"אימנתי נגד פט ריילי ופיל ג'קסון ועוד כל כך הרבה מאמנים גדולים, ואני מציב את דימיטריס איטודיס לצידם. הוא עושה עבודה מופלאה, ואני מעריץ אותו". את המחמאה הזו סחט מאמנה החדש של הפועל תל אביב מחבר היכל התהילה ריק פיטינו, לאחר שהשניים נפגשו במשחק יורוליג בין פנאתינייקוס לצסק"א מוסקבה ב-2020.
אז נכון, לאנשי מקצוע מסוימים יש נטייה להפליג מפעם לפעם במחמאות. בכל זאת, ברגע אחר בימיו כמאמן פאו, פיטינו אמר משפט דומה על הרכז שלו ("אימנתי נגד מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, מוריס צ'יקס ואייזיאה תומאס, וניק קלאתיס הוא המוסר הטוב ביותר שראיתי בימי חיי"). וגם אם נתייחס בספקנות לדבריו – הרי שקשה להתעלם מהבום הגדול שהטיל עופר ינאי בהחתמתו של איטודיס. ה"בום" הזה מהדהד לא רק בתל אביב וסביבתה, אלא בכל רחבי הים התיכון, אגניו ועוגניו.
ב-70 שנות הכדורסל הישראלי לא הצליחה קבוצה בליגת העל להנחית מאמן זר כל כך מעוטר. אלוף אירופה בדימוס היה כבר: רודי ד'אמיקו הגיע להפועל רמת גן בקיץ 1985, ארבע שנים לאחר שהצעיד את מכבי תל אביב לזכייה בכל התארים, ועזב כעבור חודשיים; יאניס ספרופולוס וסימונה פיאניג'אני באו ליד אליהו ולהפועל ירושלים אחרי שתי הופעות בפיינל פור; נבן ספאחיה זכה ביורוקאפ בין שתי הקדנציות שלו בצהוב; אלכסנדר דז'יקיץ' ומקסי מנטי לקחו תארים משניים (יורוצ'אלנג') לפני שהצטרפו לירושלים ולהפועל אילת.
אבל הרזומה של איטודיס נמצא ברמה אחרת. אחרת לגמרי.
הוא זכה בשני גביעי יורוליג כמאמן ראשי, ונותר אחד משלושה לאורך ההיסטוריה שהצליחו לנצח בגמר את ז'ליקו אוברדוביץ' (לצידו במועדון המצומצם: פיני גרשון ופאבלו לאסו).
* היווני הוא גם עוזר המאמן המצליח בהיסטוריה, וב-13 עונותיו מאחורי אוברדוביץ' בפאו הניף חמישה גביעי אירופה.
* בשש עונותיו המלאות עם צסק"א הוא לא החמיץ הופעה בפיינל פור. בנוסף להן, הייתה עונה אחת שבוטלה בגלל הקורונה – ועוד אחת שבמהלכה הורחקו הרוסים בגלל המלחמה באוקראינה.
* כמאמן ראשי ביורוליג עומד איטודיס על 218 ניצחונות ב-307 משחקים. אחוזי ההצלחה שלו, 71, הם הגבוהים ביותר במפעל הבכיר (לפני צ'אבי פסקואל עם 67.7%, דושאן איבקוביץ' עם 66.6% ואטורה מסינה עם 66%).
המהלך שהוביל להצטרפותו המרעישה להפועל תל אביב נרקם במשך חודשים ארוכים. למעשה, מאז החלטת האדומים להרכיב צוות מקצועי יווני בשלהי העונה שעברה; זה התחיל במינויו של סטפנוס דדאס למאמן במקום דני פרנקו, נמשך בהחתמתו של ג'ורג' חינאס כמנהל מקצועי, והרמז לבאות ניתן בביקורו של איטודיס בהיכל קבוצת שלמה במשחקי הקבוצה אשתקד.
הקשר בין איטודיס לדדאס נמשך כבר כמה שנים, ומאחוריו עומד סוכנם של השניים, ניקוס ספאנוס. כשפרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה, אנדראס פיסטיוליס עזב את משבצת העוזר בצסק"א כדי לקבל את משרת המאמן הראשי בגלאטסראיי, ודדאס החליף אותו. אחר כך, כשאיטודיס עבר לפנרבחצ'ה, דדאס בא בעקבותיו. וכשהמאמן פוטר, לפני 11 חודשים, העוזר הלך איתו.
רבים שואלים כיצד מאמן כה מוערך ומצליח, שהפך לאחד מסמלי תור הזהב של פנאתינייקוס ועמד מאחורי אוברדוביץ' ב-13 שנות התהילה המשותפות, מעולם לא קיבל הזדמנות במועדוני הפאר במדינתו. התשובה מחולקת לשניים, ובכדורסל היווני – כמו בכדורסל היווני – הם צבועים ירוק ואדום.
בצד הירוק: מערכת היחסים בין איטודיס לפאו היא סבוכה ומסובכת, ונמצאת בשפל. העברת השליטה על המועדון מפאבלוס ותנאסיס ינאקופולוס לבן/אחיין דימיטריס ינאקופולוס ב-2012 היא זו שסימנה את עזיבתם של אוברדוביץ' ועוזרו הנצחי. כמעט כל שחקני הקבוצה נטשו גם הם, כשרק הסמלים הוותיקים דימטריס דיאמנטידיס וקוסטאס צרצריס נשארו.
בעל הבית החדש הטיל את מלוא האחריות על איטודיס, ואפילו לא הציע לו את תפקיד היורש. "הדלתות שלנו תמיד פתוחות בפני ז'ליקו, אבל לא בפני איטודיס", אמר בעבר בריאיון. "הוא השפיע על אוברדוביץ' שיעזוב, ואמר לשחקנים שלא ישחקו אצלנו כי אנחנו עומדים בפני פשיטת רגל ולא נשלם להם. אני בטוח שאלמלא הוא, ז'ליקו היה ממשיך".
עם הזמן חלה הפשרה ביחסים, ואיטודיס התקבל תמיד בתשואות בהגיעו למשחקי חוץ באואקה. אלא שפיצוץ נוסף ומשמעותי לא פחות התרחש לפני שנה וחצי. הסנטר יורגוס פפאיאניס, שמיוצג גם הוא על ידי ספאנוס, עזב את פאו לפנר, וינאקופולוס (כמה לא מפתיע) תקף את המאמן באופן בוטה באינסטגרם. "אתה, שגדלת כאן במשך 13 שנים והפכת אצלנו לגבר, נהיית שותף של הסוכן – כולם ביוון ובטורקיה יודעים את זה – והצעת לשחקן 1.6 מיליון יורו, למרות שחוץ מאיתנו לא הייתה לו שום הצעה אחרת מעבר ל-700 אלף יורו. עשית את זה רק כדי לחלוק את עמלת הסוכן", כתב הבעלים היווני.
"ויש שחקן אחר שאנחנו רוצים, ושהודיע לך שהוא לא רוצה לשחק אצלך, ואתה לא משחרר אותו כי שמעת שהוא הולך לפנאתינייקוס", קבע ינאקופולוס בנוגע לטיילר דורסי. "ואם הוא היה הולך למקום אחר?", תהה. כעבור שנה עזב דורסי דווקא לאולימפיאקוס, חודשים אחרי פיטורי המאמן.
מה שמוביל לצד האדום במשוואה היוונית. מעבר של איטודיס להיכל השלום והאחווה נתפס מן הסתם כאחד הדברים הפחות טבעיים, בגלל הזיהוי המוחלט והעתיק שלו עם היריבה העירונית. ובכל זאת, אנשי כדורסל באתונה מעריכים כי במצב הקיים, מינוי עתידי כזה נשמע הרבה יותר מציאותי מאשר חזרה של המאמן לפאו.
הספקולציה הזו אינה רלוונטית להווה, ולא רק בגלל שאיטודיס חתם בהפועל תל אביב. אם היה מאמין שאולימפיאקוס יכולה להפוך עבורו להזדמנות ריאלית, ייתכן שהיה מעדיף להמתין לה ולא לעבור לישראל, אבל מעמדו של יורגוס ברצוקאס חזק ואיתן – וביוון משוכנעים שהם יודעים מי ימונה ליורשו בתפקיד, אם וכאשר (ובתנאי שיהיה פנוי): ואסיליס ספאנוליס. אותו ספאנוליס שהחליף את איטודיס בשנה שעברה כמאמן נבחרת יוון, אחרי קדנציה לא מוצלחת.
ההודעה על מינוי מאמן הפועל תל אביב הפתיעה מומחים רבים, שחלקם מכיר את המאמן היטב ומקרוב. הפלירט שלו עם ינאי נמתח לאורך זמן רב, אולם איטודיס הבהיר לאורך כל הדרך כי חזרה ללופ היורוליג נמצאת בעדיפות ראשונה מבחינתו; לכולם היה ברור שהאיש יסומן כמועמד אוטומטי לכל קבוצה כמעט שתפטר מאמן, אבל אחרי עשרה מחזורים – רק היום התבצע שינוי ראשון על הקווים, במונאקו שאינה רלוונטית עבורו (בגלל הסכסוך המתוקשר עם מייק ג'יימס).
לפני כשבועיים, כשפיטוריו הצפויים של דדאס כבר נדונו באופן פומבי, התרשמו ביוון שאיטודיס אינו מעניין להחליפו ואף העביר מסרים כאלה לאדומים. התמונה השתנתה בשבוע שעבר, אולי בגלל שהבין כי לצד השקט המעיק במפעל הבכיר, הוא עומד לאבד גם את האופק החלופי שתמיד היה שם. האפשרות להישאר בבית במשך יותר משנה (והוא פוטר מפנרבחצ'ה בדצמבר 2023) הייתה גרועה בעיניו הרבה יותר מללכת לאחור ולאמן ביורוקאפ. וכן, חוזה עתק באורך שבע ספרות בוודאי לא הזיק כדי לשכנעו לשנות גישה.
על פי היחסים שמציג הטוטו-ווינר, מכבי תל אביב עדיין נחשבת לכאורה לפייבוריטית לזכייה באליפות המדינה, אך בפער זניח של ממש מיריבתה העירונית. מי שיהמר על הפועל כאלופה לראשונה מאז 1969, לא יוכל אפילו להרוויח על כך סכומים גדולים. היחס המוצע עליה הוא 1.85 בלבד (1.65 על מכבי), וזה אומר המון.
הצעד שביצעו האדומים במינויו של אחד המאמנים הבכירים באירופה הוא מרשים ואפילו מדהים. בשבוע שעבר מתחנו כאן ביקורת על התנהלותו של ינאי כלפי דדאס, והבעלים התנצל על האופן שבו התבטא. אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהאיש מסמן מטרות ומשיג אותן, גם אם הוא עושה זאת בדרך רועשת שחוצה לעיתים את הגבול בין אסרטיבי לאגרסיבי.
איטודיס יבוא לא רק כדי להדריך על הקווים, אלא להפוך לדמות מקצועית דומיננטית וממגנטת, שתקרין על המערכת ותלמד אותה. לא פחות חשוב מכך, הוא יידרש להביא לה את השקט התעשייתי שכל כך חסר לה.
הזיכרונות האחרונים שלו מהמגרש נוגעים למאבקים עם כוכבים דוגמת ג'יימס (גם היחסים עם ג'ונתן מוטלי בפנר לא היו מהמשובחים, אגב), כישלון להצעיד את הנבחרת של יאניס אנטטוקומפו לפודיום וקדנציה נטולת אליפויות וגביעים בפנרבחצ'ה. שלוש שנים וחצי חלפו מאז זכה בתואר האחרון שלו, וכעת – לצד מטרותיה של קבוצתו החדשה – הוא יצטרך להמציא גם את עצמו מחדש.
מה דעתך על הכתבה?