקראינים החזקים. "הם קבוצה נהדרת, ואנחנו רגשים לפגוש אותם", אמר מרטינס. לוקאקו, שהבקיע 6 שערים באירופה, מקווה לשחזר את יכולת הכיבוש שהפגין מול יאנג בויז, ואם הכל יתאזן גם בזירה המקומית יוכל מרטינס לקבל קצת שקט תעשייתי.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי