1.
בשבוע האחרון של אוקטובר, רגע לפני שהתחילו להתאמן על מצבים נייחים, השחקנים של ספורטינג ליסבון התייחסו לפיל הענק שמתעופף מסביב למגרש האימונים. השחקנים, שבקיץ חלקם השתכנעו להישאר בקבוצה על ידי מאמנם, התייצבו מול רובן אמורים ושאלו אותו אם הוא עוזב את תפקיד האימון בקבוצתם ומצטרף למנצ'סטר יונייטד.
אמורים אישר בפניהם שאכן כך יהיה ולאחר מכן גילה גם לתקשורת מה אמר להם. "הבקשה היחידה שלי ממנצ'סטר יונייטד היתה להצטרף אליהם בתום העונה, אחרי שאני מסיים את העונה בספורטינג ליסבון", אמר אמורים. "אבל זה לא היה אפשרי מבחינת מנצ'סטר יונייטד. זה היה עכשיו או אף פעם".
אמורים, שיתחיל לאמן רשמית את מנצ'סטר יונייטד מה-11 בנובמבר, יודע לפתח מערכת יחסים מאוד מיוחדת וחזקה עם שחקניו. זה משהו שעשה בכל מקום שהגיע אליו. אבל הוא גם איש שאפתן בצורה בלתי רגילה – ואהבתו הגדולה לשחקניו לא תמנע ממנו לטפס במעלה הסולם המקצועי.
זה משהו שהוא הבהיר עוד כשסיים את הקריירה שלו כקשר סביר בהחלט בליגה הפורטוגלית.
ב-2017, רגע אחרי שפרש מכדורגל, הכריז: "אני לא יודע אם אני אהיה בזה טוב או רע, אבל אני הולך להיות מאמן". ב-2018 כבר התחיל לאמן בקבוצת קאסיה פיה ואחרי שהפסיד את שני המשחקים הראשונים שלו כמאמן הבהיר שהוא יפרוש מאימון אם יפסיד את המשחק השלישי. הוא ניצח.
כשעזב את בראגה והצטרף לספורטינג ליסבון ב-2020 הצהיר: "אני מקצוען ואני פנאטי בכל מה שקשור לניצחונות. אני יודע עד כמה המועדון הזה גדול". כאמור, אמורים אף פעם לא מנע מעצמו לטפס במעלה פירמידת הכדורגל. יש לו ביטחון גדול מאוד בכישוריו הניהוליים וגם יש לו קבלות.
בעונה הראשונה שלו בספורטינג ליסבון, 2020/21, זכה עמה באליפות הראשונה שלה אחרי בצורת של 19 שנה. הקבוצה הפסידה רק פעם אחת ושיחקה כדורגל מתוחכם עם לחץ גבוה שדורש תיאום רב בין כל השחקנים.
מאז אמורים זכה באליפות נוספת והעפיל עם ספורטינג גם לשמינית גמר ליגת האלופות. על הדרך שקל הצעות ממספר קבוצות – כולל ליברפול – אבל רק כשהגיעה ההצעה ממנצ'סטר יונייטד, אחת ממספר קטן של קבוצות שסעיף השחרור אליהן בחוזהו היה מוקטן – החליט לעזוב את ספורטינג ליסבון, שנראית בדרך לאליפות שנייה ברציפות ושלישית בארבע עונות.
2.
אמורים הוא מאמן מיוחד אבל לא ייחודי. יש לא מעט מאמנים פורטוגלים ברמות הכי גבוהות. אמורים יהיה המאמן השלישי מפורטוגל שמאמן קבוצה בפרמיירליג העונה. נונו אספירטו סנטו מוביל את נוטינגהאם פורסט למקום בליגת האלופות ומרקו סילבה עושה עבודה מעולה עם פולהאם אחרי שעשה עבודה טובה מאוד באברטון. בעבר ז'וזה מוריניו עשה מהפכה של ממש בפרמיירליג – והביא אלמנטים טקטיים לא מוכרים ואימונים חדשניים לאי הבריטי (וגם זכה בתארים בצ'לסי ומנצ'סטר יונייטד). כמו כן, קרלוס קיירוש, לשעבר עוזר המאמן של אלכס פרגוסון, היה ככל הנראה היה הדמות הכי חשובה ברמה המקצועית והטקטית בפרמיירליג במשך שנים.
רשימת המאמנים הפורטוגלים המוצלחים היא ארוכה מאוד: פרננדו סנטוס, ז'ורג'ה ז'זוס, אנדרה וילאש בואש, לאונרדו ז'ארדים, ברונו לאז'ה, פאולו סוזה, פאולו פונסקה ואחרים זכו בעשרות תארים ואליפויות ברחבי העולם.
ואמורים, כולה בן 39, מבטיח שעוזרו, קרלוש פרננדש בן ה-29, הוא מאמן טוב יותר ממנו. "הוא יד ימיני מאז היום הראשון שלי כמאמן ב-2018", אמר אמורים בראיון בערוץ הספורט הפורטוגלי. "הוא יהיה מאמן טוב ממני בהרבה. הרבה פעמים אני אומר שאם אני יום אחד אהיה כמו בובי רובסון, אז פרננדש יהיה ז'וזה מוריניו" (הסבר קצר: ז'וזה מוריניו התחיל את דרכו באימון כדורגל כשמונה למתרגם של בובי רובסון, שקידם אותו לתפקיד עוזר מאמן ולקח אותו גם לברצלונה).
אמורים, כאמור, הוא סיפור הצלחה אישי, אבל הוא מסמל הצלחה כבירה של אומה לא גדולה (10 מיליון תושבים) בעולם הכדורגל: פורטוגל היא לא רק המדינה של כריסטיאנו רונאלדו, היא יצרנית המאמנים הטובה בעולם (ביחס לגודל האוכלוסיה). איך זה קרה?
3.
מי שמוגדר כ"מוח" מאחורי הדומיננטיות הפורטוגלית בעולם האימון הוא ויטור פראדה, מרצה באוניברסיטת פורטו, שעבד בעבר עם בובי רובסון בפורטו. פראדה נחשב ל"מדען משוגע" והוא פיתח מתודת אימון שאומצה על ידי כמעט כל המאמנים הבכירים בעולם ופיתחה עשרות מאמנים פורטוגלים.
למתודה קוראים Tactical Periodization והיא הלב הפועם של הכדורגל הפורטוגלי בעשורים האחרונים.
פראדה דורש מכל מי שבא ללמוד אצלו "ללמוד באובססיביות על הכל". מגנטיקה, דרך מכניקה של מכשירי חקלאות גדולים ועד התנהגות של צרעות מול אויב שחודר לכוורת. "הכל מבחינתי קשור לכדורגל – כל מה שאני קורא", הסביר פראדה ל"ניו יורק טיימס". "כדורגל הוא ביולוגיה וגנטיקה ומכניקה והכל. כדורגל אינו לינארי, הוא סיכום של כל הדברים ולכן מאמן צריך לקחת בחשבון את כל האספקטים. מהאינדיבידואל ועד הקבוצה. הכדורגל אינו דו מימדי, הוא רב מימדי".
המתודה של פראדה יוצאת מתוך נקודת הנחה שקבוצה היא גוף אורגני וכל פעולה של שחקן משפיעה על כל הפעולות של שחקנים אחרים. לפי פראדה הסִנְכְּרוּן בין האינדיבידואלים הוא הכלי החשוב ביותר בקבוצות.
לפי התיאוריה הפורטוגלית, האימונים צריכים לשלב אלמנטים של כל מה שקורה לשחקן, שהוא חלק מהקבוצה, במגרש במהלך המשחק. ולכן כל התרגילים והאימונים צריכים לשלב בתוכם חשיבה טקטית, כושר משחק, יכולת השתלטות על הכדור, חשיבה בזמן פעילות ופתרון בעיות. כמו כן, אסור שהאימונים יהיו משעממים או דוגמטיים כי הכדורגל והיריבה משתנה משבוע לשבוע.
"כדורגל אינו מתוסרט", הסביר פראדה. "אפשר להגיד לשחקנים מה לעשות, אבל הם צריכים לקבל החלטות בעצמם. ולכן באימונים צריך לתת להם בעיות ולעודד אותם למצוא את הפתרון בעצמם. מה שמשנה זה ההליך, הדרך שבה הם עובדים תסייע להם למצוא את התשובות".
בתיאוריה של פראדה אין "כדורגל הגנתי או כדורגל התקפי", יש "מה שאתה עושה עם הכדור" ו"מה אתה עושה בלי הכדור".
האימונים כולם מתבססים על מה צפוי לקרות במשחק הבא נגד יריב ספציפי ואיך הקבוצה, כאורגניזם, צריכה להגיב טקטית, טכנית, פיזית אבל גם פסיכולוגית והתנהגותית במשחק. כל התרגילים במהלך האימון משלבים בהם את כל האלמנטים.
האימונים, כאמור, צריכים להיות כייפים ומעניינים – ויותר מהכל: יעילים. "כנראה שרצנו יותר באימונים עם הכדור מאשר בלי הכדור", הסביר ג'ון טרי, קפטן צ'לסי, על תקופת ז'וזה מוריניו, אחד מתלמידיו של פראדה. "כשחקנים נהנינו יותר לרוץ וללמוד בזמן האימון מאשר לרוץ בלי הכדור ולשבת בכיתה ולעבור שיעור טקטי. האימונים עזרו לגבש אותנו ולהפוך אותנו לסגל שמח יותר".
לפני כל משחק מאמן פורטוגלי יכין שחקניו על פי השאלות הבאות: א' – מה אנחנו עושים בכדור נגד X; ב' – מה אנחנו עושים כשאין לנו הכדור נגד X; ג' – מה אנחנו עושים בכדור במעבר מהגנה להתקפה נגד X; ד' – מה אנחנו עושים בלי הכדור במעבר מהתקפה להגנה נגד X. כל תרגיל יכין את הקבוצה ואת האינדיבידואלים בה לקבלת ההחלטות במשחק ספציפי.
"צריך להבין שמה ששולט במתודה זה העניין הטקטי", הסביר קרלוס קרבליאל, מאמן בראגה ותלמיד של פראדה, ל"סקיי ספורטס". "לכן זה נקרא פריודיזציה טקטית".
את המתודה הזו אימצו מאמנים בכירים רבים שאינם פורטוגלים. מפפ גווארדיולה ועד צ'אבי אלונסו.
ואולם, המאסטרים של המתודה הזו הם פורטוגלים. וגדולי המאמנים הפורטוגלים בדרך כלל חוזרים ללמד ולחנך את הדור הבא של המאמנים – באוניברסיטה, בקורסים שונים ובהשתלמויות. את הידע שהם צברו בכדורגל העולמי, המאמנים הפורטוגלים הכי בכירים ממהרים לשתף עם המאמנים הפורטוגלים הצעירים. הם גם מפתחים איתם מערכת יחסים של מנטורים ומסייעים להם לפתח את הקריירה שלהם.
4.
יש עוד דברים שהופכים את המאמן הפורטוגלי הממוצע לטוב יותר מעמיתיו באירופה: לימודי הכדורגל באקדמיה הפורטוגלית הם באמת ברמה הגבוהה ביותר בעולם הספורט.
במחלקת הספורט של אוניברסיטת פורטו (FADEUP) לא מלמדים רק "מדעי ספורט" או "ניהול ספורט". מלמדים ענפים ספציפיים לעומק – בצורה אקדמאית. זה דורש מהסטודנטים, אבל גם מהמרצים שלהם, להתעמק הרבה יותר בענפים. פראדה הוא דוגמה לפרופסור שחקר את הכדורגל מכל זווית אפשרית כדי לפתח תיאוריה, שאפשר היה לפתח איתה שיטות אימון ושיטות משחק שמסייעות לנצח.
מה שמוביל את פראדה – ובכלל כל מאמן פורטוגלי – זו לא תיאוריה לשם התיאוריה אלא "הוכחות אמפיריות" ליעילות התיאוריה – או במילים אחרות: פרגמטיות. הפורטוגלים, בלימודי התיאוריה שלהם, עובדים רק עם מה שעובד במציאות, על הדשא.
ויקטור סוברל, ד"ר למדעי ספורט באוניברסיטת פורטו, הסביר זאת בבלוג שלו: "בפורטוגל תמיד שואלים 'מה עובד' או 'איך אנחנו משיגים את המטרה'. אין גישה אידיאולוגית לכדורגל. אין 'כדורגל נכון'. יש מה עובד. יש בזה חיובי אבל גם שלילי אבל זה בעיקר פרגמטי ומבוסס, כמה שיותר, על ראיות אמפיריות".
5.
ויש עוד אלמנט חברתי דומיננטי מאוד בפורטוגל שעשוי ללמד על הבנת הכדורגל העמוקה שיש לאנשי המקצוע הפורטוגלים.
אחד מהדברים המאפיינים ביותר את החברה הפורטוגלית, ממש ערך גרעיני, זה תרבות הקולקטיביזם שלהם. סקרים שערכו בפורום החוקרים האירופאים Eupedia, הראו שיותר מ-90% מהפורטוגלים מגדירים את התרבות שלהם כקולקטיבית, זאת בעוד שבמדינות אירופאיות אחרות כגון אנגליה, הולנד, איטליה וצרפת רק כ-50%-60% מגדירים את התרבות במדינתם כ"אינדיבדואלית". בספרד, השכנה הקרובה של פורטוגל, בין 40% ל-60% מגדירים את התרבות שלהם כאינדיבדואלית. כלומר, קולקטיביזם זה אלמנט משמעותי מאוד בחברה הפורטוגלית.
הכדורגל הוא ספורט של הקולקטיב – במובן שהמבנה הטקטי שיוצרים 11 השחקנים ביחד הוא ככל הנראה האלמנט המקצועי הקריטי ביותר להצלחה של הקבוצה. זה בניגוד ליכולות והפעולות האינדיבידואליות שמנצחות ענפים אחרים – כמו בייסבול או קריקט, ובהרבה מובנים גם כדורסל וענפים אחרים שבהם יכולות אינדיבידואליות הן גורם מנבא הרבה יותר טוב להצלחה.
כדורגל הוא כנראה המשחק הפופולרי היחיד בו המבנה של הקבוצה ושיתוף הפעולה של שחקני הקבוצה הוא משמעותי הרבה יותר מהיכולות האינדיבידואליות של שחקני הקבוצה. אפשר לראות את זה לפי הנתונים של חברות ההימורים: הפייבוריטית הברורה במשחק כדורסל תנצח ב-80% מהמקרים. קבוצת כדורסל תחשב פייבוריטית בגלל שיש לה יותר כישרונות על המגרש. בכדורגל אחוז הניצחונות של הפייבוריטית עומד על פחות מ-50%.
הבנת הקולקטיבית של הפורטוגלים כנראה מסייעת להם להגיע להבנה עמוקה יותר וניתוח מעמיק יותר של ההצלחה בכדורגל. כאמור, הפוקוס של המאמנים הפורטוגלים הוא על הקבוצה כאורגניזם חי. זה דורש הבנה חברתית גבוהה. זה ממש מחייב את המאמן הפורטוגלי הממוצע לחשוב איך הוא מצליח לעבוד עם השחקנים כקבוצה של אינדיבידואלים מחוברים זה לזה ולא כאינדיבידואלים בפני עצמם. אז האם רובן אמורים, מי שאמור להיות המאמן הפורטוגלי הגדול הבא, יצליח להטמיע את התרבות הזו גם בקבוצה החדשה שלו? על זה, בעצם, הוא ייבחן במנצ'סטר יונייטד.
מה דעתך על הכתבה?