דייגו מראדונה עדיין מתרוצץ על מגרשי הכדורגל, כובש שערים ומוכתר כשחקן מצטיין, אבל הוא עושה את זה במדי הפועל "רובי שפירא" חיפה בצמרת ליגה ב'. אם לא יקרה מהפך מדהים, הוא וחבריו ישחקו בשנה הבאה בליגה א' כי הם מקדימים כעת בשש נקודות את הפועל אום אל פאחם,
אבל זה לא הסיפור המרתק היחיד על קבוצת האוהדים המתעוררת. כי נער הזהב הזה, דייגו מראדונה דיבי, הוא כדורגלן ערבי ישראלי שעומד להגשים את חלום חייו. הוא טס לברצלונה למשחק נגד ארסנל ומקווה לפגוש שם את ליונל מסי, הכוכב על שמו ייקרא בנו העתידי.
אביו של דייגו, שהיה שחקן כדורגל בעצמו, קרא לו מראדונה כשנולד ב-1985 ומאז הוא ידוע רק בשם זה. לאחיו קראו אוזביו על שם הכוכב הפורטוגלי הגדול והוא רוצה להמשיך את המסורת במשפחה ולקרוא מסי לבנו כשזה ייוולד. "רובי שפירא" ציידה אותו בחולצה מספר 10 ומקווה שהוא יגשים חלום וייפגש עם מסי לפני הגומלין עם ארסנל ביום רביעי באלופות. בקבוצה משחקים תחת הדגל של האחווה עם ארבעה ערבים ישראלים בהרכב, אחד מהם הוא השוער הוותיק ענאן פרו, והמאמן הוא חנא פרהוד.
מראדונה. המריא לברצלונה (אלעד נבו)
מראדונה הנרגש, שהמריא לברצלונה, סיפר לאתר ספורט1: "אבי היה שחקן ענק בליגות הקטנות באחווה, בטירה. כל מי שראה אותו התפעל, אבל לא היה לו צ'אנס להתקדם מסיבות שונות. הוא היה משוגע על כדורגל ברזילאי, אבל כשהוא ראה את דייגו מראדונה משחק עברה לו צמרמורת בכל הגוף. לפני שנולדתי הוא וחבר שלו רצו לקרוא לבן שלהם דייגו מראדונה והם התערבו שהתינוק שיוולד ראשון ייקרא מראדונה והשני כבר יקבל שם אחר. אני זכיתי".
לדברי מראדונה הישראלי החיים שלו כילד לא היו קלים עם השם המחייב: "תמיד יש אנשים שמחפשים במה להיאחז כדי לעשות בעיות. אז היו שואלים אותי מה שמי, הייתי אומר להם מראדונה והיו מרביצים לי. שם כמו מראדונה זה מחייב. מצפים ממך לעבור 11 שחקנים, אבל תמיד אמרתי שלא אשנה את שמי ואם הייתי משנה זה רק להוסיף את המילה ארמנדו לשם".
השאלה המתבקשת היא למה הוא רוצה לעשות לבן שלו חיים קשים ולקרוא לו בשם מחייב לא פחות, ליונל מסי. "אני מרגיש שהשורשים שלי הם מארגנטינה", מסביר דייגו. "האמת היא שלפני שליונל מסי פרץ תכננתי לקרוא לבן העתידי שלי גבריאל באטיסטוטה, אבל מסי פשוט בא מעולם אחר ועושה דברים שאתה אף פעם לא מבין מאיפה חשב עליהם. כשכולם חושבים שהוא צריך לתת פס, הוא מקפיץ ולהיפך".
את הקריירה שלו החל מראדונה דיבי כשוער בגיל 12 בהפועל חיפה המקורית. המשפחה לקחה את המיטלטלים וירדה לניו ג'רזי בארה"ב כעבור שנתיים, שם הוא שיחק ברחובות כדורגל עם אחיו. לדבריו היו 50 ילדים ששיחקו ברחובות וחמישה מהם כדורגל, השאר התרכזו בענפים אמריקאיים. "יום אחד הגיע לשם מאמן שהציע לי לבוא לשחק בקבוצה שלו בלי כסף. שאל אותי מה התפקיד שלו וכשאמרתי שאני שוער, הוא אמר לי 'אתה חלוץ". בגיל 14 הציעו לו חוזה באחד הקולג'ים, אבל המשפחה החליטה לחזור לארץ".
על הקבוצה על שם רובי שפירא הוא אומר: "אף חוזה בעולם לא ייקח אותי מהקבוצה הזאת. מדובר במועדון שהוא משפחה שלי, אנשים אוהבים שדואגים לך לכל דבר". העונה הוא שיחק כמגן בחלק מהמשחקים בגלל שהביאו למועדון חלוצים אחרים, אבל אלה שוחררו והוא הוחזר לחוד. בשנה שעברה נבחר למצטיין בקבוצה והעונה כבר כבש 12 שערי ליגה וצמד בגביע.
ההתרגשות שלו לקראת המשחק בברצלונה עצומה והכל בזכות אשתו. "לאחרונה ציינתי יום הולדת 26 ואשתי אמרה לי שיש לה הפתעה. 'אתה נוסע לראות את הבן שלך בברצלונה' אמרה לי כשהיינו במסעדה. התחלתי להזיע. הלכתי לשירותים להירגע וכשחזרתי אמרתי לה: 'נו, מה הסיפור הזה?'. הוא הוציאה מעטפה עם כרטיס טיסה וכרטיס למשחק, זה היה הרגע המאושר בחיי".
לשאלה איך כערבי ישראלי נוצרי הוא ייצג את ישראל אם ייפגש עם מסי, הוא משיב: "אני לא פוליטיקאי ולא מתעסק עם זה. יש אנשים טובים בכל מקום ויש כאלה פחות. אני לא דתי, אני מגיע לכנסיה רק בחגים ומי שעושה לי טוב מקבל יחס טוב ממני".
באחרונה שיחקה הפועל רובי שפירא לעיני 600 צופים עם חולצות ורודות כהזדהות עם המאבק באלימות נגד נשים. מדובר במועדון שעושה דברים יפים וכשליחו דייגו מקווה שבברצלונה יקבלו את החולצה הקטנה שיש להם להעניק למסי. מראדונה אמר על הרגע בו הוא חולם לפגוש את הפרעוש: "אני בטח ארעד מהתרגשות. אני יכול להגיד שלא ארפה מהיד שלו עד שהוא ייקח אותה ממני".
מה דעתך על הכתבה?