12 שנים לאחר ששוחרר מאקדמיית ליברפול בגיל 11 כשחלומו הראשוני התנפץ בגיל צעיר למדי, לאנתוני גורדון הייתה הזדמנות לסגור מעגל בקיץ האחרון ולשוב מן הדלת הקדמית למועדון שאהד בילדות. הגעת מנג'ר חדש בדמותו של ארנה סלוט שרצה לרענן מעט את השורות ואת חוליית ההתקפה לצד הצורך של קבוצתו הנוכחית של גורדון, ניוקאסל, לעמוד בתקנון ה'פייר פליי' ולוודא שהיא נמצאת במקום תקין מבחינה פיננסית, יצרו סיטואציה חריגה למדי עבור שחקן הרכש שנחת בסט. ג'יימס פארק תמורת 45 מיליון ליש"ט בינואר 2023.
הקיץ האחרון הרגיש כמו נקודת תפנית משמעותית עבור ניוקאסל יונייטד כמועדון, פחות משלוש שנים מאז שנרכש על ידי קרן ההון הסעודית. כשברקע עזיבת המנהל הספורטיבי (דן אשוורת') למנצ'סטר יונייטד, גלי השמועות התכופים על כך שמנג'ר הקבוצה, אדי האו, עשוי להתפתות להפוך למנג'ר נבחרת אנגליה הבא והחוקים הפיננסים שהולכים ומתהדקים (וכפועל יוצא גם האכיפה והעונשים שניתנים בהמשך), מכירת גורדון הצטיירה כאופציה ריאלית למדי, אך באותה נשימה אם הייתה מתבצעת הייתה נתפסת כהודאה ראשונית בכשלון הפרוייקט השאפתני שיזמה קבוצת הרכישה הסעודית בחורף 2021.
גורדון היה קרוב להצטרפות לליברפול בקיץ האחרון, זו עובדה ידועה, אולם ההחלטה שלו להישאר, לתרום ולהמשיך להוביל את ניוקאסל יונייטד נתנה עדות נוספת לא רק לכשרון העצום שגלום בו והוא מציג באופן עקבי מאז שעלה לקבוצת הבוגרים של אברטון לראשונה, אלא לאמונה הגדולה שלו שהחזון של המגפייז לתקוע יתד כקבוצת צמרת בפרמיירליג הוא ריאלי כעת יותר מתמיד.
את עונת 2024/25 גורדון פתח ברגשות מעורבים. כמי שהיה חלק מסגל שלושת האריות בקיץ האחרון, לוותה תחושת אכזבה גדולה לנוכח ההפסד בגמר היורו לספרד, כמו גם הקושי המרכזי שעמו התמודד עקב היעדר הזדמנויות באליפות אירופה. הוא נבחר לסגל הלאומי שטס לגרמניה על חשבונו של ג'ק גריליש ולמרות שלא היה מתוכנן לפתוח בהרכב, העובדה שפיל פודן שיחק בעמדתו בכנף שמאל (השונה מעמדתו הטבעית במנצ'סטר סיטי) הובילה לציפיות נמוכות באשר למידת מעורבתו האפשרית.
העובדה שאנגליה, שאמנם העפילה לגמר, התקשתה לספק פרץ יצירתיות במהלך הטורניר ובעיקר חוסר התרומה של פודן שבעיקר נראה כמו הצל של עצמו, הובילה לדרישה לאומית להציב את גורדון בעמדה שהוא מכיר טוב כל כך וממנה יוכל להעניק לאנגלים את העוצמות הנדרשות, דרישה שממנה המנג'ר גארת' סאות'גייט התעלם בהפגנתיות ויתכן כי עלתה למולדת הכדורגל בסיכוי האמיתי ללכת עד הסוף. גורדון שיחק שתי דקות בלבד ביורו האחרון, בשלהי משחק שלב הבתים נגד סלובניה, ובסדרת ריאיונות שקיים לאחר החזרה מגרמניה חשף כי סאות'גייט מעולם לא שיתף אותו בהתלבטויותיו או לחילופין הציע הסבר כן לספסולו וחוסר ההזדמנויות שסיפק.
התסכול הגדול מחוסר החשיפה באליפות אירופה רק דרבן את גורדון ללקיחת אחריות רחבה יותר בניוקאסל בתום עונת פרמיירליג מתסכלת, שהסתיימה בקול ענות חלושה ופספוס ההעפלה למפעלים האירופיים. היתרון היחסי בכך שניוקאסל אינה לוקחת חלק השנה בשום תחרות אירופית, מהווה הקלה פיזית ומנטלית משמעותית עבור הסגל של אדי האו, שלא נאלץ להתמודד עם האינטנסיביות הכרוכה בשילוב שני מפעלים. בפועל מדובר ביתרון משמעותי, אך פתיחת העונה של גורדון והמגפייז לא מלמדת דווקא על ניצול מקסימלי של השתתפות בתחרות תובענית אחת בלבד, אלא בעיקר בשקיעה בחוסר יציבות.
לאחר תשעה מחזורים ושתי פגרות בין לאומיות, ניוקאסל מוצאת את עצמה בחלק התחתון של הטבלה, ממוקמת במקום ה-12 עם שלושה ניצחונות בלבד ומאזן שערים שלילי. גורדון עצמו ניפק תרומה דלה למדי עד כה מתחילת העונה בדמותם של שני שערי ליגה, אולם בו זמנית מחוץ לכר הדשא סיפק אמירה חד משמעית לגבי עתידו בקבוצה ורצונו לרתום אותו לצד עתידו האישי, כשהאריך חוזה במועדון. עם 15 שערים, ו-11 בישולים ב-74 הופעות בשחור-לבן, גורדון מסמל יותר מכל שחקן אחר בסגל הנוכחי את שניוקאסל מייצגת בגרסתה המודרנית – צעירה, יומרנית ודינמית, אך באותה נשימה גם עדיין רחוקה מליטוש, מוקפת בסימני שאלה באשר למידת יכולתה למימוש הפוטנציאל הגלום בה באופן מקסימלי.
גורדון עצמו החמיץ את משחק הליגה האחרון שהסתיים בהפסד מינימלי לצ'לסי בסטמפורד ברידג' בסוף השבוע שעבר, אבל שב להרכב נגד אותה צ'לסי שלושה ימים לאחר מכן וסייע לניוקאסל לדלג מעל הבלוז בשלב שמינית הגמר של גביע הליגה, בדרך למפגש עם ברנטפורד בשמונה האחרונות.
מחר (שבת, 14:30, ספורט1), ניוקאסל תזדקק לגורדון במיטבו נגד ארסנל, שאמנם מתמודדת עם חוסר עקביות משלה מתחילת העונה הנוכחית, אבל בהחלט תישאב לא מעט ביטחון מצמד ההופעות האחרונות נגד ליברפול ופרסטון במסגרות השונות, בידיעה שהיא זקוקה לשלוש הנקודות שיאפשרו לה לשמור על מרחק סביר מהצמרת הגבוהה במאבק האליפות העונה.
מה דעתך על הכתבה?