אין סרט כזה בעולם: הטור של האוזמן על ההפסד של מכבי ת"א

בהמשך לניצחון הנאה והלא ממש צפוי מול ריאל מדריד, כתבתי לכם כאן שספק אם אלופת ישראל הייתה גוברת על האימפריה מספרד היה ותמיר בלאט היה משחק. אם הכדורסל של קטש היה משוחק. הפעם, אחרי הכמעט מול בולוניה, חייבים להגיד את ההיפך: קשה להאמין שעם בלאט ג'וניור מכבי תל אביב מפסידה את זה.

בולוניה קיבלה אתמול כ-29 דקות של ז'יז'יץ', פלאס 24 של שנגליה, פלאס 16 של בלינלי (ביום רגוע שלו התקפית). אנחנו, ברשותכם, נתמקד באקס, ז'יז'יץ'. עד מכבי, ממוצע הדקות שלו העונה היה פחות מ-14. מול מכבי, כאמור, שהה עלם החמודות הקרואטי על הפרקט לא פחות מ 28:49 דקות, הכי הרבה שלו מאז ששיחק בצהוב. שזה לא הגיוני בעליל. אין שום סרט בעולם שאם מריצים את משחק הפיק אנד רול המדויק של קטש, בראשות תמירי, יכול הז'יז'יץ' לחיות ככה את החלום. היו מריצים אותו למעלה, למטה, ימינה, שמאלה והביתה, כדי שיוכל משם להתקשר ולבכות לניקולה. אין סרט. במקום לבקש חילוף ומהר, הסנטר של בולוניה סיים עם שיא קריירה של 4 חטיפות, שעטפו היטב משחק של 14 נקודות פלאס 9 ריבאונדים. אין סרט כזה בעולם.

סיום פרק הסייבן?

למכבי תל אביב יש עד כה שלושה ניצחונות בליגה השנייה בטיבה בעולם. מתוך השלושה, ניצח סייבן לי שניים בעצמו – את אנדולו ואת ריאל מדריד. זה שלו. זה רק בזכותו. אגב, בשניהם התמצתה הזיקה שלו לקבוצה בעיקר בכך שההעברה הבנקאית של משכורתו הגיעה מחשבון בנק זהה לזה שמשגר גם לחבריו ובזה שלבש על גופו גופיה דומה במהלך המשחקים. ספק אם עד היום יודע הסייבן בשלוף את השמות של כל שחקני הסגל של מכבי ובטח את אלו של אנשי הצוות מסביב. כולל שימון. האיש, על פי פרסומים זרים, נמצא שם בדד בבלגרד. אולי הצטרף בשבוע שעבר למסע החיפושים שנערך ברחבי העיר כדי לאתר את ג'ונתן מוטלי? אולי התמודד על מקום בוועד ארגון האוהדים של ביברס נאתכו? לא יודע.

מה שאני כן יודע שאתמול זה כבר היה מסובך. עזבו רגע את דקות המשחק המועטות של לי (11 בלבד), אבל תתמקדו בבקשה בפלוס מינוס (מינוס 11. ב-11 דקות, כן?). בכל רבע שבו שוטט על הפרקט התרחשה התמוטטות זוטא. וכן, צריכים לתת קרדיט ללוקה באנקי שעשה כמה דברים נכון מול הפיק אנד רול של מכבי, כמו למשל חילוף שבו קופץ איזה קורדיניה על המכדרר, נניח בתרגיל המכונה הפיק אנד רול הספרדי, עם כל מיני אלמנטים דוגמת חילוף המכונה PEEL במהלך המשחק. וכן, צריכים גם לתת קרדיט לכך שאי אפשר להתאמן עם קבוצה בזום. זה לא עובד. סייבן לי ניסה, ממש ניסה, ממש בכוח ניסה. לפעמים הצליח לחלוף על פניו של השומר הראשוני שלו, כי הוא עד כדי כך מהיר וזריז. לאחר מכן, עם בוא העזרה הגבוהה, נתקע פעם אחר פעם עם אותו המוב, עם אותה ההטעיה אליה הוא מגיע לאחר שמתייצב על שתי רגליו. זה הוביל ל-3 איבודים שהוציאו את האיטלקים למתפרצות. זה הוביל לשתי חסימות שחטף על הפרצוף שלו בשתי הנגיעות הראשונות שלו בכדור, שהובילו ל-6 נקודות בצד השני.

ושוב, אי אפשר לבוא בשום טענה כלפי הסייבן. עם אותו השטיק בדיוק הוא ניצח כבר שתי יריבות יותר טובות ממכבי תל אביב, בכדורסל של אחד על אחד, בלי תרגיל, בלי שיטה ובלי בלבולי מוח. מצד שני, עכשיו זמן לא רע לשאול אם אנחנו בסיום פרק הסייבן.

כל עוד ממשיך האיש להתעקש, ובצדק גמור מבחינתו, שלכאן הוא לא מגיע, זה לא טוב. כאשר מכבי תל אביב מחתימה השבוע עוד גארד קטן בשם דה ג'וליוס, לקו אחורי שמורכב ממילא מאנשים קטנים (בלאט, דיברתולומיאו,לי), אפשר לתהות בקול רם אם גם שם מבינים שלאורך זמן זה לא יעבוד. אחלה סייבן לי שבעולם, אבל אפילו למכבי תל אביב הנוכחית אמורים להיות סטנדרטים.

פוזשן אחד קטן

בסוף, וזה לזכותה של נציגתנו המשוריינת, המשחק הזה הלך על פוזשן אחד קטן פה ושם.

כשהשעון הגדול הראה 1.36 לסיום המשחק, הלכו האיטלקים לפיק אנד רול שאותו הריץ קורדיניה ביחד עם שנגליה. על ההגנה והחילופים היו אמונים דיברתולומיאו וריברו. הקובני החביב אסף אל חיקו את קורדיניה, לאחר אותו החילוף, ולא נתן לו לנשום עד שזה לקח זריקה קשה והחטיא.

עכשיו עוברים לפוזשן ההגנתי הבא, כשהתוצאה זהה והשעון הגדול מראה רק 42. שוב פיק אנד רול קורדיניה ושנגליה. הפעם ההגנה מורכבת מרנדולף וריברו. הפעם, מול נסיון החילוף הצליח הצרפתי לעשות ספליט, להיכנס בין הרנדולף לבין הריברו ואל עבר הצבע. ועכשיו אין ברירה אלא לעזור, כולל הורד שמניח לפאיולה. מסירה, טריצה, 6 הפרש. שבת שלום.

בין לבין, בפוזשן ההתקפי של הצהובים שיכול היה להביא לשוויון, הריצו תרגיל שמביא את רנדולף לפינה על חסימה, בדומה למהלך שהביא לשלשת המהפך של דיברתולומיאו מול וילרבאן, למי שזוכר. רנדולף אמנם יצא לפינה, אבל שם פגש גם את קלייברן וגם את פיואלה, בדרך להתקפה משובשת שנגמרה בלא כלום. כמו המשחק כולו. כמו שיכולה להיגמר גם העונה כולה.

מועדון ה-30

ג'יילן הורד וליוואי רנדולף הוכרזו כמצטרפים חדשים למכבי תל אביב בתחילת חודש יולי האחרון. סביר להניח שבשיחות שנוהלו איתם לפני דובר על מעמדם. סביר שדובר על האפשרויות שטומן בחובו המעבר מקבוצתם לובשת האדום אל זאת שביורוליג. על ההתאמה לקבוצה, על ההתאמה לרוטציה, על ההתאמה לקטש וכו וגו ודו. אחלה.

אין שום סרט שבעולם שמישהו שם או כאן או איפשהו חשב שבחלוף 8 משחקים תמימים, יהיו שני אלו חברים במועדון ה-30. ג'יילן הורד מוביל את כל שחקני היורוליג בדקות משחק (30:46). במקום השני, מיד אחריו, החבר רנדולף, עם 30:15. וכן, שניהם אחלה ומעלה עד כה, עם מעל 12 נקודות למשחק ותרומה שהיא הרבה מעל לכל ציפייה מוקדמת. ולא, זה לא יכול להיות ולא יכול לעבוד.

אני לא יודע להגיד לכם אם זאת הסיבה, אבל הורד של אתמול נראה היה לאה כפי שלא ראינו העונה. עזבו רגע את המשימות ההגנתיות (התחיל על קלייברן) או את המשימות בכלל. וגם אם לא הגיע עייף, הוא לא אמור לשחק מעל 33 דקות במשחק שבו הוא לא טוב. קבוצה שחולמת לעשות את הכמעט בלתי אפשרי ולהצליח העונה אמורה להכין גיבוי להורד. או, כמו בתוכנית המוקדמת, מישהו שאותו הורד יגבה.

ורנדולף? אחלה רנדולף שבעולם. באמת. משחק התקפי נהדר היה לו אתמול, כשבין היתר בודדו אותו על אותן חוליות הגנתיות חלשות של האיטלקים, במיוחד בלינלי ושנגליה. מצד שני, ולמרות שחברו הורד כבר הבקיע העונה 5 שלשות (מתוך 13 הטלות), בפוזשנים התקפיים חשובים וכאשר ניסה רנדולף לחלוף על פניו של בלינלי קשישא, פתאום קיבל עזרה הגנתית מהאיטלקי שהימר וזנח את הורד. כי, כן, הורד קלע גם אתמול שלשה. ולא, הוא לא באמת איום מחוץ לקשת שלוש הנקודות. בטח לא כשהוא בעמדה מספר 3.

כמות הדקות המוגזמת של זה ושל זה, כולל בעמדות שהן לא שלהן, מעידה על מצב הסגל הבעייתי של מכבי תל אביב, נכון לחודש נובמבר 2024. ב-2, ב-3, ב-4. איך אומרת חברה שלנו עינת? מי שלא פועל בזמן, משלם במזומן.

שלוש נקודות לסיום

1. סופו של הגימיק? גם אתמול פתח קטש עם וויל פאקינג ריימן, מתוך תקווה שהאיש והשערות הצבעוניות יוכל לעשות בלאגנים גם לשנגליה, כפי שעשה לפני לטבארס או פאוריה. WELL, הפעם לא. הגאורגי לא התרשם במיוחד והשופטים עוד פחות. אחלה ריימן שבעולם. אולי, במקום, בוא ננסה להביא ולשחק עם שחקני כדורסל טובים?

2. רוקאס – גם אחלה יוקובאיטיס שבעולם. בדקות שלו אתמול על הפרקט מכבי תל אביב נראתה הרבה יותר טוב. הוא ניסה, הוא גם הצליח. הוא, למשל, כן שחקן כדורסל טוב. ואחרי שאמרנו את זה, אתמול היה לו משחק שני ברציפות עם 5 איבודי כדור. לא מתאים. אצל שאראס, למשל, זה היה נגמר במדרגות מעכשיו ועד עולם. שלא לדבר על ההגנה הבלתי יציבה, בלשון המעטה. איך נהיה שכמעט כל חילוף הגנתי של יוקובאיטיס על גבוה יריב = סל קל? אצל שאראס, נגיד שוב, זה לא היה קורה. מסתבר שגם רוקאס שלנו למד כבר היטב את רוח המפקד.

3. טראמפ – כדורסל זה נחמד, אבל פרעות אמסטרדם עוד יושבות לכולנו בלב ועל הראש. אנשים באים לראות משחק ומוצאים עצמם ניצודים במסע ציד אנטישמי מבעית. כשחוזרים הביתה בשלום, שבים למדינה שמלקקת פצעיה וקוברת מתיה על בסיס כמעט יומי. מי יודע? אולי הנשיא הנבחר טראמפ יוכל לעזור לנו לצעוד אל עבר מציאות חדשה וגרועה פחות. אולי טראמפ יעזור לנו לנצח או יעזור לנו לסיים את המלחמה או יעזור לנו נקודה. ולו מבחינה ספורטיבית בלבד, אם אפשר, כדאי מאוד שזה יקרה כמה שיותר מהר. לארח בבלגרד/בולגריה וכו' זה ממש לא כיף. התמשכות המצב הזה יכולה לגרום לכך שעוד נתגעגע לימים השחורים האלו. כל מה שחסר זה שאיזו התאחדות בינלאומית כלשהי תקבל החלטה שישראל זה בלאגן ותחליט להשעות אותה, חלילה. ניצוץ שכזה עלול להוביל, חלילה, לשריפה ספורטיבית גדולה.

שיהיה לנו טוב.