מכבי תל אביב נתנה אמש (ג') באתונה את כל מה שיש לה, אבל כפי שקורה לא פעם, המקסימום הזה לא הספיק לניצחון. אי אפשר לבוא בטענות אל הצהובים, אלא רק להיזכר בדברים שאמר המאמן עודד קטש ממש לפני פתיחת המשחק מול פאנאתינייקוס: "מה שקורה לנו הוא שאנחנו נופלים במחציות השניות".
משחק החוץ של אלופת ישראל בכדורסל החל ביתרון 0:4 בעקבותיו נאלץ המאמן ארגין עתמאן לקחת פסק זמן ראשון כבר לאחר 44 שניות. אני לא זוכר פסק זמן כה מהיר, אולם חושיו המחודדים של המאמן שידרו לו אזהרה לפיה אלופת ישראל הגיעה לאואקה כדי לנצח. תמיר בלאט ורוקאס יוקובייטיס דחפו קדימה את מכבי תל אביב והכדורים שזרקה לעבר הסל צללו אל תוך הטבעת היוונית.
מי שהכין לנו הפתעה נעימה היה רומן סורקין. רומן חגג בהתקפה על חשבון ההגנה המנומנמת של פאנאתינייקוס, שלא מצאה את ידיה ואת רגליה. לרבע הראשון היה גם המשך: מכבי טסה, ואלופת אירופה מצאה עצמה ברדיפה ממושכת מאוד. לצהובים בניצוחו של סורקין (21 נקודות) הייתה גלריה של שחקנים הרעבים מאוד לניצחון.
לעתמאן היה איפוא ברור לאן נושבת הרוח והוא החל לאבד את עשתונותיו. כנראה שהפסד דווקא למכבי תל אביב, באתונה, הוא עבורו בבחינת השפלה. קוסטאס סלוקאס הפצוע לא יכול היה להציל את מאמנו וקיבל רק דקות מעטות על הפרקט. אלא שלקבוצה היוונית היו עדיין שניים שנטלו על כתפיהם את המשימה: קנדריק נאן ומתיאס לסור. ברגעים הכי קשים שעברו על קבוצתם, הם התגברו על ההגנה הצהובה. נאן סיים את המשחק עם 21 נקודות, ולסור עם 18. לעומתם, לורנזו בראון, שבעונה שעברה שיחק במדי מכבי, היה רחוק מאוד מכושרו המעולה. פשוט לא להכיר אותו.
ההפסד 93:87 שנחלה מכבי הוא מהסוג המתסכל ביותר. היו דקות רבות בהן היא שיחקה נפלא, ואם בסיכומו של דבר את הניצחון קטפה אלופת אירופה, זוהי באמת אכזבה גדולה. כבר מחר תפגוש מכבי תל אביב באולימפיאקוס, ועל עודד קטש מוטלת המשימה להטעין את שחקניו באנרגיה מחודשת. עודד, אני יודע שזה לא פשוט, אבל אין ברירה.
מה דעתך על הכתבה?